צלמי עיתונות בחברון, שלשום (צילום: נאג'ה השלמון)
העלבון של כולנו
"בסוף, בנימין נתניהו צועד מתוך ההריסות על רגליו", פוסק הבוקר בן כספית בעיתון "מעריב" ומביא לידי סיום (זמני) את שני המשברים החריפים ביותר של השבועות האחרונים. המשבר הראשון הוא זה שנתגלע בין בנימין נתניהו ומדינת ישראל לברק אובמה וארה"ב, בעקבות ההכרזה על בנייה בשטחי ירושלים שסופחו בשנת 1967. המשבר השני הוא זה שנתגלע בין נתניהו וישראל ובין כספית ו"מעריב", משבר שסיבותיו מורכבות בהרבה ממערך האינטרסים שבין מעצמת-העל לבת-חסותה המזרח-תיכונית.
כספית מתאר הבוקר בטורו, שתמציתו מובאת בראש שער העיתון, כיצד התנהלות נכונה יחסית של נתניהו הביאה לכך שמסעו המדיני לארה"ב אינו כישלון ידוע מראש. "לפעמים אפשר למצוא את מחצית הכוס המלאה גם אחרי שהיא נשברת", הוא כותב, ובהמשך הטור מחמיא לנתניהו מפורשות. לדבריו, ההשתהות של ראש ממשלת ישראל במתן תשובות למזכירת המדינה הילרי קלינטון היתה "מעשה אמיץ, איתות של ריבונות, מעין הצהרת עצמאות". מהלך נוסף של נתניהו מתואר על-ידי כספית כ"נבון", ובסיכומו של שבוע התוצאה, לדעת כספית, "סבירה". "אם אכן יקבל נתניהו השבוע פגישה עם אובמה וקלינטון וחצי חיבוק קר בוושינגטון, הוא יוכל לנשום לרווחה", כותב פרשן "מעריב". "נתניהו, לפחות בשלב המוקדם הזה, יצא מהבור". מיד אחר-כך מזהיר כספית כי "הבעיה היא בבורות הבאים". כותרת טורו – "לחיי הבורות הבאים".
האם בעיתונות הישראלית יש מי שמייחל לכשלון מסעו של ראש ממשלת ישראל? לא איתן הבר, המפרסם במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" מאמר המכיל "5 עצות לדרך" לקראת נסיעתו של נתניהו לארה"ב. העצה הראשונה – לזכור שאובמה הוא נשיא ארה"ב. העצה השנייה – לזכור שישראל תלויה מאוד בארה"ב. את העצה הרביעית פותח הבר בהבעת תקווה: "אנחנו מקווים מאוד שנסעת עם הזמנה מהנשיא לבקר אצלו בבית הלבן. אוי לך ולנו אם זה לא כך. בתולדות המדינה בדורות האחרונים לא נסע ראש ממשלה לארה"ב בלי שהובטחה מראש פגישה כזו. זה לא העלבון הפרטי שלך. הוא של כולנו". קראתם נכון – הבר יועץ עצה לדרך שמכילה פוטנציאל לעלבון המוני בתגובה לאירוע שכלל לא התרחש. אפשר היה לחשוב שנתניהו נוסע לביקור רשמי בפולניה.
הפגישה עם אובמה, כך עולה מהדיווחים בעיתונים, תתקיים בסופו של דבר. "ייתכן שאובמה יפתיע, ויצטרף לפגישה של רה"מ עם ביידן", מקלקלים ב"ידיעות אחרונות" איתמר אייכנר ואורלי אזולאי את ההפתעה. "ההערכה היא כי [הפגישה] תתקיים במהלך יום שלישי בבית הלבן", מדווח ב"הארץ".
ברקע המסע המדיני לארה"ב – התשובות שמסר נתניהו לקלינטון בעקבות דרישת ארה"ב להבהרות. נתניהו "התחייב להקל את המצור בעזה ולדון בסוגיות ליבה במשא-ומתן", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", כותרת מעודדת לקהל היעד של העיתון. "התחייב בכתב: נתאם הבנייה בירושלים", נכתב בשער "ידיעות אחרונות", כותרת המדגישה את כניעתו של נתניהו בסוגיה הנתפסת כרגישה מכל. "ישראל מסרבת להקפיא את הבנייה בירושלים, אבל מוכנה למחוות לרשות ולהעלאת רעיונות בנושאי הליבה", מתומצתות התחייבויות ישראל לארה"ב בשער "ישראל היום", כשפרשן הבית דן מרגלית מזכיר כי קלינטון "דרשה הרבה יותר". מרגלית, אגב, אינו אופטימי במיוחד לגבי יחסי ישראל-ארה"ב. "בסופו של דבר לא נענתה ישראל לליבת התביעות האמריקאיות", הוא כותב בטור הפרשנות שלו. "יש סיכוי שהמשבר חלף. ממש לא בטוח".
הכותרת הראשית ב"ישראל היום" קוראת: "המבחן של אובמה, הנסיעה של נתניהו". המבחן של נשיא ארה"ב הוא מבחן העברת רפורמת הבריאות המקיפה, סוגיה שכלל אינה מוזכרת בעמודים הראשונים המוקדשים לסיקור מסעו הצפוי של נתניהו לארה"ב, אלא רק בעומק העיתון (עמ' 11). מדוע בכל זאת הכותרת הראשית מנוסחת כך? אולי כדי להסיט את תשומת הלב מהמבחן שמעסיק את כל יתר העיתונים – מבחנו של נתניהו.
מה הרג את מוחמד?
פלסטיני בן 16 נהרג אתמול מאש כוחות צה"ל. רק בעיתון "הארץ" מצליח מידע על כך להשתבץ בעמוד השער. ב"ידיעות אחרונות" הקוראים נתקלים במידע על ההרוג הפלסטיני בעמ' 6, תחת הכותרת "הרוג אחד, שתי גרסאות". כותרת הגג לידיעה מבהירה מעט את התמונה; "המחלוקת: האם כדורי גומי ממרחק 70 מטר יכולים להרוג?", נשאל בה. רק בכותרת המשנה מצוין כי ההרוג הוא פלסטיני, וגם זה באופן עקיף: "הפלסטינים טוענים שמוחמד קדוס ה-16 [כך נכתב בטעות, כאילו היה אפיפיור] נהרג מאש חיה. אבל בצה"ל מתעקשים: 'ירינו רק כדורי גומי'".
"מה הרג את מוחמד?", שואלים רוני שקד ויוסי יהושוע בפתח דיווחם, ובהמשך מביאים את שתי הגרסאות למוות ולנסיבותיו. הפלסטינים טוענים שכוח צה"ל שהרג את קדוס באש חיה הוזעק לאזור לאחר שמתנחלים תקפו את הכפר עראק-בורין. צה"ל טוען כי לא נעשה שימוש באש חיה, כי המתנחלים כלל לא התערבו בהפגנה של הפלסטינים, וכי האחרונים צעדו לעבר ההתנחלות בהפגנה "חריגה ואלימה במיוחד". ההתמקדות בפערי הגרסאות בין הצדדים דוחקת את העובדה הבסיסית – פלסטיני בן 16 נהרג אתמול מאש כוחות צה"ל – ואת הרקע הרלבנטי: הפלסטינים הפגינו במחאה על שמתנחלי הר-ברכה גזלו את אדמותיהם באזור והפכו באר מים ששימשה אותם בעבר למקווה.
ב"ישראל היום" מפקפקת הכותרת לידיעה על התקרית בטענה שפלסטיני בן 16 נהרג אתמול מאש כוחות צה"ל. "הפלסטינים: 'צה"ל הרג בן 16'", נכתב מעל הידיעה מאת דניאל סיריוטי, לילך שובל ואפרת פורשר, נוסח המדגיש כי מדובר בגרסת האויב. בידיעה עצמה, אגב, דווקא נכתב כי בצה"ל מודים שהחיילים ירו כדורי גומי שהרגו את המפגין ופצעו קשה מפגין אחר. אם כך, כותרת מדויקת יותר לידיעה היא 'צה"ל והפלסטינים: צה"ל הרג בן 16'. או, סתם, "צה"ל הרג בן 16". אפשרות נוספת: "נער פלסטיני נהרג מירי צה"ל, נער אחר נפצע אנושות" – כותרת הידיעה ב"הארץ". גם אם יתברר כי הפלסטיני מת מירי של גורם אחר, ראוי היה להבליט את האירוע בשל השלכותיו. הבוקר, אגב, גם המפגין הפלסטיני השני מת, והחלו עימותים חדשים.
במקום מוות של פלסטיני מירי כוחות צה"ל, מדגישים ב"ידיעות אחרונות" את הטראומה החוזרת לפקוד את תושבי הדרום. "בחזרה לממ"ד", קוראת הכותרת הראשית של העיתון. בעמ' 4 מדווחים מתן צורי, יוסי יהושוע ורוני שקד על שני ילדי משפחת פינטו משדרות, ששבו ללון בחדר הביטחון של דירתם בעקבות ההסלמה בירי הרקטות מרצועת עזה. בשבת האחרונה נורו חמישה קסאמים לעבר ישראל, מדווח, ומיד מצוין כי "למרבה המזל כולם התפוצצו בשטחים פתוחים". מרבית הידיעה מוקדשת לתגובות תושבי האזור למה שמסתמן כהסלמה; מהם שאננים, מהם חוששים. בפסקה השביעית של הידיעה מצוין כי על-פי דיווחי הפלסטינים, התקפות חיל האוויר בעזה, שיצאו לדרך בתגובה לירי הרקטות, הביאו לפציעת 14 בני-אדם, שניים מהם קשה. מידע זה אינו מוזכר בכותרת הגג או בכותרת המשנה של הידיעה.
"ידיעות אחרונות" הוא העיתון היחיד שמקצה מקום כלשהו בשערו להסלמה בחזית הדרומית. "הארץ" הוא היחיד שמציב את הפצועים הפלסטינים מירי צה"ל בכותרת הידיעה [עמוס הראל ויניר יגנה] על המתרחש בדרום, לצד דיווח על שיגור רקטות לעבר ישראל.
אחלה ידיעה, אחלה כותרות
הידיעה המרכזית בעמ' 23 של "ישראל היום", התופסת את רוב מחציתו העליונה של העמוד, חסרת ערך ממשי לציבור ונקראת כפרסומת לכל דבר. ערן נבון מדווח תחת הכותרת "חברה למסע" על שירות מיוחד שמספקת לידיה להב, תושבת ראשון-לציון, בת 51. היא מתכננת עבור נשים בודדות נסיעות לחו"ל ומלווה אותן במסע, על חשבונן. כמעט 400 מלה מקדיש נבון לתיאור המיזם העסקי של להב, כולל המלצות מלקוחות מרוצים ("לידיה לקחה אותי לברצלונה והיה פשוט כיף", אומרת אחת. "עשינו אחלה טיול יחד", אומרת אחרת) והבהרה כי היזמית "מוכנה לצאת לכל יעד בעולם בהתראה של 48 שעות". לידיעה כזו אין מקום בעמודי חדשות של עיתון המתיימר להיות רציני.
שתי ידיעות בעמ' 12 של "הארץ" מקבלות כותרות גג מיותרות. "משחק מסוכן בנתניה" נכתב מעל ידיעה שכותרתה "מאבטח פלט כדור ופצע את חברו קשה". "בילוי בטעם רע", נכתב מעל ידיעה שכותרתה "צעיר נדקר בקטטה על מקום ישיבה במסעדה בתל-אביב". כותרות הגג מספקות אווירה יותר מאשר אינפורמציה, ובכך חורגות מהנוהג בעיתון. החליפו את כותרות הגג בכותרות הידיעה ותקבלו שני נוסחים שהיו יכולים להופיע ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב".
אפליה מתקנת
ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מדווחות הכתבות לענייני חינוך על יוזמה חדשה של שר החינוך גדעון סער, לשלב בתוכנית הלימודים לבגרות בהיסטוריה שיעורים על "עיירות הפיתוח ותרומתן לחברה הישראלית".
האם יספרו לתלמידים על החלוקה האי-שוויונית במשאבי הקרקע של המדינה? האם תלמידי התיכון ישמעו על ההבדלים בין בתי-הספר העיוניים שנפתחו באזורי המרכז לבתי-הספר המקצועיים שהוקצו לתושבי עיירות הפיתוח? האם ילמדו כיצד הסיעו מהגרים מצפון אפריקה לאזורי ספר בשעות הלילה כדי שלא יתנגדו לרדת מהמשאיות והאוטובוסים באמצע המדבר? האם יקריאו בפני התלמידים את הדברים שאמר ב-1956, בישיבה בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ראש מחלקת הקליטה יהודה ברגינסקי: "ב-27 החודשים האחרונים עלו 85,000 מצפון אפריקה ו-85 אחוזים מהם (72,500) הופנו לאזורי פיתוח שהם מחוץ לרצועת גדרה-נהריה [...] לגבי העלייה הפולנית הדבר שונה [...] את הפולנים לא נוכל לשלוח לבדונים וצריפונים, להם אנחנו צריכים שיכון המתקבל על הדעת" (מצוטט ב"המאבק המזרחי בישראל", מאת סמי שלום שטרית, הוצאת עם-עובד)?
בשתי הידיעות המתפרסמות הבוקר לא יורדים לפרטים לא נעימים שכאלה. הידיעה מאת תמר טרבלסי-חדד ב"ידיעות אחרונות" מתבססת בעיקר על הצהרות כלליות על עיירות הפיתוח מפי סער ("קביעת גבולות המדינה [...] נאמנות לאתוס הלאומי") וד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ("תרומתן להקמת המדינה" ותרומתן לכלכלה הישראלית).
בידיעה מאת אפרת זמר ב"מעריב" פסקת רקע קצרה, ובה נכתב כי "מרבית עיירות הפיתוח בארץ נבנו במהלך שנות החמישים. התושבים, רובם עולים חדשים מצפון אפריקה, נשלחו לגור ביישובים חדשים באזורי פריפריה לא מיושבים בנגב ובגליל על מנת לפזר את האוכלוסייה ברחבי הארץ".
נעדרים בעת מילוי תפקידם
פרשת פסגות שוב אינה מופיעה בכותרת הראשית של "דה-מרקר". למעשה אין בשער העיתון שחרת על דגלו את טובת הציבור כל אזכור לחשדות נגד ראשי בית-ההשקעות שחרתו על דגלם את טובת הציבור. זאת, בניגוד ל"כלכליסט" והמוסף "עסקים" של "מעריב", שם הפרשה כובשת את הכותרת הראשית.
מי שמחפש אזכור כלשהו לפרשה ב"דה-מרקר" ימצא בעמ' 28 סיקור של דיון כלכלי שבו השתתף רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות. הכותרת – "רועי ורמוס: אין בועה בתל-אביב". החשדות על הרצת ניירות ערך מוזכרים בכותרת המשנה לכתבה, באמצעות ציטוט התגובה הקבועה של ורמוס ופסגות בימים האחרונים לחשדות נגדם, תגובה שנאמרה מפיו בדיון המסוקר: "מדובר בכספי הנוסטרו של החברה וזה לא קשור לכספי הלקוחות של בית-ההשקעות".
פערים בגרסאות
היום תעמוד להצבעה החלטתו של סגן שר הבריאות לבנות אגף חדש בבית-החולים ברזילי הרחק מהאזור שבו תוכנן להיבנות, וזאת בשל גילוי קברים באתר הבנייה המקורי. העברת אתר הבנייה תעלה כ-90 מיליון שקל לפי "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום"; כ-135 מיליון שקל לפי "מעריב". ב"הארץ" מדווחים דן אבן ומזל מועלם כי ההצעה צפויה לקבל את אישור הממשלה. "היום תיענה הממשלה לדרישת ליצמן", קוראת הכותרת של הידיעה, "האגף הממוגן בברזילי יועבר ממקומו". ב"ישראל היום" חוזים עדנה אדטו, עוזי דיין ושלמה צזנה ההפך. "מסתמן כי מתגבש רוב בממשלה נגד ההצעה", הם מדווחים.
ענייני תקשורת
עופר אדרת מדווח ב"הארץ" כי מגזין רכילות גרמני בשם "ניאון" הודה בסוף-השבוע שפירסם בשנים האחרונות חמישה ראיונות מפוברקים עם כוכבי פופ. אדרת מדווח כי מערכת המגזין התנצלה ומסרה כי פיטרה את הכתב שהמציא את הראיונות.
במדור חדשות החוץ של "הארץ" מדווח [AP] כי סוכנות הידיעות AP תיקנה כיתוב לתצלום שהפיצה לפני 65 שנה.