אתמול (31.3) הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה במסגרת חוקי ההפיכה התקשורתית של הממשלה: סגירת תחנת הרדיו הציבורית גלי צה"ל בתוך חצי שנה ואיסור מוחלט על שידורי רדיו צבאיים.

יוזם החוק, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה-יהודית), מציין בדברי ההסבר להצעת החוק כי "במרוצת השנים, התרחקה תחנת גלי צה"ל מהזהות הצבאית ומהערכים שעל בסיסם הוקמה, והפכה לגוף תקשורתי עצמאי יותר, אשר מייצר שיח פוליטי ומבקר את המדיניות הממשלתית".

גלי-צה"ל למודת ניסיונות סגירה. למעשה, כבר שלוש שנים לאחר הקמתה, ב-1953, הוקמה ועדה ממשלתית על-מנת לבחון את האפשרות. אלא שבעבר, הניסיונות לסגור את התחנה נבעו לרוב ממניעים ענייניים, בעיקר בשל האנומליה שבקיומה של מערכת חדשות עיתונאית עצמאית בתוך גוף צבאי.

ברוח הזמן, ח"כ קרויזר כלל לא מנסה להחביא את מטרתו האמיתית: מניעת ביקורת על הממשלה וחיסול מוקדים של עצמאות עיתונאית.

סיעות הדתיים-לאומנים מצטרפות לליכוד במתקפה

הצעות החוק הרבות שהגישה הקואליציה עד כה במטרה לחסל את השידור הציבורי ולהשתלט על השידור המסחרי היו פרטיות ונחתמו על-ידי חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד, ששימשו לרוב כפרוקסי של שר התקשורת שלמה קרעי או רה"מ הנאשם בנימין נתניהו.

המטרה בחקיקה הפרטית היתה לעקוף את החובה של ייעוץ משפטי הנדרשת בהצעות חוק ממשלתיות. למעשה, כמעט רק הצעות החוק שנועדו להאריך חוקים קיימים המעניקים הטבות ופטור מרגולציה לערוץ 14, הוגשו כהצעות ממשלתיות.

כעת מצטרפות לליכוד ולניסיונות לחסל את השידור הציבורי גם סיעות הציונות-הדתית (יו"ר: בצלאל סמוטריץ') ועוצמה-יהודית (יו"ר איתמר בן-גביר). הצעת החוק של ח"כ קרויזר באה אחרי שתי הצעות חוק של ח"כ מיכל וולדיגר מ"הציונות הדתית", שגם הן הוגשו בכנס הנוכחי של הכנסת.

הצעת החוק הראשונה של ח"כ וולדיגר מבקשת להפריט את תאגיד השידור והשנייה לחסל את שידורי החדשות והאקטואליה שלו.

סוגרים, מחלישים, משתלטים

גלי צה"ל, שהוקמה כתחנה צבאית, התפתחה במשך השנים לכדי כלי תקשורת מקצועי, המשדר תכנים עיתונאיים. התחנה מספקת פלטפורמה לתחקירים, ראיונות ביקורתיים ותוכניות מגזין, ולעיתים קרובות הפכה לזירת עימות בין עיתונאים למקבלי ההחלטות.

זהו בדיוק התפקיד שאמורה למלא תקשורת חופשית בדמוקרטיה – לבקר, לחשוף ולתת במה למגוון דעות. אך נראה שהיבט זה של חופש העיתונות נתפס על ידי מרכיבי הקואליציה הנוכחיים כאיום.

סגירת גלי צה"ל תהווה המשך המגמה המסוכנת שבמסגרתה הממשלה משתמשת בכוחה כדי לסגור או להגביל כלי תקשורת המעבירים עליה ביקורת. בנוסף, היא מהווה חלק מתהליך מתמשך של ריכוז שליטה בתקשורת בידי גורמים פוליטיים: בכוונת הממשלה, כפי שהצהיר בעבר שר התקשורת, להשתלט על תדרי השידור הארציים שיתפנו עם חיסול תחנות הרדיו הציבוריות, ולהעניק אותם לקומץ טייקונים מקורבים.