"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל זוכה להערכה בין-לאומית ונחשבת למובילה בתחומה. בעוד החזון של המערכת הוא להוות שער שוויוני לידע ולהזדמנויות, המציאות בשטח מלמדת שיש אוכלוסיות שנאלצות להישאר מחוץ לשער הזה, רק בגלל שהמערכת לא מותאמת אליהן".

"ההצעה אינה מכוונת למגזר מסוים, אלא פתוחה לכל מי שמעוניין בכך משיקולי דת, תרבות או העדפה אישית. שוויון אמיתי אינו מתבטא בהכפפת כולם לתבנית אחידה, אלא ביצירת מגוון אפשרויות המכבדות את השונה בחברה".

"מספרים לכם שהחוק הזה מקדם אותנו לאיראן, אך לימודים בהפרדה מגדרית אינם ייחודיים לישראל אלא מהווים פרקטיקה מקובלת במדינות רבות ברחבי העולם, במדינות מערביות כמו אוסטרליה".

את הדברים הללו אמרה החודש חברת הכנסת לימור הר סון מלך במליאת הכנסת בדיון שבו אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק שהגישה, במטרה לעקוף את פסיקת בג"ץ ולייסד לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית, נשים לחוד וגברים לחוד.

חברת הכנסת הר סון מלך הרחיקה עד לצידו השני של הגלובוס כדי לשוות ארשת ידידותית לחוק שלה, אך מה לעשות שהיא עצמה אינה מעוררת אסוציאציות של שוויון, פלורליזם, כיבוד הזולת או דובי קואלה וחופים שטופי שמש באוסטרליה.

מה שמתקשר יותר עם שמה הוא העובדה שהיא חברה במפלגה הכהניסטית עוצמה-יהודית, והציוץ שפרסמה עם תמונתה עומדת בכפר חווארה, בעת שמאות פעילי ימין קיצוני שרפו בתים ורכבים של ערבים, בצירוף כיתוב שהסביר שהגיעה לשם "כדי לתמוך בזעקתם הצודקת של מאות תושבי השומרון שיצאו למחות".

ציוץ של לימור הר סון מלך, 26.2.2023

ציוץ של לימור הר סון מלך, 26.2.2023

חברת הכנסת הר סון מלך היא יו"ר "השדולה בכנסת למען האישה הדתית והחרדית", שהצעת החוק להפרדה מגדרית היא אחד התוצרים שלה. אחת המנהלות בשדולה היא ענת גופשטיין, אשתו של בנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה.

גופשטיין הסבירה בראיון לערוץ 7 ש"החוק הוא בשורה שמאפשרת לכולם ללמוד בהפרדה [...] מי שמהלך שכזה מפחיד ומטריד אותו, אלה אנשים שאומרים לי איך לחיות את החיים שלי. אם אני רוצה ללמוד בהפרדה יש לי את הזכות לכך והם לא יגדירו לי מה נכון לי. אלה אנשים שבאו מעלינו ורוצים לחנך אותנו ולזה אני לא מוכנה. זכותנו לעשות את מה שאנחנו מאמינים בו".

בעלה, בנצי גופשטיין, הפיץ את הראיון הזה בערוץ הטלגרם שלו שנקרא "בנצי גופשטיין-כהנא צדק!", בו הוא נוהג להפיץ ציטוטים מסיתים של הרב כהנא.

דברי התמיכה של ענת גופשטיין בחוק להפרדה מגדרית באקדמיה מצוטטים בערוץ הטלגרם "כהנא צדק" (צילום מסך)

דברי התמיכה של ענת גופשטיין בחוק להפרדה מגדרית באקדמיה מצוטטים בערוץ הטלגרם "כהנא צדק" (צילום מסך)

ענת ובנצי אינם רק בני זוג, אלא גם שותפים אידיאולוגיים. לאחר שפורסמו תוצאות המדגמים בבחירות ב-15.11.2022, שהראו הצלחה גדולה לעוצמה-יהודית, ענת גופשטיין אמרה לעיתונאים ש"להב"ה חזרה לשלטון". באתר האינטרנט של הארגון מופיע ראיון איתה שכותרתו "ענת גופשטיין: האישה מאחורי להב"ה".

בפברואר 2024, פורסמה באתר ערוץ 7 שיחת וידיאו איתה שבה היא הוצגה כ"ראש מערך הטיפול של ארגון להב"ה העוסק בהתבוללות". ב-19.12 היא שיתפה פוסט שבו צילום אילוסטרציה של "אייל, בן 26" שנטען שהוא "מפקד במילואים בעזה" ו"נדחה מלימודי רפואה", יחד עם "אחמד, בן 20" שנטען שהוא כן "התקבל ללימודי רפואה" למרות ש"לא התגייס לצה"ל, תמך בטבח ה-7.10" וקיבל ציון פסיכומטרי נמוך מ"אייל".

פוסט של ענת גופשטיין בפייסבוק, 19.12.2024 (צילום מסך)

פוסט של ענת גופשטיין בפייסבוק, 19.12.2024 (צילום מסך)

ארגון להב"ה הינו הגרסה המתחכמת והעדכנית של תנועות כהנא חי וכך, שהוגדרו כארגוני טרור בשנת 1994. הוא מקדם אג'נדה של הפרדה גזעית מוחלטת; פעילי ארגון להב"ה הורשעו בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים, וגם מקיימים מעת לעת צעדות שבמהלכם הם תוקפים מילולית ופיזית עוברי אורח שמזוהים על ידיהם כלא-יהודים.

בחודשים האחרונים בריטניה, ארה"ב וקנדה הכניסו את הארגון - ואת בעלה של ענת, בנצי - לרשימות הסנקציות שלהן, בנימוק שמדובר בארגון הימין הקיצוני הגדול ביותר בישראל שפעיליו מעורבים באלימות כלפי פלסטינים, ובפרט בגדה המערבית.

בנסיבות אלה, נראה שאין זה מקרה שדווקא חברת כנסת ממפלגת עוצמה-יהודית ואחת מראשי ארגון להב"ה הן מי שמובילות את הצעת החוק הזו.

ההצעה מנוסחת באופן רחב ביותר, שיעגן לראשונה כזכות אישית של כל אדם ללמוד בהפרדה מ"טעמי דת", וגם את החופש של המוסדות להשכלה גבוהה לאפשר אותה. כלומר, ההפרדה לא תהיה עוד עניין חריג שיתאפשר רק בנסיבות ובתנאים המגבילים שקבע בג"ץ.

בנצי גופשטיין בעצרת זיכרון לרב הגזען מאיר כהנא, 19.11.24 (צילום: חיים גולדברג)

בנצי גופשטיין בעצרת זיכרון לרב הגזען מאיר כהנא, 19.11.24 (צילום: חיים גולדברג)

בעוד שכיום ההצעה מוצגת ככזו שנועדה לתת מענה לחרדים ודתיים שמעוניינים ללמוד בהפרדה מגדרית, לא יהיה מפתיע אם בהמשך תבוא דרישה לפרש את החוק ככולל גם הפרדה גזעית. כלומר, לא רק שגברים ונשים יהודים לא ילמדו יחד, אלא שגם "מטעמי דת" לא ילמדו איתם ערבים וערביות. אם הפרשנות תיראה מרחיקת לכת, יחוקקו תיקון נוסף לחוק שלא יהיה מסובך להעבירו לאחר שכבר נפרץ המחסום של זכות להפרדה מ"טעמי דת".

בנקודה זו יש פערי תפיסה בין חלקי הציבור השונים בישראל: ההפרדה בין יהודים לערבים שמובנת לחלק מהציבור בישראל כגזענות לשמה, נתפסת על ידי ממשיכי דרכו של הרב מאיר כהנא בעוצמה-יהודית ובלהב"ה כנובעת מ"טעמי דת".

כך למשל, בשנת 1984 חבר הכנסת והרב מאיר כהנא הגיש הצעת חוק שבה הוצע לקבוע כי "טענות  להבדלה, הפרדה או  שוני בין עמים לא תחשבנה לגזענות", וכי  מנגד, "המעליב או פוגע בדת היהודית וביהדות בטענת גזענות" ו"המגדיר חלק כלשהו של הדת היהודית והיהדות כגזענות", יהיה חשוף לעונשים של שנתיים או שלוש שנים מאסר.

פעיל הימין הקיצוני איתמר בן-גביר בעצרת לזכרו של הרב הגזען מאיר כהנא, 15.11.2011 (צילום: אורי לנץ)

פעיל הימין הקיצוני איתמר בן-גביר בעצרת לזכרו של הרב הגזען מאיר כהנא, 15.11.2011 (צילום: אורי לנץ)

בדיון במליאת הכנסת ב-13.11.1985, חבר הכנסת והרב כהנא הגיב למאמר בעיתון "דבר" שכותרתו הייתה "הפרדה זו גזענות", ואמר " אני גאה בזה. יש הבדל בין יהודי לבין גוי. גזענות היא זו? אם זוהי גזענות, יהודים דתיים, מסורתיים, יש לכם בעיה".

זו לא רק תיאוריה, אלא מציאות. כך למשל, לפני מספר שנים שני חרדים היכו עם אגרופן בפניו של עובר אורח פלסטיני בשכונת מאה שערים. המשטרה תפסה חשודים. בחקירתם, אחד החשודים נשאל: "יש לך שנאה לבני מיעוטים?",  והשיב "אני לא סובל אותם מבחינה דתית. לא מסיבה לאומנית". במענה לשאלה "אתה שונא ערבים?" החשוד השני השיב "כן, בגלל הדת". המשטרה קיבלה את הטענה שהתקיפה נעשתה מ"מטעמי דת" וסירבה לתת אישור לפלסטיני שניזוק בפניו כי הוא הותקף ממניע לאומני-גזעני (אישור שדרוש להכרה בביטוח לאומי כנפגע איבה).

חבר הכנסת והרב כהנא קרא לגירוש הערבים, וכן להפרדה פיזית מוחלטת בין אותם הערבים שייוותרו בישראל לבין היהודים, כולל במוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה. בנוסף, הוא ראה בעצם הלימודים של ערבים באוניברסיטאות כסכנה לעתיד המדינה, לא רק בגלל החשש מ"התבוללות".

כך הוא הסביר בדיון במליאת הכנסת, ב-27.11.1984: "אני רואה באוניברסיטאות בצורתן היום - את המוקד העיקרי של סכנה לעתידה של המדינה היהודית. האוניברסיטה היא המגדלת ומצמיחה את הדבר הכי חיוני למהפכה הערבית, לחיסולה של המדינה היהודית - דהיינו, מנהיגים [...] האם לא מבינים אנו שדווקא ערביי ישראל המשכילים הם העתידים להיות הקיצוניים ביותר והמסוכנים ביותר, מנהיגי העתיד של המהפכה הלאומנית? מה קרה לנו?".

לכן, כדאי שמי שכיום מוכן להשלים עם ההפרדה המגדרית באקדמיה כמחיר נסבל לשילוב החרדים בחברה הישראלית, ייזכר שישראל אינה אוסטרליה אלא נשלטת על ידי קואליציה עם כהניסטים. יש סיכוי גדול שמבלי להתכוון לכך, הוא יסייע להכניס לאקדמיה "סוס טרויאני" של הפרדה גזעית.