אחת מזכויות האדם הבסיסיות היא הזכות להליך הוגן. מעצר מינהלי או "מניעתי" מפר את הזכות הזו, כמו גם את הזכויות לכבוד האדם, לשוויון ולחירות. מדובר במעצר לפרק זמן גמיש, שכן ניתן להאריכו או לחדשו מעת לעת, מבלי שהמדינה נדרשת לנהל הליך מלא ומבוסס ראיות שמאפשר לעצור להגיב ולהתמודד עם החשדות נגדו.
לכן, האיסור על מעצר מינהלי חייב להיות מוחלט. העובדה שהחוק הבינלאומי מתיר את השימוש בכלי זה בנסיבות ביטחוניות חריגות לא הופכת את השימוש בו לתקין. להיפך, מדובר בפגם חמור בחוק הבינלאומי שמנוצל לרעה שוב ושוב בכל רחבי העולם ופוגע אנושות בזכויות אדם, לא פעם מטעמים פוליטיים מובהקים. בין היתר, נעשה שימוש נרחב ונפסל בכלי זה על ידי מדינת ישראל כלפי הפלסטינים, על ידי הודו בקשמיר, על ידי ארה"ב במחנה המעצר גואנטנמו, ועל ידי רוסיה וסין כלפי פעילי אופוזיציה ומיעוטים.
עד כה, הימין הישראלי עשה הבחנה ברורה בין השימוש בכלי של מעצר מינהלי כלפי הפלסטינים, שהיה מבחינתם לגיטימי ונדרש, לבין השימוש בכלי כלפי פעילי הימין הקיצוני, שנחשב ללא לגיטימי.
עתה מתגלית גמישות מפתיעה בעמדת הימין הישראלי גם לגבי השימוש במעצר מינהלי כלפי פעילי הימין הקיצוני, גמישות שלא היתה שם בעבר. במרץ 2022, חבר הכנסת איתמר בן גביר צייץ בטוויטר בתגובה לצווי מעצר מנהלי שהוציא שר הביטחון דאז בני גנץ נגד פעילי ימין קיצוני: "דיקטטורה! בלי משפט, בלי הוכחות, בלי ראיות ואחרי שהחקירה לא הניבה כלום […] רץ להסתחבק עם אבו מאזן ועוצר נערים יהודים בלי משפט".
אילו היו בישראל מערכות אכיפת חוק ומשפט עצמאיות וחזקות דיין, העמדה לדין של מבצעי הפוגרומים היתה עלולה להיהפך למעין חקירה והעמדה לדין של ממשלת נתניהו
כשנה לאחר מכן, ב-27.6.2023, השתנתה המנגינה. בתגובה לצווי מעצר מינהלי שהוציא שר הביטחון יואב גלנט לארבעה משתתפים בפוגרומים בגדה המערבית, בן גביר, הפעם בכובעו כשר לביטחון לאומי, אמר בדיון סגור אצל ראש הממשלה נתניהו: "הם רובם ילדים מתוקים, צו מנהלי הופך אותם לגיבורים. אני קיבלתי צו בגיל 18. אתם הופכים נערים עם נזלת לגיבורים".
אין עוד זכר לדיקטטורה, להיעדר ההוכחות ולרדיפת יהודים בלי משפט. גם שותפיו האחרים של השר בן-גביר לממשלה ולקואליציה ביקרו בתקשורת וברשתות החברתיות את הצווים באופן "מנומס" יותר מכפי שנהגו בשנים עברו.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם? מדוע השתנתה גישתם של שרי וחברי הכנסת של הימין למעצרים מינהליים של יהודים? הסיבה, כך נראה, אינה נעוצה בשינוי אידיאולוגי אלא בשיקולי נוחות: המעצרים המינהליים הם הפתרון הנוח לממשלת נתניהו, גם כדי "לזרוק עצם" לקהילה הבינלאומית וגם כדי להימנע מחקירה ומשפט פלילי אמיתיים.
למה לטרוח להסתתר
ריבוי הפוגרומים, היקף הנזק העצום, העמידה מנגד של כוחות הביטחון הישראלים ואי מיצוי דין מהיר עם פעילי הימין הקיצוני, הובילו לביקורת חריפה יחסית מצד ידידותיה של ישראל בעולם. כך למשל, סגן דובר מחלקת המדינה של ארה"ב אמר: "אנו מצפים מממשלת ישראל להעמיד לדין את האחראים להתקפות האלה". במקום להעמיד לדין, שר הביטחון גלנט חתם על צווי המעצר המינהלי. נתניהו שכבר בשנת 2011 אישר את השימוש בכלי זה נגד פעילי הימין הקיצוני, לא בלם את גלנט.
אם בשנים עברו פעילי הימין הקיצוני המעורבים בטרור פעלו בדרך כלל בחוליות חשאיות בחסות החשיכה, או במהלך היום כשהם רעולי פנים, מאז הקמת ממשלת נתניהו השישית בסוף 2022 הם אינם טורחים להסתתר. כך חווינו שרשרת פוגרומים בהשתתפות בין כמה עשרות לכמה מאות בכל פעם. על פי הדיווחים, בפוגרום בחווארה בפברואר האחרון השתתפו כ-400 יהודים.
הפוגרומים ההמוניים מבוצעים בריש גלי, והתוקפים ניתנים לזיהוי ולאיתור בקלות באמצעות הפרסומים והדברים שכתבו בעצמם ברשתות החברתיות ובאפליקציות המסרים השונות, הצילומים במצלמות אבטחה של המשטרה והצבא ובתי העסק המקומיים, וכן הצילומים שצילמו התושבים הפלסטינים במכשירים הניידים במהלך הפוגרומים. אם היה רצון לכך, היה ניתן לאתר, לחקור ולהעמיד לדין המוני משתתפים בפוגרומים.
שריפות בגדה המערבית אחרי עימותים אלימים בין פלסטינים למתנחלים (צילום: פלאש 90)
אך הדבר היה צפוי להוביל למשבר פנימי חמור בקואליציה בין מפלגות הימין והימין הקיצוני, בעת שזו מסובכת בפלונטר של קידום חוקי ההפיכה המשטרית. לעומת זאת, ככל שהיו מעמידים לדין פלילי בודדים, אלא אם מדובר במי שהיה להם תפקיד מרכזי-ייחודי בארגון הפוגרומים, הרי שהיתה עומדת להם טענת הגנה חזקה של "אכיפה בררנית" – כלומר שהם נבחרו שרירותית ומטעמים פסולים כאשר ישנם רבים אחרים שביצעו מעשים דומים – דבר שהיה צפוי להוביל לביטול כתבי האישום נגדם.
יתכן שאי ההעמדה לדין פלילי נובעת גם מתוך רצון למנוע מצב שבו בחקירה ובהליך בבית המשפט ייחשף באופן רשמי הקשר בין פעילי הימין הקיצוני המעורבים בטרור לחברי הממשלה והקואליציה. חברי כנסת, שרים בממשלה, היועצים והדוברים שלהם, מסיתים לפוגרומים – תוך כדי ביצועם וגם לאחריהם – ואף נמצאים בחלקם בקבוצות הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים בהן הפעילים מתארגנים לבצע את זממם.
למעשה, אילו היו בישראל מערכות אכיפת חוק ומשפט עצמאיות וחזקות דיין, העמדה לדין של מבצעי הפוגרומים היתה עלולה להיהפך למעין חקירה והעמדה לדין של ממשלת נתניהו. מן הסתם השר בן גביר, שבעקבות תיקון פקודת המשטרה הפך לממונה ישיר על עיצוב מדיניות האכיפה והחקירות של המשטרה, לא היה רוצה לסבך פלילית את עצמו ואת חבריו ה"מתוקים" בכנסת ובממשלה.