קו תקיף (אך גמיש)
מיה בנגל מדווחת הבוקר בעמ' 3 של "מעריב" על שיחת טלפון שהתקיימה אתמול בין אבו-מאזן לנתניהו. לפי דיווחה, אבו-מאזן הוא שהתקשר לנתניהו כדי לאחל לו חג שמח, ולפי לשכת ראש הממשלה, השיחה היתה "חמה וידידותית".
שיחת טלפון זו עומדת בניגוד לידיעה מאת בן כספית ("ישראל והפלסטינים: קיפאון"), שהגיעה בשבוע שעבר עד לכותרת הראשית של העיתון, ובה דווח כי גורמים פלסטיניים בכירים אמרו לעיתון ש"הרשות לא תקיים כל מגע עם הממשלה החדשה עד להקפאת ההתנחלויות, הכרה בכל ההסכמים שנחתמו ובפתרון שתי המדינות". מובן כי אין דין ברכת חג כדין מפגש פנים אל פנים בין המנהיגים, אך בכל זאת ניתן לראות בשיחת הטלפון צעד ראשון לקראת חידוש המגעים, ובמקרה זה הוא נעשה דווקא ביוזמת הפלסטינים.
רק אתמול, בדיווח ב"מעריב" מאת עמית כהן על פניית אבו-מאזן לנציגי הקוורטט, אוזכר "הקו התקיף שנוקטת הרשות נגד הממשלה החדשה בישראל", יחד עם העובדה שקו זה נחשף בשבוע שעבר ב"מעריב". לידיעה שפורסמה אתמול אף צורף תצלום של שער "מעריב" עם הכותרת שסיפק כספית לפני שבוע. הבוקר מסתפקת בנגל בדיווח כי הפלסטינים עדיין נחושים שלא לקיים מפגש בין אבו-מאזן לנתניהו עד להתחייבות ממשלת ישראל לעקרון שתי המדינות ולמתווה אנפוליס. הקו התקיף והשער משבוע שעבר נותרו בארכיון.
אגב, לפי דיווחה של בנגל, "נתניהו הזכיר לאבו-מאזן את שיתוף הפעולה והשיחות שהיו ביניהם בעבר ואמר לו כי בכוונתו לשוב ולעשות זאת גם כעת, למען קידום השלום". לשוב ולהזכיר? לשוב ולשתף פעולה? לא המשפט הרהוט בעולם, אבל במקרה זה אין להאשים את בנגל. היא רק משתמשת, כמעט מלה במלה, בהודעה שיצאה מלשכת ראש הממשלה. שלמה צזנה ודניאל סיריוטי, שמדווחים על השיחה בין אבו-מאזן לנתניהו ב"ישראל היום", מצטטים אף הם את נוסח ההודעה של לשכת נתניהו, אך בידיעה שלהם המשפט נתון במרכאות וניתן קרדיט מלא לאחראים על התחביר.
מעשה קונדס של ילדים מיליונרים
חזית חדשה במלחמת רשתות השיווק החרדיות נפתחה ערב חג הפסח, עם הפצת פשקווילים שתקפו את איש העסקים נוחי דנקנר, שבין יתר נכסיו גם הרשת הפונה לחרדים ושמה "יש הכל ובזול". בפשקוויל כונה דנקנר "גדול מחללי השבת בדורנו!!!", אולם לא בשל חילול השבת של הרשת, אלא משום שחברות אחרות בקבוצת איי.די.בי שבבעלות דנקנר פועלות בשבת.
אילנית חיות דיווחה אתמול על הסיפור ב"גלובס", תוך העלאת האפשרות שמאחורי המסע הפרסומי עומדת קבוצת אלון של דודי ויסמן, שרשת המרכולים לחרדים שבבעלותו, שפע-שוק, ספגה הפסדים ניכרים מאז הוטל עליה חרם של הציבור החרדי בשל בעלות משותפת לה ולרשת המרכולים AM:PM, הפועלת בשבת. ועדת הרבנים, האחראית לנושאי חרמות במגזר, הבהירה לכתבת "גלובס" כי במקרה זה היא אינה אחראית לחרם. כפי שניסח זאת בהיגיון רב מזכיר ועדת הרבנים, יצחק גולדקנופף, "אנחנו לא הולכים לעשות רעידת אדמה בישראל כי אז לא יהיה איפה לקנות".
חיות שואלת את גולדקונפף, "יש לך מושג אם דודי ויסמן עומד מאחורי הפשקווילים?", והוא משיב כי "זה בוודאי לא מגיע מהאנשים של שופרסל, ואני מניח שאין אנשים שלקחו 200 אלף שקל מהכיס ומימנו את זה. מישהו עומד מאחורי זה". תגובת קבוצת אלון ל"גלובס": "לא היה ולא נברא. זו לא דרכנו, והמבין יבין". מה המבין אמור להבין מתגובה שכזו? וממתי גורם רשמי בקבוצה עסקית רצינית מפזר רמזים עמומים בהודעותיו לתקשורת?
הבוקר מתפרסמים כמה סיפורי המשך לידיעה. ב"כלכליסט" [גלי ברגר] נוהגים בזהירות יתרה, ולא מפנים אצבע מאשימה כלפי ויסמן. למעשה שמו של ויסמן כלל אינו מוזכר כמי שעשוי לעמוד מאחורי הכרוזים. תחת זאת מצוטט "גורם בשוק החרדי" שמעריך כי "מדובר לדעתי במעשה קונדסות של ילדים, לא יותר". מעשה קונדסות במאות אלפי שקלים? עם כאלה ילדים במגזר מי זקוק למבצעי פסח ברשתות השיווק? ברצינות, לא חייבים להדפיס כל ציטוט שמשיגים, בוודאי לא ציטוט אנונימי שאינו מוסיף מידע בעל ערך לקורא.
ב"דה-מרקר" [עדי דברת] נכתב כי "ככל הנראה, מאחורי הכרוזים עומדים גורמים פנים-חרדיים שנפגעו מהחרם על שפע-שוק", אבל מיד מוזכר גם ויסמן כיוזם אפשרי של הכרוזים, יחד עם אברהם משה מרגלית, בעלי רשת שנרכשה על-ידי שופרסל והוסבה לרשת "יש".
במוסף "עסקים" של "מעריב" מופיע רמז נוסף לתעלומה. למעשה, זו הידיעה היחידה הבוקר שמוסיפה מידע של ממש לפרסום אתמול של "גלובס". לפי הדיווח מאת נורית קדוש, נמצא פשקוויל נוסף היוצא נגד החרם על רשת שפע-שוק ומציג בפני הציבור החרדי נתונים על עליית המחירים שחלה ברשת "יש הכל ובזול" מאז החל החרם על הרשת המתחרה.
זה שעולה
דווקא "ידיעות אחרונות", ולא "ישראל היום", הוא העיתון המקדיש הבוקר את מירב השטח ותשומת הלב לטיול שערכה אתמול משפחת נתניהו בצפון המדינה. תצלום גדול יחסית על השער (לעומת תצלום צנוע בהרבה ב"ישראל היום") מפנה לידיעה המתפרשת על פני כמעט כל כפולת העמודים המרכזית של העיתון (לעומת כשליש עמוד בלבד ב"ישראל היום").
זאת ועוד, אושרת נגר-לויט וישראל מושקוביץ מספקים לקוראי "ידיעות אחרונות" שפע רב של פרטים על הטיול שערכו ראש הממשלה ומשפחתו. החל מ"הדרמה הקטנה" שהתחוללה כשחיילים שסרקו אזור שבו אמורה היתה להתהלך משפחת נתניהו ראו "נחש שחצה את השביל, דקות ספורות לפני הגעת המשפחה", דרך האזכור כי עובדי רשות הטבע והגנים "ניקו וניכשו עשבים לכבוד המשפחה" טרם ביקורה באחד האתרים, ועד לציון העובדה כי נתניהו "היה חביב לעוברים ושבים" ו"הפגין ידע רב במהלך הסיורים" (לפי הדיווח הקצר יותר שמופיע בכפולת האמצע של "מעריב", דווקא "אבנר הבן גילה בקיאות בהיסטוריה ואף תיקן את המדריכה שליוותה את הסיור").
משפחת נתניהו מטיילת תחת אבטחה (צילום: אבי אוחיון)
וזה שיורד
במדור המכתבים למערכת של "ידיעות אחרונות" מתפרסם הבוקר מכתב ששם מחברו שמור במערכת, המבקר את החלטתו של אהוד אולמרט לצאת לסדרת בדיקות בארה"ב כדי לטפל בסרטן הערמונית שבו לקה. לא משום החשש שהביעו מתנגדי אולמרט, כאילו מדובר בטקטיקת סחבת, אלא משום המסר שמעביר ראש הממשלה לשעבר כאילו מערכת הבריאות הישראלית אינה טובה דיה עבורו.
כתב העיתון יובל קרני, שפירסם אתמול את דבר מקורבי אולמרט על ההחמרה במצבו, מביא הבוקר יחד עם שרית רוזנבלום פרטים חדשים על הטיפול הצפוי לראש הממשלה לשעבר. לפי דיווחם, הטיפול ייעשה על-ידי מערכת רובוטית הקרויה "דה וינצ'י". אמנם לפי העדכון של קרני ורוזנבלום, ראש הממשלה לשעבר רק "שוקל" לעבור את הניתוח באמצעות המערכת הרובוטית, אך די בכך כדי לפרוש על פני כמעט עמוד שלם את נפלאותיה, תחת הכותרת "הרובוט שינתח את אולמרט".
כתשובה אפשרית למכתב האנונימי מצוין בידיעה כי ההחלטה לצאת לטיפול בחו"ל "נעשתה בעצת ובהמלצת רופאיו האישיים" של אולמרט, וכי המערכת הרובוטית הוכנסה לשימוש בארה"ב בתחילת העשור, ואילו בישראל יש רק אחת כמותה, שהחלה לפעול לפני חודשים אחדים.
כתשובה אפשרית למתנגדי אולמרט שהאשימו אותו אתמול כי הוא מנצל את מחלתו כדי לדחות את השימוע בענייניו, מצוין בידיעה כי מערכת "דה וינצ'י" מנתחת באופן כזה המקצר במידה ניכרת את זמן ההחלמה, עד כדי שחרור יום למחרת הניתוח.
מתחת לדיווח הנרחב על המערכת הרובוטית, שאולי תנתח את ראש הממשלה ואולי לא, מופיע טור מאת בעז אוקון, המשיב למבקרי אולמרט מהעיתונים האחרים לא בעזרת טיעוני הגנה לראש הממשלה לשעבר, אלא על-ידי התקפה על היועץ המשפטי מני מזוז ועל הבהילות שאחזה בו, לדברי אוקון, מאז פרש אולמרט מתפקידו. "יש כאן שכל הפוך", כותב אוקון על האצת תהליכי התביעה, ובהמשך מוסיף רמז ל"כניעה להלכי דעת פופוליסטיים".
מהיחס החם מאוד שמפגין הבוקר "ידיעות אחרונות" לשני ראשי הממשלה, זה שקיבל לאחרונה את התפקיד וזה שפרש, ניתן ללמוד כי מעבר לחשבונאות ומחנאות, בימים של שגרה נאמן עיתון ההמון קודם כל למדינה וסמליה.
הערת אזהרה (בטאבו)
הסיפור המוביל הבוקר את מוסף "עסקים" של "מעריב", בראש השער ועל הכפולה הפותחת, נוגע לחוף ים בכינרת שאחד מבעליו הוא עיתונאי "הארץ" ארי שביט. לפי הכתבה, מאת אביב לביא, בחוף מתבצעות עבודות בנייה ופיתוח בלא אישור ובניגוד לחוק. עם הבעלים האחרים נמנה גם עודד דסאו, שעל-פי הדיווח השכיר את החוף ל"כמה מתושבי הצפון", ואלו החלו ליישר את השטח ולהציב בו קרוואנים, בלא אישור. שביט, שקיבל את רצועת החוף בירושה, מוסר בתגובה כי לא ידע על עבודות הבנייה וכי הורה לבא-כוחו לפעול לסיומן.
ענייני תקשורת
דימיטרי פרוקופייב, כתב "ידיעות אחרונות" במוסקבה, מדווח במוסף "ממון" כי ארקדי גאידמק חתם על חוזה למכירת 10% ממניות תאגיד התקשורת שלו ברוסיה במחיר דולר אחד. על-פי הדיווח, המניות יועברו למנהלי התאגיד, במטרה לאושש אותו.
מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש לקריאה להבראת השידור הציבורי בישראל, בעקבות ההסכם לפרישת 380 עובדי רשות השידור המדורגים כעיתונאים, ואילו לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי הסכם הפרישה של 380 העיתונאים ברשות נוסח כך שיחול ראשית על הוותיקים והצעירים, ויגן על דור הביניים של עובדי הרשות.