בשולי שער המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" בערב חג השבועות (14.5.13) הופיעה הודעה שבישרה כי המוסף "בשיתוף חברת פלאפון". המוסף כולו, 20 עמודים יקרים, הוקדש לנושא אחד: "150 האפליקציות הטובות ביותר". לא עניין הרה גורל, לא אתגר עיתונאי ולא נושא חגיגי, אבל יש בוודאי מי שמצא אותו מועיל.

150 האפליקציות הנבחרות מוינו לפי תחומים (מוזיקה, צילום, הודעות ושיחות, לימודים וכך הלאה), ולצדן הופיעו הגיגים קצרים של עיתונאים, ובהם סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של העיתון. מותר לתהות מדוע העיתון של המדינה בוחר להשקיע משאבים בנושא צרכני שחוק (ואם כבר צרכני, אז למה דווקא אפליקציות ולא שמפו? גם שמפו קשה לבחור), אבל מעניין יותר לדון בהכרזה הלא מוצנעת, שהמוסף נעשה בשיתוף חברה סלולרית.

שיתוף, על-פי מילון אבן-שושן, הוא "לקיחת חלק בדבר, התחברות אל מישהו לשם עבודה יחד עימו". הכוכב הקטן שבשער מודיע, אם כן: את המוסף הזה עשינו ביחד. מה עשו העיתונאים אפשר לראות ולקרוא (לא עבודה קשה, אגב). אבל מה עשתה החברה הסלולרית? במוסף שלושה עמודי מודעות ושישה סטריפים המפרסמים את מוצרי החברה. אם זה כל חלקה, מדוע הוא מוגדר כשותפות? ואם זה אינו כל חלקה, מה עוד היא תרמה לגיליון?

אין לי מושג כיצד נרקם שיתוף הפעולה: האם חברת הסלולר הציעה לעיתון נושא שיש לה בו אינטרס מובהק, או שהמחלקה המסחרית של העיתון עיניינה את חברת הסלולר בנושא שעלה במערכת. זה לא כל-כך משנה. שתי האפשרויות מריחות לא טוב, והבלטת ה"שיתוף" לא מפיצה עליהן בושם.

מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", "בשיתוף פלאפון"

מימי כעורכת מוסף "סופשבוע" של "מעריב" זכורים לי גליונות חג שבהם מפרסם אחד רכש סדרה של מודעות בגיליון. מעולם לא אולצתי להודיע על זה בהבלטה בשער. הזמנים השתנו, זה ברור, אבל עד כדי כניעה מוחלטת? עד כדי פגיעה בעיקרון הליבה, המחייב הפרדה ברורה בין תוכן עיתונאי למודעות פרסום?

כדי לשפר את טור ההכנסות, עיתונים מוציאים מדי פעם מוספים פרסומיים שנושאיהם נגזרים מההיצע בשוק המודעות. המוספים האלה מעוצבים אחרת מאשר עיתון-האם ואינם מופצים כאחד המוספים הקבועים שלו כמו גליון "ממון" של חג השבועות. לעתים עיתונים משתפים פעולה עם גופים ציבוריים או עמותות בפעילויות שאינן עיתונאיות, למשל עידוד סיוע לנזקקים; גם זה לא מריח הכי טוב, אבל הכרזה על שיתוף חברה מסחרית במוסף לא מסחרי היא ממש כמו חצ'קון; פצע מכוער המעיד על שיבוש הורמונלי. למה לעיתון להבליט את הפצע?

אולי זו התשובה: בתחתית הטור הפותח של הגיליון, בעמ' 4, בהמשך להסבר על שיטת המיון והבחירה של האפליקציות, נכתב: "וזו רק ההתחלה. בקרוב יעלה 'ידיעות אחרונות' אפליקציות ייחודיות לאייפון ולאנדרואיד עם רשימת המלצות כפולה ומכופלת, שתמשיך להתעדכן ללא הרף". כעת מתברר כי המוסף החגיגי הוא לא רק "שיתוף פעולה" עם חברה סלולרית, הוא גם אמצעי לקידום פעילות מסחרית עתידית של בעלי העיתון.

אז זה כנראה הדיל: החברה המסחרית רוצה להיחשב יצרנית תוכן, והעיתון רוצה ליהפך לגורם בשוק הסלולר. מה עוד אפשר להגיד? הפרינט מחסל את עצמו במו ידיו. ואז מייללים שהוא מת.