"לו היתה דרך להגדיר את התביעה דנן במשפט אחד ויחיד, הרי שהמימרה 'תחילתה בחטא וסופה בפשע' היא זו שקרובה ביותר לתיאור המציאות". במלים אלו נפתח כתב ההגנה שהגישה אורטל בן-דיין בתשובה לתביעתו של פרופ' אמיר חצרוני, הדורש ממנה פיצוי של 400 אלף שקל בגין הוצאת דיבה. "ניסוח התביעה דנן לוקה בחוסר תום לב כה קיצוני, תיאור העובדות כה חלקי וברירת המוץ מן התבן נעשית עד רמת זלזול בקורא (שלא לומר בית-המשפט), עד שאמות הסיפין תצילנה", נכתב בהמשך.

לפי כתב ההגנה, שהוגש היום לבית-משפט השלום בירושלים על-ידי עו"ד עילית גלעד, יש לדחות את התביעה. "אם יש דבר אותו אין לתובע – הרי הוא שם טוב, וכל זאת תודות לו, לעצמו, למקלדתו ולפיו", נכתב בכתב ההגנה. "[...] למעשה כל פרסומו של הפרופסור בזירה הציבורית הגיע לו בשל העובדה כי לאור התבטאויותיו הפוגעניות והמבזות [...] הוא מושא למאמרים, כתבות, פוסטים, קריקטורות, בהן הוא מככב ואותן הוא, אגב, מיטיב לצטט בראש חוצות כחלק ממשנת 'אין פרסום שלילי'".

בן-דיין עצמה מצהירה בפני בית-המשפט כי "גם טרם הפרסום המיוחס לי, היה [פרופ' חצרוני] פרובוקטור הניזון מזיהום הרשת ומחוצה לה, מתפאר בדעות שהקימו עליו מכל וכל, התפרסם בכלי התקשורת כמי אשר 'נשתבשה עליו דעתו' בלשון המעטה, וכו' [...] גם טרם הפרסום לא נהנה בשום אופן ממה אשר האדם הסביר מגדיר 'שם טוב'".

עוד נטען כי יש לראות בתביעה של חצרוני תביעת SLAPP, כלומר תביעה שנועדה לשתק את הדיון הציבורי ולהלך אימים על הנתבעת ואחרים. פרקליטתה של בן-דיין טוענת כי בניגוד לשלל גורמים אחרים שביקרו את חצרוני במלים חריפות ולא נתבעו לדין, דווקא בן-דיין נתבעה על-ידיו משום "אי-יכולתה הכלכלית לעמוד בהליכים משפטיים".

במקביל לכתב ההגנה הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף. בבקשה זו נטען כי חצרוני הכחיש תחילה כי עמד מאחורי אחד הפרסומים שברקע הגשת הדיבה (פרסום שביזה משתתפות ב"מצעד השרמוטות", ושבעקבותיו החל דיון שבמהלכו הגיבה בן-דיין וטענה כי חצרוני מבקר בקביעות בבתי-זונות בדרום תל-אביב). לפי המפורט מטעם בן-דיין, בכתב התביעה נטען כי חצרוני אכן כתב את הסטטוס באתר הפייסבוק שלו, אולם מיד לאחר פרסומו של הסטטוס הכחיש חצרוני שהוא עומד מאחוריו.

דובר אוניברסיטת אריאל, שמואל דברת, הביא בשמו של פרופ' חצרוני את ההכחשה שבה טען: "כמובן, לא אני כתבתי את הדברים". לדבריו, היה זה "מתחזה" שכתב זאת, ולא הוא. דובר האוניברסיטה אף הוסיף כי לחצרוני "יש חקיין ברשת, טרול, שמתחזה לאמיר ורושם 'בשמו' דברים נואלים ומזעזעים".

בתצהיר שצירפה בן-דיין היא מצהירה: "עבורי אין עסקינן בעניין זניח, אלא סתירה עובדתית היורדת לשורשה של התביעה כנגדי ועל חובתו של המשיב לנהלה בתום לב ובנקיון כפיים. אני סבורה כי משול הדבר לבעל רכב אשר נתבע על תאונת דרכים שביצע, וטוען כי מעולם לא היה בעל הרכב ומעולם לא היה בתאונה, אולם בהליך מקביל תובע תביעה ביטוחית על טוטאל-לוס בגין אובדן אותו רכב".

5472-07-13