שכרו של יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בת"א, עמד בשנת 2021 על סך 756,277 שקלים (ברוטו), כך עולה מדו"ח האגודה שהוגש לרשם העמותות. בנוסף קיבל בר-מוחא בשנה החולפת, תחת סעיף "תשלומים אחרים והתחייבויות לתשלום" סך של 582,148 אלף שקלים (מהם 350 אלף שקלים כהשלמה לקופת הפיצויים). סכום זה, העולה לסך של יותר מ-1.3 מיליון שקל, גדול פי 7 מהכנסות האגודה מדמי חבר.
זהו סכום שיא למשכורתו של המנכ"ל בר-מוחא, המנהל בעשרים השנים האחרונות את האגודה, אשר חדלה זה מכבר להיות ארגון יציג של עיתונאים בכלי תקשורת כלשהו בישראל. בר-מוחא, בשיחה עם "העין השביעית", מבקש להדגיש כי מדובר בסכום המייצג עלות שכר, ולא שכר ברוטו, וכי שכרו נטו עומד על 23 אלף שקלים לחודש.
שכרו של בר-מוחא עם כניסתו לתפקיד, בשנת 2002, עמד על כ-300 אלף שקלים, שכר נמוך יחסית לקודמו טוביה סער, שקיבל כ-400 אלף שקלים בשנת 2001. אולם החל משנת 2003 ניכרה מגמת עלייה בשכרו של המנכ"ל בר-מוחא, עד שזה הגיע בשנה החולפת ללמעלה מ-750 אלף שקל בשנה, כ-63 אלף שקל בחודש (ברוטו). כאמור, בר-מוחא טוען כי על אף שבמסמכים שהגישה האגודה לרשם העמותות נכתב כי 756 אלף השקלים הם "שכר ברוטו שנתי בש"ח", בפועל מדובר בעלות שכר וכי שכרו האמיתי נמוך בהרבה.
לאחר פרסום הידיעה נשלח ל"העין השביעית" מכתב מאת עו"ד שי סגל, בא-כוח אגודת העיתונאים, ובו הכחשה לטענה כי עלות שכרו הכוללת של בר-מוחא עמדה בשנה החולפת על כ-1.3 מיליון שקלים. "עלות שכרו של מנכ"ל האגודה לשנת 2021 הינו בסך של כ-950,000 שקלים", מסר עו"ד סגל, "ובנוסף הופקד סך של כ-390,000 שקלים עבור פיצויי פיטורין בקרן הפנסיה של יוסי בר-מוחא, בגין פיצויי פיטורין שוטפים לשנת 2021 (בהתאם לשכרו השוטף) ובגין חוב משנים קודמות של הפרשות לפיצויי פיטורין הנדרשות לפי הסכם העסקת בר מוחא, ואשר לא בוצעו במלואן".
האגודה חדלה להיות ארגון יציג של עיתונאים הפעילים בתקשורת הישראלית, ופעילותה בשנים האחרונות הסתכמה בעיקר בהפקת כנס שנתי באילת ובקידום עסקת נדל"ן סביב נכס היסטורי שברשותה, בית-העיתונאים שברחוב סוקולוב בתל-אביב. בר-מוחא טוען כי האגודה ממשיכה בפעילות הגנה על עיתונאים, אך באופן פרטני. לדבריו האגודה אינה רוצה להיות ארגון יציג של עיתונאים, כיוון שהגיעה למסקנה כי הדרך היעילה יותר לסייע לעיתונאים היא לייצגם כיחידים ולא כשהם מאורגנים. עוד טוען בר-מוחא כי בשנים האחרונות סייעה האגודה לעשרות עיתונאים בתביעות פרטניות שהגישו.
פעילות נוספת של האגודה היתה הפעלה של אתר לענייני תקשורת, שהושק לפני ארבע שנים, חדל להתעדכן עם פרוץ מגיפת הקורונה בשנת 2020 ובהמשך נסגר. כעת, בתגובה לפניית "העין השביעית", טוען בר-מוחא כי בכוונת האגודה להקים מחדש את האתר.
הכנסות של עשרות מיליונים מעסקת נדל"ן
ב-2012 הוקם ארגון העיתונאים בישראל, אשר כיום מהווה ארגון יציג במרבית כלי התקשורת המרכזיים והחליף הלכה למעשה את אגודות העיתונאים הוותיקות (תל-אביב, ירושלים וחיפה) שחדלו לתפקד כארגוני עובדים יציגים.
אגודת העיתונאים תל-אביב המשיכה להתקיים, ולפי נתונים שמסר בר-מוחא ל"העין השביעית", חברים בה כיום כ-1,050 עיתונאים, 60% פעילים ו-40% גמלאים. אלא שהכנסות העמותה מדמי חבר אינן מכסות אפילו את שכר הנטו שבר-מוחא טוען שהוא מקבל.
דמי החבר באגודה הניבו לה הכנסות בסך 189 אלף שקלים בשנת 2021, לעומת 222 אלף שקלים בשנת 2020 ו-235 אלף שקלים בשנת 2019. מדובר בהמשך למגמה ארוכת שנים של צמצום בהיקף ההכנסות מדמי חבר. אגודת העיתונאים תל-אביב הכניסה מדמי חבר 346 אלף שקלים בשנת 2016, 411 אלף שקלים בשנת 2014, 522 אלף שקלים בשנת 2012 ו-620 אלף שקלים בשנת 2010.
בית סוקולוב בתל-אביב (צילום: אורן פרסיקו)
בעוד אגודת העיתונאים מתרוקנת מפעילותה המקורית והכנסותיה מדמי חבר מצטמקות, היא הכניסה סכום עתק מעסקת נדל"ן בנכס ההיסטורי שבבעלותה, בניין בית העיתונאים ("בית סוקולוב") הנמצא במיקום מרכזי, ברחוב קפלן בתל-אביב.
לפי דו"חות האגודה, עסקת הנדל"ן, שנחתמה כבר בשנת 2015, הניבה בשנת 2021 לאגודה 138,720,000 שקלים. עוד עולה מהדו"חות כי בשנתיים האחרונות שילמה לרשות מקרקעי ישראל כ-75 מיליון שקלים בגין חיובים שונים הקשורים לעסקה. לאגודה כ-119 מיליון ש"ח, נכון לשנת 2021, בחשבונות נאמנות שונים, כולל פקדונות וניירות ערך.
בר-מוחא מסר בהקשר זה כי לאחרונה חויבה האגודה בתשלומים של כ-31 מיליון שקלים נוספים לרשות מקרקעי ישראל, בין היתר בגין היטל השבחה. לדבריו, בסופו של דבר תישאר האגודה לכל היותר עם 25 מיליון שקלים לצורך בנייה בשטחה.
מנכ"ל אגודת העיתונאים תל-אביב יוסי בר-מוחא (צילום: יהודה שגב)
ב"כלכליסט" דיווחו היום כי האגודה אף הגישה עתירה נגד תוכנית הבנייה המתוכננת, בטענה שהיזמים ועיריית תל-אביב הוליכו אותם בכחש, וכי השטח שנותר ברשות האגודה במסגרת העסקה הוא בעל ערך פחות באופן ניכר משום שהוא מיועד למשרדים ולא למגורים. במילים אחרות, מהעתירה עולה כי האגודה לא רק שילמה סכום ניכר למנכ"ל שלה מכספי עסקת הנדל"ן שהוביל, אלא גם כי העסקה היתה אומללה: "כשהעניין התגלה השמאית שלנו אמרה: גנבו לכם מרצדס והביאו לכם סוסיתא מקרטעת", מצטטים ב"כלכליסט" את בר-מוחא.
עסקת הנדל"ן והממון שהניבה היו גם מושא לתשומת ליבו של רשם העמותות במשרד המשפטים. כפי שמדווח היום אבי סופר ב"המקום הכי חם בגיהנום", עוד באוקטובר 2019 ביקש הרשם מהאגודה להסביר את העודף התקציבי והנכסי שברשותה: "לא נמצא הסבר מניח את הדעת לצבירת נכסים אלו, ולכך שהעמותה לא השתמשה בהם לקידום מטרותיה, ולפיכך עולה חשש כי העמותה אינה פועלת בחלק משמעותי מנכסיה לצורך קידום מטרותיה".
הרשם מסר ל"מקום הכי חם בגיהנום" כי באגודה נתנו הסבר לעודף התקציבי, אולם כעת משגדל עוד יותר, העניין "ייבחן". באגודה טענו כי לאחר היטלים ומסים, הכסף שיישאר יופנה "לבניית זכויות האגודה בפרוייקט החדש שיוקם" ואם יישארו "מיליונים בודדים" הרי שהם "יופנו להגשמת מטרות האגודה ופעילותה למען חבריה בלבד".
באופן יוצא דופן: גם היו"ר מושך משכורת
עוד עולה מדו"ח האגודה כי לראשונה זה שנים, לכל הפחות משנת 2000, האגודה שילמה משכורת גם ליו"ר. רותם אברוצקי קיבל בשנת 2021 משכורת בסך 81,382 אלף שקלים (ברוטו).
לפי תקנות העמותות, לעמותה שמחזור הפעילות שלה קטן מ-10 מיליון שקלים מותר לשלם ליו"ר הוועד תשלום עבור השתתפות בישיבה בסך 600 שקלים לישיבה. לפי דו"חות העמותה בשנת 2021, אמנם היו לאגודה הכנסות חריגות של עשרות מיליוני שקלים בשל עסקת נדל"ן, אך מחזור הפעילות עמד על כ-5.3 מיליון שקלים.
יו"ר אגודת העיתונאים תל-אביב רותם אברוצקי (צילום: אורן פרסיקו)
בנוסף, בחוברת ההנחיות להתנהלות עמותות, כפי שנוסחו על ידי רשות התאגידים, מובהר כי "בכל מקרה, לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין חבר הוועד/חבר וועדת הביקורת לעמותה, וחבר הוועד/וועדת ביקורת לא יהיה זכאי לתוספות סוציאליות או לזכויות על פי הדין להם זכאי עובד, כגון דמי מחלה, ימי חופשה, דמי הבראה".
לפי דו"ח אגודת העיתונאים, אברוצקי לא רק קיבל שכר קבוע של כ-81 אלף שקלים כעובד העמותה בהיקף משרה של 100%, אלא שבנוסף קיבל עוד 25,153 שקלים עבור "תשלומים אחרים והתחייבויות לתשלום". לפי תקנות העמותות, הכוונה בסעיף זה בין היתר ל"הפרשות סוציאליות, הלוואות, סכומי כסף או שווי כסף, תנאי פרישה וכל הטבה אחרת". לפני כשנתיים תיקנה האגודה את התקנון שלה כך שיו"ר האגודה יוכל לכהן שלוש קדנציות רצופות ולא שתיים כפי שנקבע עד אז.
במענה לסוגיה זו מסר בר-מוחא כי על פי ייעוץ משפטי שקיבלו באגודה החוק מאפשר תשלום משכורת ליו"ר עמותה כל עוד אין לו זכות הצבעה בישיבות ההנהלה. לדבריו, אברוצקי התפטר מההנהלה אך נותר יו"ר והוא מקבל משכורת של כ-12 אלף שקלים לחודש עבור הסיוע הרב שהוא מעניק לכנס אילת ולהקמתו מחדש של אתר התוכן של האגודה.