"העולם כולו נגדנו" שרה להקת פיקוד דיזנגוף בשנת 1969, למילים שכתב יורם טהרלב. "העולם כולו נגדנו – לא נורא, נתגבר. גם אנחנו עליהם לא שמים יותר", שר הסולן של הלהקה, ששי קשת. מסקנת הפזמון, שהפך מיד ללהיט, במנגינה שכתב קובי אושרת, היתה "ומי שהוא נגדנו – שיילך לעזאזל!"

ברור מדוע כל המדינה, בימים השמחים אחרי מלחמת ששת הימים, אהבה את השיר. נוח מאוד להסתגר ולהתבצר בעמדה של המצליחים, הַיָפִים והצודקים, שכולם מקנאים בהם. התחושה הזאת, היוצרת סביבנו חומה ומשרטטת אויבים מחוץ לחומה, מלכדת ומאחדת את החברה.

גם היום יש תחושה של "העולם כולו נגדנו". הכותרת הראשית של "מעריב" אתמול היא "העולם נגד ישראל". כלי התקשורת האחרים מציגים תמונה דומה. כלי התקשורת בישראל שותפים לאחריות ולאשמה לכך שזוהי התחושה הציבורית.

מאז תחילת המלחמה, בחרה כל התקשורת הישראלית בקו פטריוטי, ציוני, מסתגר. חיילינו הם תמיד גיבורים. צה"ל תמיד מנצח. אם יש אזרחים הרוגים בצד השני – תמיד נערכות השוואות להרג אזרחים בלתי מעורבים בידי הצבא האמריקאי בעיראק, כאילו שאצלם היה ההרג מידתי ומוצדק.

כדי להיות פטריוטים בזמן מלחמה (וכדי לא לאבד רייטינג), כלי התקשורת הישראליים ממעטים לדווח ולהציג את זוועות המלחמה בצד השני. תמונות של הרג, הרס, רעב וייאוש, שאפשר לראות בכלי התקשורת בארצות המערב נחסכות מאיתנו.

עשרות אלפי "בלתי מעורבים" נהרגו בעזה. עשרות אלפים נפצעו. אבל כלי התקשורת הישראלים – גם כשהם קוראים לסיום המלחמה – מדווחים ומבליטים רק את הסבל והקורבנות בצד שלנו: החטופים ומשפחותיהם, הנרצחים בשבעה באוקטובר, חללי צה"ל והחיילים הפצועים.

לא אחת מזכירים אצלנו כי בשבעה באוקטובר נראו בעוטף עזה תמונות שמזכירות את השואה. זה נכון (אם כי רצוי היה להשוות את הזוועות שחוללו פורעי החמאס לפוגרום ולא לשואה). אבל העולם רואה גם תמונות זוועה מעזה – תמונות שמזכירות לאירופאים את הצילומים הנוראים מימי מלחמת העולם השנייה: אבות מחזיקים גופות של ילדים שנהרגו; משפחות שלמות שנהרגו; בתים הרוסים; אלפים נעקרים מבתיהם וצועדים בדרכים אל עתיד לא ברור; בתי חולים מלאים ורופאים שאינם מספיקים לטפל במאות פצועים.

התקשורת אחראית לכך שרוב הישראלים סבורים ש"אין חפים מפשע בעזה". שכל העזתים הם חמאס. שכל ביקורת על צה"ל היא "בגידה" או "עלילת דם שפלה". שהטענה כי ישראל מבצעת בעזה ג'נוסייד היא אנטישמיות טהורה וחסרת בסיס.

יש לתקשורת כוח ליצור תודעה. גם בצד השני יוצרים תודעה, שלפיה כל הישראלים רוצחים. כפי שהקביעה הזאת אינה נכונה, והישראלים אינם רוצחים, גם התודעה שלנו אינה שלמה, משום שמראים לנו רק מה שאנחנו רוצים לראות.

אינני מבקר או מצדיק כאן את מהלכי הממשלה. ברור שהחמאס ביצע מתקפה נוראה נגדנו ושיש לישראל זכות מלאה להתגונן. ברור שצה"ל לא פוגע באזרחים בכוונה. ברור שעושים כל מאמץ להימנע מפשעי מלחמה. הטענה שלי היא נגד התקשורת, המעוותת את תמונת המציאות שלנו.