חדשות השבוע

שבוע סוער ביותר עבר על המגזין "ניוזוויק". זה התחיל עם הידיעה המרעישה על כך שהמגזין מוצע למכירה, המשיך עם ראיון משעשע ואמפתי שערך ג'ון סטיוארט עם העורך הראשי ג'ון מיצ'ם, צבר תאוצה כשהכתבות הבלתי נמנעות שכותרתן "מי הרג את 'ניוזוויק'?" החלו לצוץ ברחבי הרשת, והגיע לסוג של שיא שלילי כשכל שונאיו של אותו מיצ'ם נזכרו לפתע שהם ממש, אבל ממש, חושבים שהוא אידיוט.

חוץ מכל אלה, גם השמועה שהמולטי-מיליארדר קרלוס סלים מתכוון להציל את העיתון הוכחשה נמרצות. והדובדבן שבקצפת? הקהילה הגאה הכריזה מלחמה על המגזין, וזאת בעקבות מאמר מהשבוע האחרון שבו נטען ששחקנים הידועים כהומוסקסואלים פחות משכנעים כשהם מגלמים דמויות הטרוסקסואליות מאשר שחקנים שאינם ידועים כהומוסקסואלים. והצד החיובי של הימים הנוראיים שעוברים על "ניוזוויק"? העולם המערבי נזכר שהוא עדיין קיים. אולי לא לעוד הרבה זמן. ובכל זאת.

רפי מן כתב על "ניוזוויק" ב"עין השביעית": "על קצה הצוק"

המקצוע: עיתונאי

"Journalisted" הוא פרויקט בריטי חדש שניתן לכנותו "פייסבוק של עיתונאים". המטרה: לאפשר לקוראים, שהודות לרשת נחשפים ליותר ויותר מידע בלתי מסונן שרק השד יודע מי באמת עומד מאחוריו, להכיר את האנשים שחתומים על השטויות שהם קוראים ולהתוודע לרקורד של כל אחד ואחת הם.

על הרצפה

פרופ' מייקל שדסון, שהיה ממחברי הדו"ח המפלצתי "The Reconstruction of American Journalism", שפורסם בסוף השנה שעברה בירחון העיתונות של אוניברסיטת קולומביה, מספר בהרחבה על הדברים שראה, למד והבין תוך כדי עבודה על הדו"ח. השורה התחתונה? העיתונות על הקרשים, ואפילו לממזר פיקח כמו שדסון אין שמץ של פתרון פרקטי שיסייע לשפר את המצב.

בשירות האדון

עיתונאי ה"ואניטי פייר" מייקל וולף מספר ל"גרדיאן" כיצד הביוגרפיה הלא מאוד מחמיאה שכתב על רופרט מרדוק גרמה לאיל התקשורת העצבני לשסות בו את רכילאי ה"ניו-יורק פוסט", הצהובון הפופולרי והוולגרי שלו.

כניסה או שתיקה

הפנטגון החליט למנוע את כניסתם של ארבעה עיתונאים לישיבות עתידיות של בית-המשפט לפשעי מלחמה בגואנטנמו לאחר שהארבעה חשפו את שמו של מתחקר אסירים אמריקאי שהתעלל באסירים שחקר. כצפוי, העיתונים שמעסיקים את הכתבים המנודים מאוד לא מרוצים מההחלטה.

עקב עליית מחירי הנייר

הנייר שעליו מדפיסים את העיתונים שאתם כה אוהבים שוב מתייקר.

טום פרקינסון

הכירו את טום פרקינס, "מבקר קולנוע" בריטי שגנב את כל ביקורות הווידיאו האינטרנטיות שלו מאתרי ביקורת אחרים. ומה הכי מצחיק? אחרי שהכחיש במשך חודשים את הטענות שהוא גנב ונוכל, הוא הודה בכל, ואף ניסה להתנצל. לא כל-כך הלך לו.

מטר מעוקב

מתלהבים ממספר העוקבים שיש לכם בטוויטר? ה"הרווארד ביזנס ריביו" מציע שתרגיעו.

חומות של תקווה

מפיקי הסרט "מטען הכאב", שזכה בחופן פסלוני אוסקר בטקס האחרון (ביניהם בקטיגוריית הסרט והבמאית), הודיעו כי בכוונתם לתבוע את עשרות אלפי האנשים שהורידו את הסרט באופן פיראטי מהאינטרנט. שיהיה בהצלחה.

לא היה כתוב בעיתון

בחודש שעבר מיקם הארגון הצרפתי עיתונאים-ללא-גבולות את רואנדה בתחתית דירוג המדינות על-פי חופש העיתונות שלהן. כעת איגוד העיתונאים של רואנדה תוקף את הארגון, מנפנף במלים כמו "דיבה" וטוען שהצרפתים טועים ומטעים. עובדה, אף עיתונאי לא נהרג במדינה לאחרונה. לא דווח על כך, לפחות.

צייץ לי תמונה

האם תמונות שהופצו ברשת באמצעות טוויטר הן נחלת הכלל? זו השאלה שנדונה בימים אלה בבית-המשפט לאחר שצלם שצייץ תמונות מרעידת האדמה בהאיטי החליט לתבוע את סוכנות החדשות AFP, שהפיצה את התמונות לעיתונים ברחבי העולם בלי לתת לו קרדיט או תגמול כספי.

כסה את עצמך

האייפאד, כך מתברר כעת, אינו ידידותי לפטמות.

ובינתיים, במיאמי

שני כתבים של העיתון הפצפון "מיאמי ניו-טיימס" פירסמו השבוע את הסקופ של החיים שלהם כאשר חשפו את הרומן שמנהיגו המפורסם למחצה של ארגון אנטי-הומוסקסואלי קיצוני ניהל עם זונה ממין זכר. בשלב הזה טרם ברור מי שימש כ"גרון עמוק" של השניים.