הכרעת בג"ץ בעתירת שר המשפטים יריב לוין כנגד היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה, מהווה שינוי לרעה בתפיסתו של בית המשפט העליון את חשיבות עצמאותן של רשויות האכיפה.
בית המשפט, שקיבל את הדרישה להפקיע את חקירת פרשת הדלפת המסמכים ושיבוש החקירה בפרקליטות הצבאית מידיה של פרקליטות המדינה, דחה בכך את עיקרון היסוד לפיו אסור לגורם פוליטי כלשהו להתערב בהליכי חקירה, וסירב לקבל את הטיעון לפיו קיימים גורמים בפרקליטות שאינם בניגוד עניינים ומוסמכים ללוות את החקירה.
למעלה משני עשורים קודם לכן סבר בית המשפט העליון אחרת. בעקבות דו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה אודות מינויים פוליטיים שנעשו במשרד לאיכות הסביבה בתקופת כהונתו של השר צחי הנגבי, הורה היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד הנגבי, שכיהן באותה עת כשר לביטחון פנים.
בית המשפט נדרש לעתירה שטענה כי הפקדת חקירתו של השר הממונה על המשטרה בידי חוקרי המשטרה, מציבה את החוקרים במצב מובנה של ניגוד עניינים שימנע מהם לעשות מלאכתם כהלכה.
מוסכם כי לעובד הציבור אסור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בביצוע סמכותו, לבין אינטרס אחר כלשהו שקשור בו. האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, כמו עיקרי היסוד של תום לב, יושר ויושרה, מוכר כאבן תשתית במשפט. מטרת האיסור היא הבטחת פעולתו התקינה של המינהל הציבורי ושמירת אמון הציבור בו. האיסור נועד לעובד הציבור הטוב והישר, ותכליתו - להזהיר אותו מפני פיתויים המזומנים לו בדרכו.
בית המשפט דחה בזמנו את הדרישה להעביר את ניהול חקירת הנגבי מידי המשטרה וקבע כי המשטרה היא המוסמכת על-פי חוק לחקור עבירות ולחושפן. בידה המיומנוּת המקצועית, המומחיות וכוח האדם המתאים לבצע חקירה פלילית, בייחוד כאשר מדובר בחקירה רחבת היקף.
אין זה מתקבל על הדעת להוציא את החקירה מידי הגוף המוסמך לכך על-פי חוק, כשאין להטיל בו דופי, וכשניתן להסיר את המכשול שעלול לפגוע בעבודתו. העברת חקירה לידי חוקרים שאין החקירה בגדר תפקידם, וקביעת הסמכה מיוחדת לאנשים המצויים מחוץ למשטרה לצורכי חקירה פרטנית, הן בגדר צעד מרחיק לכת ויוצא דופן העלול לפגום במלאכת אכיפת החוק.
חקירות מורכבות ורגישות יש לצערנו לא מעט. גוף החקירה היחיד המיומן לכך, בעל הכלים והסמכויות שהוענקו לו לשם אכיפת החוק, הינו משטרת ישראל.
אכן, מערכות אכיפת החוק עשויות, מעת לעת, להיתקל במצבים של ניגוד עניינים מוסדי. אולם ככלל, חזקה עליהן שהן אמונות להתמודד עמם כראוי בביצוע תפקידן, ולהיערך בצורה מתאימה בהסדרים פנימיים למזער את ניגוד העניינים.
נראה שהפעם בית המשפט לא מצא תרופה בהסדר פנימי, בשל מה שהוא מכנה "מניעות מוסדית רחבה". אולם בכך פתח בית המשפט פתח לשאלה נגדית, שתצטרך להיות מופנית כלפי העותרים.
נדמה כי בית המשפט ייאלץ להסביר, במסגרת הדיון הנוסף שנקבע בעתירות, כיצד המניעות הרחבה הזאת חדלה להתקיים כאשר ממשלת מחדל ה-7 באוקטובר, שבראשה עומד נאשם בפלילים, פועלת להדיח שומרי סף ולמנות חוקרים מטעמה. היש בנמצא מניעות מוסדית ואישית יותר רחבה?
עו"ד ערן קמין הוא תת-ניצב בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה וכיום יועץ לענייני חקירות ומשפט