יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), ניהל אתמול (15.1) דיון בשישה מחוקי ההפיכה התקשורתית שמקדמת קואליציית נתניהו. החוקים הוגשו כהצעות חוק פרטיות על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה, אולם הם מקודמים על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שגם נכח בישיבה.

שלושה מהחוקים נוגעים לתאגיד השידור ומכוונים לפגוע בו בדרכים שונות, כחלק מהאג'נדה המוצהרת של השר קרעי מאז נכנס לתפקיד. שניים מהחוקים נועדו לחסל את הרדיו הציבורי, לחלק את רישיונותיו לטייקונים מקורבים לשלטון ולחסל אגב כך את הרדיו האיזורי. חוק נוסף נועד להשתלטות פוליטית על מדידת הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה, המהווה פקטור מכריע בקביעת תעריפי הפרסום בשוק הטלוויזיה.

ח"כ ביטן הודיע כי לא יקדם את חוק סגירת התאגיד, שהגישה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) כפרוקסי של השר קרעי ("הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי"). לעומת זאת, יקודם חוק השימוע לראשי התאגיד של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), לפיו יחויבו ראשי התאגיד להגיע פעם בשנה לוועדת הכלכלה על מנת לתת דין וחשבון ("תיקון לחוק השידור הציבורי: דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת"). מטרת החוק היא הצקה והטרדה אולם אין לו משמעות אמיתית, מאחר שניתן לזמן את ראשי התאגיד גם כך.

ח"כ ביטן הודיע כי ימשיך לקדם גם את החוק היותר מסוכן: החוק לביטול העצמאות התקציבית של התאגיד, שהגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ("תיקון חוק השידור הציבורי: תקציב תאגיד השידור הישראלי"). בעוד החוק של גוטליב קיצוני הרבה יותר, דווקא בשל כך היה מראש פחות ריאלי שיקודם. חוק ביטול העצמאות התקציבית יוכל להשיג את מטרתם של נתניהו וקרעי: השתלטות פוליטית על התאגיד, עם פחות רעש וצלצולים.

הצעת החוק של ח"כ בוארון, הדגיש ח"כ ביטן שוב ושוב, לא תקודם כלשונה, אלא "כפלטפורמה לשינויים נחוצים בתאגיד ולא כנוסח החוק כרגע. עם זאת, ח"כ ביטן לא הבהיר מה כן יהיה הנוסח שיקודם.

את חוקי הרדיו אמר ח"כ ביטן כי לא יקדם כלל, אולי כשיקוף למחלוקת הפנימית שמעורר החוק בליכוד ("תיקון לחוק הרשות השנייה: הרחבת המגוון בשידורי הרדיו"). בעוד החוק ייטיב עם בעלי תחנות הרדיו האיזוריות, שאם יעבור החוק יקבלו בחינם רישיונות יקרי ערך לשוק פרסום של כמאה מיליון שקל, הרי שחלק מהם יכולים דווקא להינזק ממנו מאחר שהוא יחסל את המונופול שניתן להם ברישיון באיזור השידור שלהם.

כך אנשי העסקים צביקה שלום (אחיו של השר לשעבר מהליכוד סילבן שלום) ויוסי סבן, הקשורים לליכוד, לחצו לביטול החוק והפעילו לשם כך גם את איש העסקים יעקב ברדוגו, שהוא במקביל גם היועץ הפוליטי של רה"מ נתניהו וגם שדרן ברדיו גלי-ישראל שבבעלות שלום וסבן.

החוק השישי, חוק הלאמת הרייטינג של ח"כ שלום דנינו, אף הוא מהליכוד, "הוקפא" על-ידי ח"כ ביטן, אולם לא הורד סופית מסדר היום ("הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה"). ח"כ ביטן הודיע כי במידה וח"כ דנינו יידבר עם השחקנים השונים בשוק ויחזור עם "הסכמות", יתכן שהחוק יקודם בכל זאת.

הצעת החוק של ח"כ דנינו היא אולי המופרכת ביותר מכל הצעות החוק, ואין לה שום היגיון מלבד שליטה אנטי-דמוקרטית של הפוליטיקאים בתקשורת. המדינות היחידות בעולם בהן מדידת הרייטינג מולאמת על-ידי השלטון הן רוסיה וסין.

ח"כ דנינו עצמו, כשנדרש להציג את החוק בכנסת, הפגין בורות בפרטי ההצעה באופן שהבהיר שהוא משמש כשליח בלבד. גורמים תקשורתיים טוענים כי את הצעת החוק מקדם רה"מ נתניהו עצמו, וכי כוונתו אינה להעביר את החוק אלא להחזיקו כשוט מאיים מעל לערוצי הטלוויזיה, ובייחוד ערוץ 12 הפופולרי.