העיתונים היום עומדים בסימן שיחות, הידברויות ומגעים, חשאיים ושאינם חשאיים. לרגע נדמה כי גר זאב עם צבוע ושלום או-טו-טו ייכון בין ישראל לסוריה לחמאס לטורקיה למצרים, ואולי אפילו בין המנהיגים הישראלים ובין עצמם.

השיחות מתחילות

כתבנו כבר שפלונטר היא מלת השעה? "עוד פלונטר לנתניהו", מכריזה הכותרת הראשית של "הארץ". "יתקשה למנות את ליברמן לשר אוצר" (ולשר לבטחון פנים ולשר המשפטים, מוסיפה הידיעה). מדוע? "משרד האוצר אחראי על רשות המסים, שמעורבת בחקירה נגד ליברמן", מבארת כותרת המשנה (החקירה בחשד לעבירות מס והלבנת הון). "הארץ" הוא העיתון היחיד (ובעצם כלי התקשורת היחיד) שניסה לסקר את ליברמן באופן עיתונאי ובעקביות בתחקירים ובכתבות, ולא רק במאמרי פרשנות ופובליציסטיקה, והוא ממשיך בכך גם עכשיו.

בטור הפרשנות של זאב סגל, שתמציתו מובאת בשער, נכתב שלמעשה אין שום מניעה חוקית למנות את ליברמן לכל תפקיד שהוא, מאחר שלא הוגש נגדו כתב אישום. במלים אחרות, סגל מזכיר בלי לומר זאת במפורש את הכלל הידוע: אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. זה הצד השני, המואר פחות, של המאמצים שעושה "הארץ" בסיקור החשדות נגד ליברמן, שחזקת החפות עומדת לו.

ב"מעריב" לא מתמקדים בנמסיס מובהק, אלא באויבים מסורתיים ואהובים: נתניהו, ברק ולבני (הוותיקה פחות). אבל גם בעיתון זה ליברמן הוא המוקד, נפקד-נוכח: "מגעים להקמת ממשלת אחדות בלי ליברמן", טוענת הכותרת הראשית. כותרת הגג מכתירה את הכותרת הראשית כ"חשיפה", ומגדירה את המהלך כ"חשאי". כותרת המשנה של הידיעה (בן כספית) מתנגנת כמשחק כסאות: "בתיאום עם יו"ר הליכוד, פנה שר בכיר בקדימה לברק עם הצעה לממשלה רחבה בראשות נתניהו". בהמשך מסופר כי המצע המרכזי שאמור לחבר את שלוש המפלגות ולנטרל את ההתנגדות בעבודה להצטרפות לקואליציה הוא שינוי שיטת הממשל (שאמור לחזק את המפלגות הגדולות).

"בתיאום עם כל המעורבים סוכם כי המהלך יוכחש", ממשיכה הכותרת, שטוענת כי לבני עדיין לא בסוד העניינים (הנה הגברים בוחשים בקלחת ומשאירים את הגברת מחוץ לתמונה, היו ממהרים להכתיר את המהלך יועצי הקמפיין של לבני. אלא שהקמפיין נגמר, וכעת זוהי הפוליטיקה ה"אמיתית"). לפי "הארץ", בקדימה אכן יש מחלוקת בין לבני לבכירי מפלגתה באשר להצטרפות לקואליציה. עוד לפי "הארץ", נתניהו מנסה דווקא לפשר בין ישראל-ביתנו לש"ס כדי ליצור קואליציית ימין. ייתכן, כמובן, שחדשה זו אינה סותרת את זו של "מעריב".

ומה ב"ידיעות אחרונות"? יובל קרני מגלה יצירתיות כשהוא מכנה את המצב "פלונטר פוליטי לא פשוט להתרה", כותב כי בקדימה נוטים שלא להצטרף לקואליציה (אם כי נשען בעיקר על "מקורבי לבני"), וטוען כי ליברמן מציג קו קשוח בדרישותיו בענייני דת ומדינה, מה שמקשה על ישיבה בקואליציה עם ש"ס או הופך אותה לבלתי אפשרית. לפי קרני, שתי הדרישות המרכזיות של ישראל-ביתנו הן "שינוי שיטת הממשל בישראל ורפורמה משמעותית בנושא ברית הזוגיות והגיור".

יש עוד: "ליברמן דורש [...] למגר את הטרור, להפיל את שלטון החמאס ולקדם את חוק האזרחות והנאמנות". אה, וגם גלידת תות עם סירופ מייפל.

שליט אאוט

חמאס, ארגון הטרור הרצחני ששכנינו מדרום בחרו בו לשלוט בהם, כמעט נשכח במהלך השבועיים האחרונים. פה ושם אוזכרו המגעים הנמשכים בין חמאס לישראל בתיווך מצרים, בעמודים הפנימיים ובידיעות לקוניות (דיון מעמיק בהישגים שהיו או לא היו למבצע "עופרת יצוקה" – יוק). כעת, משהתפנה מקום במוחם החד-נושאי של העורכים, מגיעות לשער ידיעות על המשא-ומתן.

"הארץ" מכריז בכותרת על השער: "החמאס: מצרים תודיע מחר על הפסקת אש". לפי עמוס הראל ואבי יששכרוף, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו-מרזוק, הודיע אתמול כי מצרים תכריז על הפסקת אש בשבת, בתיאום עם ישראל ועם שאר ארגוני הטרור הפועלים בעזה. לפי סמדר פרי ב"ידיעות אחרונות", מרזוק לא נקב בשבת כתאריך להפסקת אש, אלא בהכרזה "בקרוב מאוד", המחייבת פחות.

החדשה המרכזית של "ידיעות אחרונות": "רגיעה בלי שליט". "מסתמן הסדר עם חמאס לתהדייה של שנה וחצי. חמאס מתחייב להפסקת אש מוחלטת, ישראל תפתח חלקית את המעברים. ושוב: גלעד שליט רק בשלב ב'".

השיחות נמשכות

"אולמרט ואסד שוחחו שעות בטלפון – באמצעות ארדואן", מבשרת כותרת על שער "הארץ". בגוף הידיעה מתגלה כי החדשה שמביא צבי בראל היא ישנה: השיחות התנהלו לפני כמה חודשים (בדצמבר 2008). למעשה היא אפילו אינה ישנה, מאחר שדבר המגעים בתיווך ארדואן פורסם זה מכבר ואולמרט בעצמו דיבר עליו לא מעט.

החדשה שנמצאת בידיעה אינה זו שנבחרה משום מה לכותרת: "ישראל וסוריה עמדו להסכים בדצמבר על תחילת מו"מ ישיר ביניהן", כותב בראל. ההסכמה טורפדה עקב המבצע בעזה. לפי בראל, "ההצהרה המשותפת היתה אמורה לכלול הסכמה ישראלית לנסיגה מרמת-הגולן בתמורה לשלום מלא ולסידורי ביטחון". המקורות לידיעה: טורקיים.

לא הספיק להם

נראה שהאש שספג "הארץ" אחרי שנתן במה לקולות (שהתבררו כקול אחד, גם הוא דרדלה) נגד מינויה של אל"מ שרביט-ברוך למרצה באוניברסיטת תל-אביב רק חישלה את העיתון. היום על שער העיתון כותרת: "ביקורת על מועמדות אלוף לנשיא האוניברסיטה העברית". האלוף הוא אליעזר שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר. גם במקרה זה הכתב הוא עפרי אילני, וגם הפעם מדובר בכמה מרצים ("מרצים רבים"). מצוטטים בשמם: פרופ' ירון אזרחי (מדע המדינה) ופרופ' רות הכהן (מוזיקולוגיה).

במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" כותב נחום ברנע על פרשת שרביט-ברוך: "יש משהו מקומם בניסיון של ישראלים מקצה השמאל לחקות אופנות קיצוניות במערב, שאין להן קשר לבעיות הצבאיות בהן מתחבטת מדינתם. יש בזה רשעות ויש בזה טיפשות. התוצאה היחידה היא שיותר צעירים, חיילים ויוצאי צבא מתפתים להצביע לליברמן".

ידיעת תקשורת אחת

ב"דה-מרקר" מדווחים כי חברת הכבלים הוט תגבה תשלום עבור שידורי ערוץ 20, שיעביר בשידור חי את העונה הבאה של תוכנית הריאליטי "האח הגדול", שתעלה בחודש הבא.