אתמול (17.10.13) סיכמו העיתונים את שני ימי הדיונים בז'נבה שבהם בחנו נציגי המעצמות והאיחוד-האירופי את ההצעות החדשות של איראן לפתרון משבר הגרעין. בעיני "ידיעות אחרונות", המשמעות החשובה של המפגש היא הצלחתה של שליחת העיתון, ליאור זילברשטיין, להצטלם ליד סגן שר החוץ האיראני כשהיא מנסה להשחיל אליו שאלה. ואילו עורכי "ישראל היום" בחרו להעביר לקוראיהם, בנימה סרקסטית, את המסקנה הבאה על תוצאת השיחות: ההחלטה לקיים סבב נוסף ב-7 בנובמבר. "מעריב" מודיע כי הסיכום המתגבש הוא הקלת הסנקציות תמורת צמצום העשרת האורניום, בעוד ש"הארץ" מדווח בכותרתו הראשית על נעילת הוועידה תוך מחלוקת על ההקלות בסנקציות שמבקשת איראן.
מבט שני על האופן שבו דיווחו כלי התקשורת בימים האחרונים על הוועידה בז'נבה מזהה הבדלים שיש בהם עניין ואולי גם לקח. שידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה (קול-ישראל, גלי-צה"ל, שלושת הערוצים המרכזיים) סיפקו סיקור ענייני ומקצועי: הסקירות על המתרחש בשיחות בשווייץ תפסו את מקומן הראוי במשדרי האקטואליה כשהן מלוות בידיעות על התגובות הישראליות.
היו, מדי פעם, דיווחים שהבליטו את ההתבטאויות הישראליות הספקניות והמאיימות ("לא להפסיק את הסנקציות כשאיראן על הקרשים"; "הלקח ממלחמת יום-הכיפורים הוא חשיבות השימוש במכת מנע"; "ז'נבה 2013 עלולה להתגלות כמינכן 1938"), אך התמונה הכוללת שקיבלו המאזין והצופה היתה מהימנה (ככל הידוע ברגע זה): גישושי פשרה שנבחנו בוועידה ושטרם הבשילו לכדי פריצת דרך של ממש, ומעקב ישראלי מודאג אחר המתהווה שם.
גם העיתונים סיפקו תמונת מצב דומה, אך ההבדלים ביניהם חושפים לא רק מזג עיתונאי שונה אלא, בעיקר, הטיות אידיאולוגיות. שוב הומחש השבוע עד כמה גולשות עמדות העורכים לעמודי החדשות.
ביום שלישי, היום שבו נפתחה הוועידה, בחרו עורכי גליון "ידיעות אחרונות" להתעלם ממנה לחלוטין בעמודו הראשון של העיתון. המפגש המסקרן הזה, שהיו שהגדירו אותו מראש כ"היסטורי", שבא לאחר קידות החן שהפנו זה לזה הנשיאים אובמה ורוחאני, לא הצליח להשתרבב בין החדשות המסעירות שגדשו את עמודו הראשון של העיתון הנמכר ביותר במדינה: הודעת הפיטורים בטבע; רפורמה בענייני רישום המעמד האישי שיוזמת השרה לבני; תינוקת הזקוקה לתרומות לצורכי ריפוי; אם ישראלית ובתה שמשרד הפנים זומם לגרש את האב, שהוא מהגר מאפריקה; תזכורת על פרסום דו"ח המבקר. משבר הגרעין האיראני, הממלא את סדר היום הישראלי בשנים האחרונות, העומד בפני תפנית בהתכנסות בז'נבה – נדחק ב"ידיעות אחרונות" לעמ' 8 והתבטא במאמר פרשנות של אלכס פישמן.
"ישראל היום", לעומת זאת, הציג את הסוגיה האיראנית בכותרתו הראשית, אך בחר להבליט את אזהרתו של ראש הממשלה נתניהו ("הקלות בסנקציות עכשיו – טעות היסטורית"), ורק בכותרת המשנה דיווח על פתיחת המפגש בז'נבה. טור של בועז ביסמוט, הפרשן לעניינים בינלאומיים של החינמון, סימן את כיוון הסיקור ליומיים הבאים: "אל תאמינו לאיראן".
שערי העיתונים המרכזיים, 15.10.13
"מעריב" בחר בשיטת "הכל כלול": הוא מיקם את הידיעה על פתיחת הוועידה בעמודו הראשון, אך בשוליו; העניק הבלטה לקובלנתו של השר שטייניץ ("אם היה איום אמריקאי אמיתי – טהרן היתה מתפרקת מתוכנית הגרעין"), ומצא מקום להפניה לטור פרשנות ענייני של נדב אייל.
"הארץ" סיקר את האירוע ברצינות הראויה לו, אך בהמשך יתברר שגם לעיתון זה יש אג'נדה. מכל מקום, בבוקר ה-15 באוקטובר הכותרת הראשית הוקדשה לפתיחת הוועידה, התבססה על דיווח נרחב של הכתב המדיני שנשלח במיוחד לז'נבה, ומסרה מידע ענייני כפי שהצליח הכתב ללקט. מיצוב הסיקור כלל גם סקירה על מעמדו של רוחאני בתוך איראן ודיווח על נאום שנשא נתניהו בכנסת ביום הקודם ושבו ציין כי מדינות ערביות עשויות לחבור לישראל במאבקה נגד ההתגרענות האיראנית.
יום רביעי, ה- 16 בחודש, היה אמור לספק נתח מידע משמעותי על הנעשה בוועידה שעמדה להסתיים למחרת, אך "ידיעות אחרונות" התעקש לא להתייחס אליה ברצינות הראויה: גם ביום זה נעדר דיווח על המתרחש בז'נבה מעמודו הראשון של העיתון. הסיקור, של ליאור זילברשטיין, שליחת העיתון (ו-ynet), רוכז בעמודים 2–3 וצורפה אליו ידיעה המביאה את דברי נתניהו: "אסור לוותר על מכת מנע". דיווחה של זילברשטיין היה ענייני, וכמו דיווחיהם של עיתונאים ישראלים אחרים, התבסס על מידע גלוי בלבד, ללא יכולת להביא פרטים משולחן הדיונים עצמו.
המסגור שבחרו עורכי "ישראל היום" לסיקור הנעשה בז'נבה היה שונה: הם אמנם מצאו לו מקום בשולי העמוד הראשי, אך חקקו בכותרתו את ההטיה הבאה – "אין הפתעות: איראן מסרבת לביקור פתע של פקחי סבא"א במתקני הגרעין". כותרות המשנה שיקפו את ההערכות הנשמעות בז'נבה ("אופטימיות זהירה") וגם את עמדתה של ישראל ("נתניהו: איראן על הקרשים, אסור לוותר לה"). גם הדיווח הזה הסתמך על המידע הגלוי שנחשף בעיני העיתונאים בז'נבה ועל דיווחים באתרים בשפה הערבית. קביעת העיתון שאיראן מסרבת לביקורי פתע במתקני הגרעין שלה תתבדה כעבור יום.
שערי העיתונים המרכזיים, 16.10.13
"מעריב" בחר, כמתבקש, לייעד את כותרתו הראשית לוועידה בז'נבה ומצא לנכון להבליט את אזהרתו של נתניהו מפני האפשרות העומדת לרשות ישראל לעשות שימוש במכת מנע ואת הפצרתו במדינות המערב לא להקל על הסנקציות על איראן. שליח העיתון, גדעון קוץ, ציטט את דובר המשלחת האיראנית כמי שהשיב ישירות לשאלתו ואמר: "איש לא מדבר על מלחמה, רק ישראל'. גם קוץ הסתמך על מראה עיניו בלבד (ועל דיווחים באתרי חדשות בערבית) ולא הצליח להשיג הדלפה מחדר המו"מ.
הטון של "הארץ" היה אחר: הכותרת בישרה בעמוד הראשון על "התקדמות במו"מ בז'נבה", וכותרת-הגג ציטטה אף היא את דברי נתניהו: "אסור לוותר על מכת מנע". המידע שעמד לרשות שליח "הארץ", ברק רביד, לא היה שונה באופן ממשי מזה שעמד לרשות עמיתיו, אך הוא בחר להאיר את השיחות באור חיובי ולהבחין בהן כיוון ההולך ומתגבש: "קיימת תחושה של התקדמות אמיתית", "שני הצדדים משדרים מסרים חיוביים", "הם מתואמים בהצגת השיחות כרציניות ומועילות".
זאת ועוד: דיווחו של רביד כלל גם אזכור ופרשנות של החלטות הקבינט בישראל מהיום הקודם, שגם בהן מצא הכותב ריכוך מסוים בעמדה הישראלית ונכונות ראשונית להשלים עם מתקני גרעין באיראן, ובלבד שתימצא דרך אמינה להבטיח כי הם ינוצלו לצורכי שלום בלבד. הסיקור המקיף של "הארץ" כלל גם פרשנויות של עמוס הראל וצבי בראל.
שערי העיתונים המרכזיים, 17.10.13
אתמול, כאמור, במקום לסכם את הוועידה, העדיף "ידיעות אחרונות" להקצות את רוב עמודו הראשון לאינטרמצו קצרצר וחסר חשיבות שבו החליפה שליחתו לז'נבה חצי משפט עם סגן שר החוץ האיראני. אולי הזו עורכי העיתון בדמיונם שזילברשטיין תמלא את התפקיד שמילאו השדרים האמריקאים וולטר קרונקייט וברברה וולטרס ביצירת הקשר הפומבי בין אנואר סאדאת למנחם בגין, שמיסמר את ביקור הנשיא המצרי בירושלים ב-1977. זה גם היום היחיד שבו הקדיש העיתון את הכותרת הראשית למתרחש בשיחות בשווייץ, אך הדיווח השתרשר מהסיפור העיקרי המסעיר – מהלכיה ותמרוניה של כתבת העיתון ("לא הספקתי להסתרק ולשים עדשות מגע") להגיע לידי שיחה עם סגן שר החוץ האיראני.
"ישראל היום", שלא שיגר שליח לז'נבה, סיפק בבוקר אתמול סיקור ענייני ומאוזן לקוראיו: כותרת מרכזית בעמוד הראשי האומרת: "בארה"ב מרוצים: איראן רצינית; בישראל ספקנים: הם ייבחנו במעשיהם". הסיקור היה מקיף והציג את תמונת המצב בכללותה. ובכל זאת לא הצליחו עורכי הגיליון להתאפק לחלוטין ועיטרו את הכותרת העיקרית בכתובית-גג המשקפת את דעתם על הוועידה: "במערב מתלהבים: האיראנים באם עם מצגת בפאואר-פוינט וציוצים בטוויטר". רוצים לומר, האיראנים עובדים בעיניים על מדינות המערב והן מתמוגגות.
"מעריב" הפנה את קוראי עמודו הראשי אתמול בבוקר לסיכום ענייני של הוועידה ששלח גדעון קוץ, כשהמיצוב שהעניקו לו העורכים עובדתי וחסר פניות ("פרטי ההצעה האיראנית נותרו חסויים; בשבועות הקרובים ידונו הצדדים גם בסנקציות; בכירים מהמערב יגיעו לישראל כדי לעדכן; ארה"ב: איראן הראתה רצינות שטרם ראינו"). בעמוד הדעות התפרסם מאמר של מומחית לענייני איראן, הקובעת שהמהלכים של טהרן הם טקטיים בלבד ומיועדים להביא להסרת הסנקציות במינימום ויתורים.
הדיווח של "הארץ" אתמול בבוקר העניק לוועידה את החשיבות הראויה לה: הכותרת הראשית נפרשה לכל רוחב העמוד הראשון וסיפרה כי המפגש בז'נבה ננעל וכי התגלעה מחלוקת על ההקלות שאיראן מבקשת. ברק רביד התאמץ להנהיר לקורא את ההתרחשות והציג אותה כתוכנית בת שלושה שלבים ליישוב המשבר עם איראן. הסיקור מקיף את רשמיהם (הפומביים) של השחקנים הראשיים ומודה באוזלת ידם של העיתונאים להשיג הדלפות מאולם הדיונים.
אז מה היה לנו? "הארץ" – בשאיפה לבשר על התקדמות; "מעריב" – בהקפדה על דיווח ענייני; "ישראל היום" – במגמה להגחיך את המהלך; ו"ידיעות אחרונות" – בנטייה להפוך את האירוע לקוריוז שיש בצדו תשואה לעיתון.