דעותיו ופעולותיו הפוליטיות של חגי מטר, יו"ר ועד עיתונאי "מעריב", עמדו במרכז דיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו. עניינו של מטר, שפוטר עם העברת הבעלות על העיתון לשלמה בן-צבי ולא גויס לעבודה מחדש, הגיע לבית-הדין בעקבות טענה של ארגון העיתונאים כי אי-העסקתו קשורה להיותו יו"ר ועד העיתונאים ודרישה להחזירו לעבודה.
אסף גלבוע, 12.5.13 (צילום: "העין השביעית")
הנהלת העיתון הכחישה זאת וטענה כי ההחלטה התקבלה משיקולים עסקיים וכלכליים בלבד. אולם בהמשך ההליך העלתה הנהלת "מעריב" טענה נוספת, ולפיה מטר לא יכול לעבוד בעיתון בשל האג'נדה הפוליטית שלו ופעולותיו הפוליטיות המנוגדות לחוק.
לפני כארבעה חודשים פסק בית-הדין כי על הנהלת "מעריב" להחזיר את מטר לעבודה בעיתון, אולם תחת זאת זומן מטר לשימוע מיידי שבסופו נמסר לו כי הוא מפוטר.
בשבועות האחרונים נחקרו מטר עצמו ומנהל מערכת העיתון אסף גלבוע על נסיבות הפיטורים. הדיון, באופן טבעי, נגע לא אחת לעמדותיו ופעולותיו הפוליטיות של מטר ולקשר בינן לבין פיטוריו. את ארגון העיתונאים מייצגים בהליך זה עורכי-הדין אמיר בשה, מורן סבוראי ושי תקן, ואילו את הנהלת "מעריב" מייצגים עורכי-הדין איתמר נצר ויעל דולב.
"אתה משתתף, השתתפת ומתכוון להמשיך להשתתף בהפגנות נגד הכיבוש, נכון?", שאל עו"ד נצר את מטר כשזה עלה לדוכן העדים. "אני מתפלא שאנחנו עוסקים בדעותי הפוליטיות", השיב מטר, אולם עו"ד נצר הבהיר כי לא הדעות הן במוקד החקירה, אלא המעשים. "תאר לי את הפעולות שעשית על מנת למנוע את זריקת האבנים על חיילי צה"ל", ביקש עו"ד נצר. "לפעמים דיברתי על זריקת האבנים עם פעילים בשטח. לא יריתי באף אחד, אם זו השאלה", השיב מטר.
בדיון נפרד הגיע תורו של מנהל המערכת גלבוע לעלות לדוכן העדים. "חגי מדבר על כך שהוא בעד ערכים של שלום, שוויון וצדק חברתי. זה מפריע לך או לעיתון, זה מאיים על העיתון?", שאל אותו עו"ד בשה. "עלי באופן אישי בכלל לא", השיב גלבוע. "בעיתון 'מעריב' יש מקום ובמה לשלל דעות, מגוון דעות, מקצה שמאלי ועד קצה ימני".
בשלב זה הזכיר עו"ד בשה כי ב"מקור ראשון", הנמצא אף הוא תחת אחריותו של גלבוע, מועסק זה שנים רבות העיתונאי חגי סגל, שהורשע בעבר בחברות בארגון הטרור המחתרת-היהודית והיה מעורב בהטמנת מטען חבלה במכוניתו של ראש עירייה פלסטיני. "עם זה אין לך בעיה?", שאל. "אם מישהו שילם את חובו לחברה, קטונתי", השיב גלבוע. "זכותו לעבוד אצלנו ככל האדם".
עו"ד בשה המשיך וטען כי מטר אינו עבריין מורשע, להבדיל מסגל, וכי סירובו להתגייס לצבא מטעמי מצפון, שבגינו בילה שנתיים בבית-הכלא, אינו עבירה פלילית, אלא עבירת משמעת פנים-צבאית. "על מה אתה מבסס את דבריך [כאילו הוא עבריין]?", תמה.
חגי מטר בביתו, 6.12.12 (צילום: "העין השביעית")
"אני לא עורך-דין", השיב גלבוע. "אדם אזרח שישב שנתיים בכלא הוא עבריין. אדם שפועל באופן עקבי מדי שבוע באופן בלתי חוקי נגד מדיניות מדינת ישראל, משתתף בהפגנות לא חוקיות שפוגעות במדינת ישראל, הפגנות בהן לא אחת נפגעים ונפצעים חיילי צה"ל על-ידי המפגינים, אדם שקורא מעל כל במה ברשת לפגוע במדינת ישראל, קורא לחרם כללי על מדינת ישראל, חותם על מכתב למפלגה גרמנית קיצונית לפעול ככל יכולתה נגד מדינת ישראל ולפגוע במדינת ישראל, אדם שבבריונות מתפרץ למקום פרטי למרות שנאסר עליו והוא נתבקש לצאת ובאלימות שמיוחסת לעבריינים התשובה שלו היא 'תקרא למשטרה, לא מעניין אותי', הוא עבריין".
"ולהצמיד מטען חבלה מתחת לרכב של ראש עיר זה לא עבריינות בעיניך?", שאל עו"ד בשה. "חמור ביותר", השיב גלבוע.
בהמשך חקירתו של גלבוע פנה אליו עו"ד תקן בשאלה נוספת על מטר וסגל. "האם כל ההבדל בין השניים הוא בדעה הפוליטית בין ימין לשמאל?", תהה.
"אנחנו לא עוסקים בבדיקת עברו ומעשיו מן העבר של אף אחד מהעובדים שלנו", הסביר גלבוע. "למיטב הבנתי, גם מבחינה חוקית, מבחינת זכותו של אדם במדינת ישראל לעבוד, אין שם שום עניין ובטח לא חובה כמעסיק לשקול ולהעניש את אותו אדם שוב. לא בכך מדובר.
"הסיבות לאי-העסקתו של חגי מטר הן: 1. חוסר במקום עבודה עבורו, והתקן בו הוא עבד במהלך השנים בחברה הקודמת לא קיים. 2. הליך ההתייעלות הדרמטי בחברה והמצב הכלכלי העסקי בו החברה נתונה. 150 עובדים, מתוכם אנשים עם ותק של 40 שנה, בעלי משפחות, שאיבדו את מקום עבודתם. 3. הפעילות, המעשים העברייניים הבלתי חוקיים כפי שפירטנו, שנעשו ונעשים עם דגש על נעשים מבחינתי. לעניות דעתי הלא משפטית זה משמעותי. במסגרת התמהיל של שלוש סיבות אלה, בהחלטה המקצועית שלי כמנהל המערכת האם להעסיק את חגי מטר, התשובה היתה שלילית".
בשלב זה פנה השופט אורן שגב לגלבוע בשאלת המשך. השופט תהה אם במקרה שמטר היה בעל דעות פוליטיות ימניות, עדיין פעולותיו היו נזקפות לחובתו בהחלטה אם להעסיקו או לא. גלבוע השיב כי "כתב בעל אג'נדה, שמבצע פעולות קיצוניות בכל קנה-מידה נורמטיבי, פעולות עברייניות ובלתי חוקיות, בעייתי להחזיק אותו ככתב במערכת העיתון".
"אתה מדבר על מר סגל או מר מטר?", שאל השופט שגב.
"שאלה מצוינת", השיב גלבוע. "אני לא רוצה לשחק בנדמה לי וכאילו, אבל לו היינו עומדים פה היום ועל השולחן היה מונח כתב שפועל נגד מדינת ישראל, קורא להחרים את המדינה, פועל נגד חיילי צה"ל, מגדיר את עצמו כאנטי-ציוני, אבל בדעותיו היה מצהיר על כך שהוא משתייך לצד הימני הקיצוני של המפה הפוליטית, מבחינתי בהחלט היינו צריכים גם במקרה הזה לשקול אם יש לו מקום במערכת".
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: יש לבחון את חוקיות הפיטורים כפוף למודל ההכתמה
במסגרת ההליך ביקש ארגון העיתונאים לצרף את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על תקן ידיד בית-הדין, כדי שתביע את עמדתה. ביום חמישי האחרון הגישה הנציבות לבית-הדין את עמדתה, באמצעות עו"ד שרון אברהם-ויס.
לפי הנציבות, "יש לבחון את חוקיות הפיטורים או אי-הקבלה לעבודה [של מטר] על יסוד התשתית העובדתית הרלבנטית בכללותה, תוך כדי בחינת סבירות ומידתיות, וכפוף למודל ההכתמה".
מודל ההכתמה, הסבירה הנציבות, הוא מודל ש"במסגרתו נבחנת השאלה אם שקל המעסיק שיקול פסול שהכתים את ההחלטה כולה, גם אם לא היה השיקול היחיד שהוביל לקבלת ההחלטה". פסילת אדם מקבלה לעבודה מחמת השקפת עולמו, מזכירה הנציבות, היא אפליה פסולה ומנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אלא במקרים של משרות אמון.
כמו כן, מציינת הנציבות, למעסיק אמנם יש זכות לקבוע את אופיו של מקום העבודה, אולם זכות זו אינה רלבנטית למקרה של מטר, שכן הנהלת "מעריב" הצהירה כי מדובר בעיתון המשקף את כל מגוון הדעות בציבור.
37876-08-13