העיתונאים נגד חוק התקשורת החדש של שר התקשורת שלמה קרעי: ארגון העיתונאים והעיתונאיות, המאגד תחתיו כ-3,000 עיתונאים, פירסם נייר עמדה היוצא נגד החוק וקובע שהוא פסול ואנטי דמוקרטי.
חוק התקשורת מסדיר את הפיקוח על הטלוויזיה המסחרית, ובין השאר על שידורי החדשות והאקטואליה. נגד החוק יצאה חזית רחבה במיוחד של ארגונים, שהתייחסו להיבטים שונים בו. מטבע הדברים, ארגון העיתונאים, שהוא היום הגוף היציג בכל כלי התקשורת שיש בהם עבודה מאורגנת, מתמקד בפגיעה של החוק בעיתונות.
"תזכיר החוק פוגע בזכות לעיתונות חופשית ועצמאית שהיא זכות חוקתית הנובעת מחופש הביטוי ונחשבת חלק מאושיות הדמוקרטיה", כותבים מנכ"ל הארגון אלי גרשנקוין והיו"ר נורית קנטי, "התערבות שלטונית בגופי התקשורת מהווה למעשה הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית, למאוויים של השלטון".
השניים מזכירים כי החוק מגיע אחרי "ניסיונות קודמים לפגוע במעמד העיתונות והתקשורת", בין השאר על ידי שימוש בחוק ההסדרים, ולפני חוק נוסף של קרעי שעתיד לפגוע ברדיו הציבורי. בארגון העיתונאים והעיתונאיות מאוגדים עיתונאים מתאגיד השידור, חדשות 13, ערוץ הכנסת ו-i24news, שעתידים להיות מושפעים באופן ישיר מהחוק.
"מצב זה אינו מאפשר קרקע לעיתונות חופשית, עצמאית ובלתי תלויה אלא שוק טלוויזיה הפועל תחת רגולטור שהוא גוף פוליטי, דבר שלא קיים בדמוקרטיות מערביות"
"ליבת החקיקה היא ברצון לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד חסמי רגולציה", כותבים בארגון העיתונאים והעיתונאיות, "אולם, בפועל מתזכיר החוק המוצע עולה שינוי דרמטי של פני התקשורת בישראל תוך איום ממשי על חופש העיתונות, עצמאות כלי התקשורת, פגיעה באיתנות הכלכלית של חברות החדשות וכן ניסיון פסול נוסף להביא לפגיעה בשידור הציבורי".
כמו כל המגיבים לחוק, גם בארגון העיתונאים והעיתונאיות מדגישים את הבעייתיות האדירה שבהקמת רגולטור חדש, "הרשות לתקשורת משודרת", שתחליף את הרגולטורים הקיימים אבל תהיה תחת שליטה פוליטית מובהקת: "שר התקשורת שולט שליטה מוחלטת ברשות המוצעת באמצעות מינוי ממלאי התפקיד בה, לרבות יו"ר הרשות המוצעת. מצב זה אינו מאפשר קרקע לעיתונות חופשית, עצמאית ובלתי תלויה אלא שוק טלוויזיה הפועל תחת רגולטור שהוא גוף פוליטי, דבר שלא קיים בדמוקרטיות מערביות".
הפגיעה בשידור הציבורי
נקודה שנייה המודגשת על-ידי הארגון היא הפגיעה בתאגיד השידור הציבורי ובערוץ הכנסת באמצעות חיובם למסור את תכניהם ללא תמורה לכל דורש. "על פי המודל הזה הציבור משלם פעמיים עבור התכנים", כותבים בארגון העיתונאים והעיתונאיות, "פעם אחת במסים שמממנים את הפקת התכנים באמצעות תקציב תאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת, ופעם שנייה באמצעות תשלום לספק הכבלים או הלווין, וזאת בזמן שכל תכני התאגיד מסופקים בחינם לכל אזרחי ישראל דרך אפליקציות ייעודיות.
"התוצאה של תזכיר החוק המוצע היא פגיעה משמעותית בהכנסות התאגיד, שתביא גם לפגיעה בביטחון התעסוקתי של העובדים ובאיתנות השידור הציבורי בישראל".
מימין: הפגנת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד חיסול השידור הציבורי; שר התקשורת שלמה קרעי (צילומים: פלאש90)
עוד טוענים בארגון העיתונאים והעיתונאיות כי "עצם העיסוק הכל כך אינטנסיבי של שר התקשורת והמערכת הפוליטית בתאגיד מהווה בפני עצמו ניסיון השפעה פסול, שמייצר עננה של אי ודאות ואף אפקט מצנן מעל תאגיד השידור הציבורי ובשל כך גם משפיע על זהות העיתונאים שיגיעו לעבוד בו, או יימנעו מלהגיע לעבוד בו".
לכן, קוראים בארגון, "כדי לעמוד ברוח חוק התאגיד ולהימנע מהשפעה פסולה על התאגיד, בין במישרין ובין בעקיפין, ראוי כי המערכת הפוליטית תמשוך את ידיה מעיסוק בשידור הציבורי ובמבנה הכלכלי שלו".
ביטול חברות החדשות
ביטול החובה להקמת חברת חדשות נפרדת, המוטלת כעת על כל ערוץ המעוניין לשדר חדשות, תפגע במוצר העיתונאי ובחופש העיתונות, טוענים בארגון. "מדובר בשינוי דרמטי תחת איצטלה של 'הסרת חסמים' ואולם, יש בו כדי פגיעה חמורה בחופש העיתונות ובעצמאות חברת החדשות, שכן חברת חדשות נפרדת משמעותה חוצץ למניעת זליגת אינטרסים מסחריים לתוכן חדשותי והצגת תוכן נקי וחף המשפעות מסחריות לציבור".
"מטבע הדברים", כותבים בארגון, "עלול להיווצר קונפליקט בין חובותיו המקצועיות של העיתונאי וזכותו ל'חופש העיתונאי' לבין חובותיו למלא אחר הוראות הממונים עליו והבעלים של אמצעי התקשורת. עיתונאי גם עלול להיות חשוף ללחצים שונים, לרבות לחצים להימנע מדיווחים או דברי ביקורת שעלולים לפגוע באינטרסים של מפרסמים גדולים באמצעי התקשורת או באינטרסים של כלי התקשורת או של הבעלים של כלי התקשורת".
ביטול ההפרדה המבנית, כותבים בארגון העיתונאים והעיתונאיות, יחבל ביכולתם של עיתונאים לעמוד בלחצים אלה.
הצפת שוק התקשורת
בארגון מבקרים גם את ההקלות השונות הקבועות בחוק לקבלת אישור שידורים, כמו המעבר משיטת רישוי לשיטת רישום ושינוי המדדים לחיוב במימון יצירה מקורית. הדבר יביא ל"איטליזציה" של הטלוויזיה בישראל, טוענים בארגון, מאחר שריבוי השחקנים יאלץ את כולם לשאוף למכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר.
"הצפת שוק התקשורת בערוצים חדשים אף יוביל לפגיעה בגופים המסחריים המפעילים את חברות החדשות תוך צמצום יכולתן 'לעשות' חדשות מהשטח, תחקירים וכו' עד כדי ביטול מוחלט", כותבים בארגון, "התוצאה בפועל היא של חדשות 'מטעם' ובעיקר 'חדשות' אולפן שהם בעצם דעות ופאנלים של 'מגוון דעות' אבל נעדרי תוכן חדשותי המשרת את הציבור".
רה"מ בנימין נתניהו מתארח בתוכנית "הפטריוטים" בהנחיית ינון מגל, ערוץ 14, 13.4.23 (צילום מסך)
בארגון העיתונאים והעיתונאיות לא מציינים את השם "ערוץ 14", אולם נראה שאליו הם מכוונים בתיאור של ערוץ חדשות בעל סטנדרטים נמוכים, ללא תחקירים ועיתונות שטח רצינית, שאותם מחליפות תוכניות דעות (או דעה) בלבושים שונים.
בארגון יוצאים גם נגד חלקים נוספים בחוק, כמו "ביטול ועדת המדרוג והקמת ועדה חדשה, בשליטת גורמים פוליטיים, המבוססת על נתונים מעורפלים", והאפשרות להתערבות פוליטית וביטחונית בשידורים.
רגולציה בררנית
גם אגודת העיתונאים ירושלים הגישה מסמך הסתייגויות מהחוק, בשם עפרה סתת מילוא ומיקי קליין, יושבי הראש של האגודה.
עיון בדברי ההסבר לחוק, כותבים באגודה, "מעלה בקורא תחושה חיובית לאור הצהרות לכאורה על איחוד רשויות, הורדת חסמים והגברת התחרות, הגדלת ההשקעה ביצירה מקומית ובאופן כללי – שיפור שוק התקשורת בישראל. אלא שעיון בהצעת החוק עצמה מגלה כי בפועל ההיפך הוא הנכון".
"הצעת החוק אינה מביאה בשורה טובה בכנפיה, אלא מבקשת לקצץ בכנפיו של שוק התקשורת בישראל, להגביר את לפיתת השלטון בשוק, תפירת הטבות לבעלי עניין ופגיעה ביצירה הישראלית"
לפי האגודה, "איחוד הרשויות מתגלה כניסיון לייצר רשות אחת מצומצמת שתמונה רובה ככולה על ידי הממשלה ותגביר את לפיתת השלטון בשוק התקשורת, לרבות בשידורי החדשות", הורדת החסמים "מתבטאת בהקלות בבעלויות צולבות". הטענה להגדלת ההשקעה ביצירה המקומית "עלולה להתגלות כריקה מתוכן, מאחר שחלק מהשחקנים המרכזיים בשוק נמצאים מתחת לרף הדורש השקעה ביצירה מקומית".
בנוסף, "עולה חשש ממשי כי חוק התקשורת נועד להביא לסגירת תאגיד השידור הישראלי או לכל הפחות לפגוע בו פגיעה אנושה [...] זאת במקביל לביטול השידורים הקרקעיים של עידן + והעברתם לאפליקציה, תוך פגיעה קשה בשכבות שאין להן גישה לאינטרנט או מיומנות נדרשת. גם כאן מתגלה פער בלתי נסבל בין אמירות גבוהות למציאות הפוגעת ישירות בשכבות חלשות".
"הצעת החוק", מסכמים באגודה, "אינה מביאה בשורה טובה בכנפיה, אלא מבקשת לקצץ בכנפיו של שוק התקשורת בישראל, להגביר את לפיתת השלטון בשוק, תפירת הטבות לבעלי עניין ופגיעה ביצירה הישראלית".
באגודה מפנים את תשומת הלב גם לסעיפים ספציפיים בתוך החוק. למשל: "האפשרות להטלת קנסות מעוררת חשש כבד עוד יותר להתערבות של השלטון באמצעות המועצה בשידורים. לכאורה אין סמכות להתערב בשידורים, אך אין צורך בהתערבות ישירה כאשר ניתן לשלוט בשידורים באמצעים כלכליים", או סעיף 80 בחוק, "המאפשר למועצה לדרוש כל מידע מכלי התקשורת. בשים לב לביטול עילת הסבירות, הרי שיש חשש שמדובר בכלי שיאפשר למועצה להעלות דרישות מידע לא סבירות שמטרתן להכווין שידורים".
עוד מצביעה האגודה על חקיקה פרסונלית, למשל בהחלטה להתיר בעלויות צולבות ולאסור אותן רק על מי שמחזיקים בעיתונים מודפסים: "לצערנו, נראה כי כאן הצעת החוק מכוונת בעיקר לכלי תקשורת ביקורתיים כלפי הממשלה הנוכחית, אשר דווקא ביחס אליהם ימשיכו לחול הגבלות על בעלות צולבת. התוצאה המסתמנת מהאמור לעיל היא מחד – מתן היתר לקבוצות מסוימות להחזיק כמה כלי תקשורת ולצבור כוח רב, ומאידך - הגבלות שדומה כי שורשיהן אינם ענייניים".
***