"פרשת האזנות הסתר" הבריטית כבר מזמן אינה סיפורו של "כתב סורר אחד", כפי שהוצגה אי-אז ב-2006, עת קלייב גודמן, כתב לענייני משפחת המלוכה בצהובון הפופולרי ביותר באי, "ניוז אוף דה-וורלד", הואשם ואף הורשע בבביצוע האזנות לא-חוקיות לתאים הקוליים בטלפונים של מושאי סיקורו כדי להשיג ידיעות לפרסום בעיתון. בחמש השנים הבאות נראה היה שהפרשה היא רק מכה קלה בכנף עבור תאגיד התקשורת ניוז-קורפ בראשותו של רופרט מרדוק, המחזיק בעיתונים, חברות טלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים גם בארה"ב, בבריטניה, באוסטרליה וברחבי אסיה.

איל התקשורת רופרט מרדוק מעיד בפני ועדת לווסון, בשבוע שעבר (צילום מסך)

איל התקשורת רופרט מרדוק מעיד בפני ועדת לווסון, בשבוע שעבר (צילום מסך)

אלא שב"גרדיאן", עיתון האיכות הבריטי הליברלי, העוין באופן מסורתי את עיתוניו הקונסרבטיביים והצהובים של מרדוק, לא הניחו לפרשה לגווע. בסדרה של גילויים עיתונאיים, ובמקביל לחשיפות דומות של ה"ניו-יורק טיימס" בארצות-הברית, ליבה העיתון את הגחלים הלוחשות של הפרשה והוציא אל אוויר העולם עוד ועוד מידע בדבר קורבנות נוספים של האזנות סתר של אנשי "ניוז אוף דה-וורלד" ובדבר הליכים משפטיים נרחבים וסכומי פיצויים גדולים ששולמו כדי להשאיר את הפרשה חשאית. אנשי העיתון והתאגיד המחזיק בו ניסו לנפנף את הראיות ההולכות ומצטברות לכך שהאזנות הסתר היו הרגל נפוץ בעיתון, עד שחשיפה עיתונאית אחת נוספת עוררה סערה ציבורית גדולה מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנה.

ה"גרדיאן" חשף כי כתבי העיתון האזינו לא רק לטלפונים של ידוענים, שחקני כדורגל ובני משפחת המלוכה, אלא גם לקורבנות פשע. סיפורה של מילי דאוולר, ילדה בריטית שנרצחה ב-2002 וכתבי העיתון חדרו לתא הקולי של הטלפון שלה, זיעזע את בריטניה, במיוחד לאחר שנטען כי המאזינים מחקו הודעות מן התא הקולי ובכך הפיחו תקוות שווא בקרב בני משפחתה של הילדה. מאוחר יותר הועלו ספקות כבדים ביחס לאופן שבו תיאר ה"גרדיאן" את המקרה, אולם הנזק לעיתון ולתאגיד כבר נגרם.

סיפור ההאזנה לדאוולר, שאליו הצטרפו טענות להאזנות סתר שבוצעו גם בטלפונים של משפחות שכולות של חיילים בריטים ושל קורבנות פיגועים, הביא להודעה דרמטית של מרדוק על סגירתו של "ניוז אוף דה-וורלד", שנוסד ב-1843. אלא שהתברר שבכך לא היה די. החקירה המשטרתית התחדשה, ורשימת החשודים הלכה והתארכה. בכירי ההוצאה לאור ניוז-אינטרנשיונל, חברת-הבת הבריטית של ניוז-קורפ, נכנסו ויצאו מתאי המעצר של הסקוטלנד-יארד, ומנכ"לית החברה, רבקה ברוקס, מהאנשים המקורבים ביותר למרדוק ולבנו ג'יימס, האחראי על עסקי התאגיד באירופה ובאסיה, נאלצה להתפטר.

מאז, הפכה פרשת האזנות הסתר לסיפור סבוך של קשרי הון ושלטון בבריטניה ואף מחוצה לה, כשהיא סוחפת עוד ועוד דמויות מכל קצווי הציבוריות הבריטית, ולא רק. החשדות בדבר פרקטיקת ההאזנות הלא-חוקית התרחבו אל עיתונים אחרים, ואל ההאשמה המקורית בדבר האזנות סתר הצטרפו חשדות לשוחד שוטרים ופקידים. הסירחון דבק גם בקציני משטרה, פוליטיקאים ועוזריהם הבכירים, שכמה מהם נאלצו להתפטר. לכל הדמויות הללו בצמרת התקשורת, השלטון ורשויות האכיפה הבריטית היה מכנה אחד משותף: קשרים בעייתיים עם רופרט מרדוק – בעצמו או דרך אחת משלוחותיו העסקיות.

ביולי האחרון החלה ועדה פרלמנטרית לחקור את ההאשמות בדבר האזנות הסתר ב"ניוז אוף דה-וורלד". הוועדה, שגבתה את עדותם של בכירים בתקשורת ובמשטרה, כמו גם את זו של רופרט וג'יימס מרדוק, תפרסם את ממצאיה מחר.

בה בעת הודיע ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון על הקמת ועדה מיוחדת שתחקור את ההאשמות בדבר האזנות הסתר, לצד חקירה נרחבת יותר, בנוגע להתנהלות והאתיקה של העיתונות הבריטית. הוועדה, בראשות השופט סר בריאן לווסון, החלה את עבודתה בנובמבר 2011, ובשבוע שעבר הגיעו אנשיה לאחד השלבים הקריטיים שלה: עדותו של רופרט מרדוק.

במהלך החודשים האחרונים נחשף אט-אט היקף קשריו של מרדוק עם צמרת השלטון הבריטי. התברר כי הוא היה לדמות הציבורית הראשונה שעימה נפגשו קמרון ושר התרבות ג'רמי האנט כאשר החלו במילוי תפקידם; מרדוק נפגש פעמים רבות עם ראש ממשלת סקוטלנד ואף קיים קשרים נרחבים, שידעו עליות ומורדות, עם גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר. נטען כי אחיזתו האיתנה של מרדוק בתקשורת הבריטית הובילה לידי כך שראשי ממשלה הזדקקו לאישורו ותמיכתו, וכי הוא נהג לפגוע בפוליטיקאים או להיטיב עימם בהתאם.

מרדוק עצמו הקפיד לכל אורך הדרך לטעון כי לא שמע, לא ידע ואף לא היה מעורב בהתנהלות המקצועית והעסקית של עיתוניו בבריטניה, ובמיוחד לא בזו של "ניוז אוף דה-וורלד". הוא אף הדגיש בפני ועדת החקירה ביום חמישי האחרון כי כל טענה בדבר השפעתו הפוליטית האדירה מופרכת. "מעולם לא ביקשתי דבר מראש ממשלה כלשהו [...] מעולם לא דחפנו את האינטרסים המסחריים שלנו לעיתונים [...] אני לא מכיר פוליטיקאים", טען מרדוק בפני הוועדה, ואף הוסיף כי "מיתוסים" שכאלה מופצים על-ידי עיתונים יריבים כמו ה"גרדיאן" וה"אינדיפנדנט". "אני בסך-הכל אדם סקרן המתעניין בסוגיות הגדולות שעל סדר היום, ואיני מצטיין בשמירה על לשוני", אמר בין היתר בתגובה לטענות על התערבותו בפוליטיקה הבריטית.

כמו בעדותו ביולי בפני הוועדה הפרלמנטרית בנוגע לפרשת האזנות הסתר, גם בעדותו בשבוע שעבר המשיך מרדוק לטעון כי לא ידע דבר על המתרחש ב"ניוז אוף דה-וורלד" והדגיש כי אינו מעורב בנעשה בעיתוניו. "ב-30 השנים האחרונות לא התערבתי בנעשה ב'ניוז אוף דה-וורלד'", הוא הצהיר. עם זאת הודה כי הוא סבור שדבר ההאזנות נשאר חבוי במסדרונות העיתון ואף הוסיף כי הוא סבור ש"דמות חזקה או שתיים" מנעו מעיתונאי "ניוז אוף דה-וורלד" מלפנות לג'יימס מרדוק או לרבקה ברוקס, מנכ"לית ניוז-אינטרנשיונל, שהיתה גם עורכת ה"ניוז אוף דה-וורלד" בחלק מהתקופה שבה התבצעו האזנות הסתר.

"עלי להודות שגם אני נכשלתי", אמר מרדוק בפני ועדת החקירה, והתנצל בפני כל הנפגעים מפרשת האזנות הסתר, אך המשיך להתעקש כי לא ידע על היקפה האמיתי של הפרשה עד שלהי 2010. מדבריו השתמע כי הוא מפנה אצבע מאשימה לעבר קולין מילר, עורכו האחרון של "ניוז אוף דה-וורלד", ולעבר טום קרון, היועץ המשפטי הבכיר של ניוז-אינטרנשיונל. אלה, כך רמז, מנעו ממנו מידע והותירו אותו בעלטה. אמירתו זו של מרדוק מגיעה על רקע דברים שאמרו בשנה שעברה קרון ומילר, ולפיהם הם יידעו את ג'יימס מרדוק על ממצאים המלמדים כי האזנות הסתר אינן רק פרי ידיו של "כתב סורר" אחד, כפי שנטען כל העת.

"הוא רוחץ את ידיו בדמם של אנשים אחרים", היתה אחת התגובות החריפות מ"עובד לשעבר" שהביא ה"גרדיאן". "הייתי נשאר נאמן לו עד יום מותי", הוסיף וציטט העיתון את העובד, "אך הוא לא הפגין אפילו שמץ נאמנות לאף אחד מאיתנו".

הפוליטיקאים

אחת ההאשמות החמורות ביותר שנשמעו במהלך החודשים האחרונים קושרת בין מרדוק, קמרון ותחנת הלוויין בריטיש-סקיי (BskyB), הנסחרת בבורסה של לונדון. לחברה מספר המנויים הגדול ביותר בבריטניה והיא מפעילה ערוצים ברחבי העולם. תאגיד ניוז-קורפ מחזיק ב-39.1% ממניות החברה, וג'יימס מרדוק כיהן עד לאחרונה בתפקיד היו"ר שלה.

ביוני 2010 הודיעה ניוז-קורפ על כוונתה לרכוש את יתרת מניות החברה ולהשתלט עליה. המגעים סביב עסקת הרכישה, שנחשבו למהלך משמעותי ביותר עבור ניוז-קורפ, נמשכו למעלה משנה וגררו ביקורת עזה מצד מי שהתנגדו לגידול הצפוי בעוצמתו התקשורתית של מרדוק. המגעים הגיעו לשלב מתקדם בד בבד עם התפוצצותה מחדש של פרשת האזנות הסתר, ופרשנים הצביעו על הסגירה המפתיעה של "ניוז אוף דה-וורלד" הוותיק והרווחי כקורבן שנועד להסיר מכשול ממימוש עסקת הרכישה של סקיי, שם מונח הכסף הגדול באמת. אלא שהקורבן לא ריצה את דעת הקהל. כדור השלג של פרשת ההאזנות מחץ לבסוף את העסקה, וניוז-קורפ נאלצה להודיע כי היא מושכת את הצעתה עד להודעה חדשה. גם ג'יימס מרדוק נאלץ להודיע על התפטרותו מתפקידיו בסקיי.

אלא שבהתנהלות האופיינית לפרשת ההאזנות, ביטול העסקה לא הביא לדעיכת הטענות על פגמים בניהולה. התנאים הרגולטוריים הנוחים במיוחד שהוענקו לניוז-קורפ במהלך המשא-ומתן, טענו מתנגדיו של מרדוק בבריטניה, היו תולדה של יחסי תן-וקח בין מרדוק לקמרון – הראשון יקבל את המכרז והאחרון יקבל בתמורה את תמיכת התקשורת במפלגתו.

"זה לא נכון", טען קמרון בראיון ל-BBC, "רופרט מרדוק אמר זאת תחת שבועה בוועדת החקירה של לווסון, ג'יימס מרדוק אמר זאת תחת שבועה, וגם אני אומר זאת תחת שבועה. רציתי את תמיכתם של עיתונים ופרשני טלוויזיה במפלגה השמרנית משום שרציתי לקחת את המדינה לכיוון אחר [...] אין כל מסתורין – זה מה שניסיתי לעשות", אמר קמרון בראיון ל-BBC.

אלא שעל דבריו של קמרון מעיבים קשריו עם אנשי מרדוק. ראש הממשלה הבריטי ידוע כמקורב לרבקה ברוקס, שאיתה סעד במהלך חופשת חג המולד האחרונה. הוא אף שכר את שירותיו של אנדי קולסון לאחר שזה התפטר ממשרת עורך "ניוז אוף דה-וורלד" בעקבות פרשת גודמן, עת נחשפו האזנות הסתר לראשונה. רבים תוהים אם הנושאים הללו יועמדו אף הם לחקירה, ואם הציבור הבריטי יזכה לדעת כיצד היה קולסון ליועץ התקשורת הראשון זה 20 שנים שלא עבר חקירה אישית בטרם החל בתפקידו, ואם נכונות השמועות שמרדוק עודד את קמרון לשכור את קולסון לתפקיד.

שר התרבות הבריטי, ג'רמי האנטר, הוא דמות נוספת בלב הקלחת. באמצע החודש תחקור הוועדה את האנט בשל מערכת היחסים ההדוקה שלו עם המרדוקים וקרוביהם. האנט, שמתוקף תפקידו היה אחראי לאישור הרגולטורי של עסקת סקיי, נחשד בקיום קשרים נרחבים עם הלוביסט של ניוז-קורפ, פרדריק מייקל, והענקת מידע פנימי בנוגע למכרז.

לאחרונה נחשפו 160 דפים של תכתובות אלקטרוניות בין מייקל לאדם סמית, עוזרו של האנט, המראים כי החברה נהנתה מערוץ השפעה ישיר על החלטותיו של האנט בנוגע למכרז. עוד נודע כי האנט בילה בארה"ב חמישה ימים בפגישות עם בכירים בניוז-קורפ באותה נקודת זמן שבה החליטו לראשונה רופרט וג'יימס מרדוק על הגשת מכרז לרכישת המניות הנותרות של סקיי.

באחד המיילים נחשף כי האנט בחר שלא להתנות את מכירת המניות באישורו של "נציב התחרות", משום שלא רצה לפגוע בסיכוייה של ניוז-קורפ לזכות בעסקה. במייל המדובר, שנשלח למייקל, כתב סמית: "JH (ג'רמי האנט) לא רוצה לפנות לנציב התחרותיות [...] JH מאמין כי הדבר יהרוג את העסקה". במייל אחר, מה-4 בפברואר 2011, ביקש מייקל כי סמית ישלח לו דו"ח שחיברו אנליסטים בנוגע להערכת ההשלכות של השתלטות ניוז-קורפ על סקיי. לאחר כמה דקות השיב סמית: "עדיין לא קיבלתי את המסמכים, לפני כמה דקות סיפרו לי עליהם. אל תזכיר אותם לאיש, אם נצטרך – אראה לך אותם".

זמן קצר לאחר חשיפת חליפת המכתבים התפטר סמית מתפקידו. האנט ממשיך לטעון כי סמית פעל "שלא ברשותו", אך אד מיליבנד, מנהיג מפלגת הלייבור שבאופוזיציה, טוען כי האנט טרם פוטר מתפקידו משום שהוא משמש "קיר חוצץ" עבור קמרון, החושש שייאלץ לענות על שאלות נוספות בנוגע ליחסיו עם המרדוקים. "זו ממשלה למען העשירים", טען.

כשנשאל מרדוק במהלך עדותו בפני ועדת החקירה בנוגע לפרשת האנט והלוביסט, אמר: "אני לא חושב שהיה כל פסול במעשיו [של מייקל]. האם אני מופתע שהקשר נמשך זמן רב כל-כך ושהיו כל-כך הרבה אימיילים? כן. אני לא רוצה לומר דבר נגד מייקל, אך אני חושב שייתכן שהיתה פה הגזמה מסוימת". מרדוק הוסיף וטען כי אינו מאמין שאי-פעם פגש את האנט, וזאת על אף שפורסם כי הלה נפגש עם מרדוק זמן קצר מאוד לאחר שהחל לכהן כשר.

לא רק בבריטניה

בה בעת החלו לעלות חשדות בנוגע לאופן התנהלות עסקיו של מרדוק גם בפינות אחרות בעולם.

בחודש מרץ האחרון פורסם כי חקירה שערך העיתון האוסטרלי "Australian Financial Review" חשפה כי ניוז-לימיטד, הזרוע האוסטרלית של אימפריית התקשורת של מרדוק, השתמשה ב"פיראטיות טכנולוגית" כדי להשיג יתרון על יריבותיה. על-פי הדיווח, ניוז-לימיטד רכשה את חברת ניוז-דוטקום-סיסטמז (NDS), המייצרת טכנולוגיה שתמנע ממנויי ערוצי הטלוויזיה בתשלום של ניוז-לימיטד להשתמש בהם באופן פיראטי. אך המסמכים שפורסמו באוסטרליה, ארץ הולדתו של מרדוק, חושפים כי NDS פעלה גם באפיקים אחרים: היא עודדה האקרים לשבש את פעילותם של ערוצים מתחרים ואף סייעה להם בכך.

שר התקשורת האוסטרלי קרא לפתיחת חקירה משטרתית, וסגן ראש הממשלה, ויין סוואן, אמר כי ההאשמות "מדאיגות". בניוז-לימיטד הכחישו נמרצות את הטענות בנוגע לפעילות לא כשרה של NDS. "הסיפור מלא באי-דיוקים, הקשרים שגויים, מסקנות דמיוניות והאשמות חסרות בסיס שהופרכו בבתי-משפט במדינות אחרות", נאמר בהצהרה. בה בעת השמיעה התוכנית "פנורמה" של ה-BBC האשמות דומות בנוגע לפעילותה של NDS בבריטניה. ההאשמות של "פנורמה" מבוססות ככל הנראה על תכתובות מיילים מפלילות בין שני אנשים שהיו מעורבים בפרשה.

ובינתיים, בארה"ב, מרדוק עומד בפני מספר גדל והולך של אנשים הטוענים כי נפלו קורבן להאזנות סתר של עיתונאיו על אדמת ארה"ב. ה"גרדיאן" דיווח כי מארק לויס, עורך-דין בריטי שהיה לכוח המניע מאחורי חשיפת האזנות הסתר בבריטניה, חשף כי פנו אליו לפחות עשרה אנשים בנוגע לתלונות הקשורות לניוז-קורפ. ה"גרדיאן" הצביע על קו סטארק, שחקנית וחברתו לשעבר של הנסיך אנדרו, כאחת מקורבנותיהן של האזנות הסתר בארה"ב.

בעלי המניות

למרות אווירת העסקים כרגיל שמשפחת מרדוק מנסה לשדר, הסקנדל העצום גובה ממנה מחיר: בתחילת אפריל התפטר ג'יימס מרדוק מתפקידו כיו"ר סקיי, באומרו כי הוא מודע לכך שהישארותו בתפקיד עשויה למשוך ביקורת רבה ובלתי רצויה לכיוונה של הרשת הלוויינית. מרדוק נותר בוועד המנהלים של החברה, וזאת על אף שהוא עודנו עומד בפני מבחן יושרה של משרד התקשורת הבריטי.

משמעות התפטרותו של מרדוק הבן היא כי לראשונה זה שנים, אף בן ממשפחת מרדוק לא יימצא בעמדה בכירה בחברה. מרדוק ירש את אביו בתפקיד היו"ר בשנת 2007, לפניו החזיקו צאצאים אחרים של מרדוק בתפקידים בתאגיד, אולם פרשו ממנו. לאחר ההתפטרות, תחומי האחריות שנותרו לג'יימס כוללים פיקוח אחר האינטרסים הטלוויזיוניים של ניוז-קורפ מחוץ לארה"ב, בתחנות סקיי-איטליה וסטאר-אסיה.

אך את המכה הניצחת עלולים להנחית בעלי המניות בניוז-קרופ, שחידשו לאחרונה את קריאתם לרופרט מרדוק לרדת מכיסא יו"ר התאגיד. ה"גרדיאן" דיווח כי בעלי מניות בתאגיד אמרו כי הם "מודאגים מאוד" בעקבות עדותו של מרדוק. לטענתם, העדות מעלה שאלות חדשות בנוגע לאתיקה הנהוגה בקרב הנהלת התאגיד, כמו גם בנוגע להמשך החזקתה של החברה בסקיי.

"זה מצב שיש לטפל בו מהצמרת", אמרה ג'וליה טנר, עוזרת מנכ"ל קרן הפנסיה CBIS. "לחברה יש היסטוריה ארוכה של אירועים מעוררי דאגה בגזרת הממשל התאגידי, ואין זה מפתיע שלא הצליחה להתמודד עם הסקנדל הזה לכשהתגלה".