אמיר פוסטר הוא הפרזנטור המרכזי של חברות הגז, דלק מאובנים מזהם שהשימוש בו מחריף את משבר האקלים ואת זיהום האוויר, פוגע בבריאות של כולנו ומאיים על היכולת של המין האנושי להמשיך ולחיות בכדור הזה.
בימים אלה מתנוסס פרצופו של פוסטר בסדרת רשת חדשה - GAZTV - שמבקשת למכור לנו את הגז הטבעי כפתרון האולטימטיבי לצרכי האנרגיה של ישראל, ובפרט לייצור חשמל.
את הסדרה מייצר "איגוד הגז הטבעי", חברת לובינג ויח"צ של חברות הגז בישראל שפוסטר עומד בראשה. האיגוד, בכנסת או מול הציבור, מייצר בכל פעם כתבות קנויות ותשדירים קנויים כאלו ואחרים כדי לשכנע אותנו שאין בילתו של גז טבעי. הבעיה היא שהפרסומות הללו מוטות, מטעות ולא מדויקות.
בפרק הראשון בסדרה, פוסטר משווק לנו בביטחון "ביטחון אנרגטי", המתחלק לפי פוסטר ל"אמינות וזמינות אנרגטית", "חוסן אנרגטי" ו"נגישות אנרגטית". באופן לא מפתיע, פוסטר שוכח אלמנט נוסף והכרחי בביטחון אנרגטי והוא שמירה על בריאות הציבור, הגנת הסביבה ואיכות החיים שלנו.
אבל גם אם שמים בצד את העניין הפעוט הזה של בריאות ותוחלת חיים, הטיעונים של פוסטר לא מחזיקים מים. האמת היא שהיכולת לספק אנרגיה בשגרה לא שמורה לגז טבעי. גם עם פחם וסולר שמרנו על אספקת האנרגיה בעבר, וגם עם אנרגיה מתחדשת עם אגירה ניתן יהיה לשמור על אספקה קבועה בעתיד הקרוב.
ומה בנוגע ל"חוסן אנרגטי", כלומר יכולת אספקה רציפה של אנרגיה גם בחירום? כדאי להזכיר לפוסטר שבמשך חודשים ארוכים דיברו אצלנו על תרחישי עלטה, על פגיעה בתחנות כוח או באסדת גז. דיברו, ואזרחי ישראל מיהרו לרכוש גנרטורים. האם זה היה כי הם היו כל כך בטוחים בחוסן האנרגטי שלנו? מסופקני.
האמת היא שחוסן אנרגטי, שהוא היכולת להתמודד ולהתאושש עם פגיעה במערכת, הוא דווקא אחד החסרונות של מערכות חשמל מבוססות דלקים מאובנים וביניהם גז טבעי. לשמחתנו הדבר לא בא עדיין לידי מבחן אמיתי.
לפי פוסטר, הגז מציע לנו חוסן טבעי בשל "מערכת רחבה ומבוזרת". זו כמובן טענה הזויה: מערכת הפקת הגז בישראל מרוכזת בשלושה מאגרים בלבד, וגם תחנות הכוח הגזיות אינן רבות.
לעומת זאת, בשימוש באנרגיה מתחדשת ובעיקר סולארית עם אגירה, כל מבנה יכול לשמש כתחנת כוח והמערכות יכולות להיות מבוזרות באמת, דבר שמאפשר גמישות והתאוששות מהירה וגבוהה יותר. מערכות סולאריות מאפשרות גם יצירת מיקרו גריד בשכונה או בעיר, כך שפגיעה באזור אחד לא תוביל לעלטה באזור אחר.
גם בנקודה השלישית, נגישות אנרגטית, כלומר אנרגיה בת-השגה מבחינה כלכלית, הגז הטבעי לא תחרותי. העובדות מראות היום שייצור קוט"ש חשמל סולארי עם אגירה זול בהרבה מיצור קוט"ש חשמל מגז טבעי.
לא זאת אף זאת, אנרגיה מתחדשת ובפרט אנרגיה סולארית היא לא רק בת-השגה אלא גם בת-קיימא, כלומר כלכלית יותר, סביבתית הרבה יותר וחברתית יותר.
תועמלני הדלקים המאובנים מציגים אותם כנכס לאומי שמניב למדינה ולאזרחים רווחים. בהקשר הזה אי אפשר שלא להזכיר את עשרות המיליארדים מתמלוגי הגז שהבטיחו לנו שישנו את תקציבי החינוך, הרווחה ומה לא. אנחנו כמובן עדיין מחכים.
אבל גם בלי לעסוק בתמלוגים המדומיינים, מה שבטוח הוא שהפקה, זיקוק, שינוע ואפילו ייצור של החשמל על ידי גז טבעי נעשים בידי חברות בודדות, גדולות מאוד ועשירות מאוד, המוחזקות בידי כמות קטנה של בעלי מניות, מה שהופך את משק האנרגיה לכזה הנתון לאינטרסים צרים וזרים.
לעומת זאת, שימוש באנרגיה סולארית מאפשר לכל אחד להיות יצרן, צרכן וספק אנרגיה. ייצור אנרגיה סולארית גם מונע את זיהום האוויר ואת פליטות גזי החממה שלהן אחראיות תחנות הכוח הגזיות בישראל. ושווה להזכיר גם שבזמן שאיגוד הגז הטבעי של פוסטר מוכר לנו הבטחות, הרי שאנחנו משלמים כסף רב על ההגנה על האסדות.
שימוש באנרגיה מתחדשת יגביר את הביטחון האנרגטי בהשוואה לשימוש בדלקים מאובנים. הוא יביא עמו יתרונות סוציו-אקונומיים רבים למשק, יגביר את התחרותיות וגם יבטיח איכות סביבה ויפחית פגיעה בבריאות הציבור. מדינת ישראל היא מדינה שטופת שמש, שהיא באמת "טבעית", והגיע הזמן לעשות את המעבר מגז טבעי לאנרגיה סולארית לאלתר.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספרים "צריך לקיים" ו"המשבר הגדול"