כיצד תשפיע כהונה שנייה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב על חוק חופש המידע (FOIA) והמשתמשים בו? אנדרו דק מה"נימן לאב" כותב כי בעוד החוק צפוי לעמוד על כנו, מספר הבקשות צפוי לעלות בצורה משמעותית, כמו גם עיכובים במסירת המידע ועלייה במספר העתירות.

חוק חופש המידע היה כלי משמעותי עבור עיתונאים בתקופת הנשיאות הראשונה של טראמפ, ושימש עיתונאים רבים לחשיפת מידע על ההתנהלות בממשל האמריקאי. כעת, עם חזרתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן, עולות שאלות לגבי עתיד השקיפות הממשלתית.

מומחים מעריכים כי טראמפ, עבריין ואנס סדרתי מוצהר, לא יפעל לבטל את החוק, אולם צפויים קשיים ביורוקרטיים גדולים יותר בטיפול בבקשות למידע. כבר כעת, תחת ממשל ביידן, קיים עומס של מעל 222 אלף בקשות שממתינות לטיפול.

בתקופת כהונת טראמפ הראשונה חלה עלייה דרמטית במספר בקשות המידע. בין 2016 ל-2018 הוגשו כ-60 אלף בקשות חדשות, והמגמה נמשכת עד היום כשב-2023 הגיע מספר הבקשות למיליון.

העלייה בבקשות לא לוותה בהגדלת כוח האדם לטיפול בהן. להיפך - טראמפ הקפיא גיוס עובדים והקטין סוכנויות פדרליות, מה שהגדיל את העומס על המשרדים המטפלים בבקשות. כתוצאה מהעיכובים, חלה עלייה משמעותית בעתירות חופש מידע. בשנת 2017 לבדה הוגשו 90 תביעות על ידי עיתונאים, יותר מפי שניים משנת 2016.

בעוד שיש לצפות למגמה דומה גם בכהונת טראמפ השנייה, מומחים מעריכים כי טראמפ לא יבטל או יצמצם את החוק, משום שגם ארגונים טראמפיסטים עושים בו שימוש למטרותיהם. כך למשל מכון המחקר הימני-קיצוני הריטג' (Heritage) השתמש בחוק כדי לזהות עובדי ממשל שעוסקים בנושאים של שוויון מגדרי ומשבר האקלים על מנת להתנכל להם.