אגודת העיתונאים בתל-אביב הגישה תלונה לרשם העמותות נגד מועצת העיתונות, כך הודיע אתמול עו"ד גדעון פישר, היועץ המשפטי של המועצה. לדברי נשיאת מועצת העיתונות, דליה דורנר, התלונה דומה במהותה למכתב תקיף שהתקבל אצל המועצה לפני כחודשיים ובו הועלו טענות לכשלים ואי-סדרים חמורים בפעילות המועצה. נציגי המועצה, סיפרה אתמול דורנר, זומנו לישיבה אצל רשם העמותות, שתתקיים מיד לאחר החג. יש להניח שיכחישו את כל הטענות ויסבירו כי הן מופרכות בעליל, כפי שכבר טענו במכתב תגובה ששיגרו לאגודת העיתונאים.
נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר ומנכ"ל המועצה אריק בכר בישיבת המועצה אתמול (צילום: "העין השביעית")
דבר הגשת התלונה נודע למועצת העיתונות בעת ישיבה של מליאת המועצה, שהתקיימה בבית-הסופר בתל-אביב ולא בבית-סוקולוב כמקובל, גם זאת על רקע הסכסוך בין המועצה לבין אגודת העיתונאים בתל-אביב, שמשכנה בבית-סוקולוב. מאז הישיבה האחרונה, והסוערת, של מועצת העיתונות, שבה הודיע יו"ר האגודה התל-אביבית על פרישתה מהמועצה, שורר נתק בין שני הגופים. נציגי האגודה, ובהם היו"ר רותם אברוצקי והמנכ"ל יוסי בר-מוחא, לא הגיעו אתמול לבית-הסופר, אך נוכחותם בכל זאת הורגשה, ולו בשל היחס שקיבל נציג ארגון העיתונאים החדש ויריבו הוותיק של בר-מוחא, יאיר טרצ'יצקי.
בימים שבהם עיתון "מעריב" עומד בפני סגירה ופיטורים של אלפי עובדיו, עיתון "הארץ" מקצץ ללא רחם במצבת העיתונאים שלו, ערוץ 10 עלול לאבד את זכיונו וקשיים פוקדים גם את כלי התקשורת האחרים בישראל, הקדישה נשיאות מועצת העיתונות שעה שלמה לוויכוחים והתנצחויות על המשבר עם האגודה התל-אביבית (האם ראוי שהמועצה תפנה לאגודה ותבקש שתחזור, או שדווקא האגודה היא זו שצריכה לפנות למועצה ולבקש לחזור?) ולדיון בשאלה אם ארגון העיתונאים החדש מאוגד באופן שמאפשר לו להצטרף למועצת העיתונות.
"הבית בוער ופה מתווכחים", אמרה השופטת בדימוס דורנר. "במקום לדבר על משבר שהולך למוטט את העיתונות מדברים על סמנטיקה", אמר מנכ"ל המועצה אריק בכר. שניהם ביקשו להתקדם במהרה בדיון, לא להחליט דבר בסוגיית האגודה התל-אביבית ולאשר את צירופו של הארגון החדש. מנגד, חברי אגודת העיתונאים בירושלים דרשו לקבל החלטה מפייסת בעניין האגודה התל-אביבית והערימו קשיים על צירוף הארגון החדש. המאבק על חזרתה של האגודה התל-אביבית למועצת העיתונות ועל צירופו של ארגון העיתונאים לגוף זה הגיע לא פעם לצעקות, ויכול לשמש בפני עצמו עדות למידת התלישות של מועצת העיתונות מהנעשה בתקשורת הישראלית בימים אלה. בסופו של דבר הוחלט על קבלת הארגון החדש למועצה.
לאחר כשעה של ויכוחים נפתחה ישיבת מליאת מועצת העיתונות בדיון על מצבו של עיתון "מעריב". "אנחנו בימים קשים מאוד לעיתונות ואני מאוד מודאגת ממה שנעשה", אמרה דורנר. "[...] בשבילי, ילידת 1934, עיתון 'מעריב' היה מאושיות העיתונות. כשעיתון כזה מתפרק זה דבר איום. [...] אני חושבת שהשלטון לא יכול להיות אדיש למעשה, כי אם נישאר ללא מגוון עיתונים, לא תהיה לנו דמוקרטיה".
טרצ'יצקי, שזה עתה הצטרף למועצה, סיפר על האווירה במערכת "מעריב". "יש שם ממש תחושה שהעיתונאים והעובדים נזנחו", אמר. "לא ברור איך מגיעים לנקודה שבה פתאום מגלים באמצע החודש שאין כסף לשלם לאותו חודש ולמעשה עובדים מתחילים לעבוד לחודש הבא ולא ברור בכלל אם אפשר יהיה לשלם להם על זה". טרצ'יצקי קרא אף הוא לממשלה לפעול להצלת העיתון, אך טען כי היא נמנעת מכך בכוונה תחילה. "צריך לעזור ל'מעריב' מעצם היותו מפעל, ולא עוזרים לו מעצם היותו עיתון", אמר.
דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים הירושלמית, הסכים לעמדה זו ואמר כי יחסה של הממשלה ל"מעריב" הוא תגובה לתוכן העיתונאי ומקביל ליחסה לרשות השידור ולערוץ 10. זקן הציע שצוות מצומצם שיורכב מנציגי המו"לים והעיתונאים במועצה יפנה לכנסת בניסיון למצוא סיוע לעיתון. "אני לא אתפלא אם הממשלה מצחקקת בינה לבין עצמה על מצב העיתונות מתוך עונג שהשוק והאלים נוקמים את הנקמה בתקשורת השמאלנית", אמר צביקה רייך. "זה לא השוק", אמר גדי בן-יצחק (קול-ישראל), וחזר על הטענה כי האשמה מוטלת על הממשלה.
בסיום הישיבה הודיעה המועצה כי היא "קוראת לממשלת ישראל ולכנסת ללכת בדרכן של מדינות דמוקרטיות באירופה, להבטיח את המשך קיומה של עיתונות חופשית, יציבה, ופלורליסטית, ולגלות מחויבות לשמירה על הדמוקרטיה בישראל". כמו כן הודיעה מועצת העיתונות כי היא "תקים צוות מעקב שילווה מקרוב את המשבר העובר על העיתונות, וימליץ למועצה על דרכי פעולה מעשיות לסייע בפתרון".
או עיתונאים או כותבי נאומים
נוסף לכך דנה המועצה בדחיית התלונה נגד דרור אידר ואורי אליצור, שהוגשה אחרי שהועסקו על-ידי משרד ראש הממשלה במקביל לעבודתם כעיתונאים.
חיים שיבי טען כי ההיגיון הפנימי של מקצוע העיתונאות אינו יכול לסבול מצב שבו עיתונאי משמש במקביל כותב נאומים לפוליטיקאים. "עיתונאים אמונים על הסרת מסכות והצגת העובדות מאחורי המלים, ולא על בנייה ומיתוג של נאומים של חברי-כנסת ופוליטיקאים", אמר. "אני יודע שעיתונאי אינו מגיע לכתיבת נאומים לנבחר ציבור מתוך כך שהוא שומר על ריחוק מסוים. עיתונאי מגיע לכך בתוך שהוא הופך לחלק לא רשמי ולא מוצהר של המעגל הסובב אותו מקור סמכות. אין פסול בכך, יש חופש עיסוק, מותר לאדם להחליף את עיסוקו ואחר-כך לחזור למקצוע העיתונאות, אך לעניות דעתי מועצת העיתונות היא הגוף האחרון שצריך לעודד אחיזה של המקל הזה בשני קצותיו בו זמנית".
לעמדתו של שיבי הצטרפו רבים מחברי המועצה, ובהם צבי רייך, יחיאל לימור ונעמה כרמי. מנכ"ל המועצה בכר, לעומת זאת, אמר כי "במקרה של דרור אידר, הוא התבקש לכתוב עבור השר לעניינים אסטרטגיים נאום שהוא נשא על קברה של משפחת פוגל אחר הרצח המזעזע. אם יש בעיה עם זה, אני לא יודע". היועצת המשפטית של האגודה, יעל גרוסמן, טענה כי אין מקום כלל לדון במקרה של אידר ואליצור שכן לא הוגש ערעור על החלטת המשנה ליועצת המשפטית, שדחה את התלונה.
בסופו של דבר הוציאה המועצה הודעה שלפיה "על פני הדברים, ככלל קיים ניגוד עניינים בין תפקידו של עיתונאי לבין עיסוק בכתיבת נאומים עבור פוליטיקאים, וכי יש לתקן ברוח זו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות".