לא יפטרו! (חוץ מאלה שאולי כן)
מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" יוצא היום בכתבת נגד לכותרות שהופיעו אתמול ב"ישראל היום" וב"מעריב" באשר לגל פיטורים הצפוי במשק כתוצאה מן המשבר הנוכחי. לא פחות משמונה כתבים של העיתון [נווית זומר, ליטל דוברוביצקי, בני ברק, יהודית יהב, עמיר בן-דוד, ערן צחי, איתי שמושקוביץ ואריה אגוזי] נרתמו לבדוק "האם גל הפיטורים עליו כולם מדברים הוא מיתוס או מציאות?", וחזרו עם הבשורה: "עד שיתבהר המצב, לא צפויים פיטורים מסיביים".
כותרת הידיעה, המתפרשת על פני כל עמ' 3 של המוסף, ברורה עוד יותר: "החברות הגדולות: לא נפטר עובדים". אך מי הן "החברות הגדולות"? שמונה הכתבים קיבלו התחייבויות מפורשות או מרומזות שלא יתבצעו פיטורים המוניים ובלתי מתוכננים מהחברות הבאות: מכתשים-אגן; שטראוס; אוסם; קוקה-קולה; המשביר-לצרכן; ניו-פארם; סופר-פארם; מנורה; AIG; יבואני הרכב דלק מוטורס, כלמוביל, ומאיר; חברות פז ודלק; בתי-זיקוק חיפה; חברת החשמל; מקורות; אל-על, ארקיע והתעשייה האווירית. אכן בשורה מעודדת.
יחד עם זאת, כל בתי ההשקעות שאליהם פנה העיתון העדיפו שלא להגיב לשאלה אם הם מתכננים פיטורים המוניים בגלל המשבר הנוכחי, וכך גם החברות הבאות: כתר-פלסטיק; אלקטרה; אינטל; אמדוקס; שופרסל; ריבוע-כחול; שקם-אלקטריק; סונול; כלל-ביטוח; מגדל; הפניקס; דור-אלון וישראייר. החברות הללו לא הודיעו באופן גלוי כי יפטרו עובדים רבים בתקופה הקרובה, וכלל לא בטוח שכולן כבר בעיצומו של תכנון מתקדם של פיטורים המוניים, אך חברה שמסרבת להתחייב כי לא תפטר בחודשים הקרובים בהיקפים חריגים בוודאי לא מוסיפה נחת למועסקים בה.
בסך-הכל, עשרים חברות מובילות התחייבו, ברמה כזו או אחרת, שלא יפטרו עובדים, ואילו 13 חברות, גדולות ומובילות גם הן, נמנעו מלהגיב, וזאת בלי להזכיר את כל בתי ההשקעות שאליהם פנה העיתון, שמספרם אינו מתפרסם. השורה התחתונה, אם כן, אינה כה אופטימית כפי ש"ממון" מבקש להציג, ובוודאי אינה חד-משמעית כמו כותרת הידיעה (להזכירכם: "החברות הגדולות: לא נפטר עובדים").
הנתונים הפחות מעודדים מוצנעים בכתבה ומופיעים בשתי הפסקאות האחרונות שלה. גם כותרת המשנה מדברת על "רוב" שהצהיר שלא יפטר לעומת "מיעוט" שסירב להתחייב. ניתן לדמיין מצב עניינים שבו מאותם הנתונים ממש נוצרת ידיעה שכותרתה זועקת כי 13 מהחברות המובילות במשק, וכל בתי ההשקעות שאליהם פנה העיתון, לא הסכימו להתחייב כי לא יפטרו עובדים בתקופה הקרובה. הניסיון של המוסף לתקוע סיכה בבלון שניפחו המתחרים הוביל במקרה הזה להצנעה מוגזמת של הנתונים הדרמטיים שנאספו על-ידי כתביו.
עוד שתי הערות על כלכלה
גיא רולניק שוב מקדיש את טורו האישי ב"מרקר-ויק" לניתוח העיתונות הכלכלית, וזאת תחת הכותרת "שטויות שתקראו בעיתון". לדבריו, "בשלב הראשון של המפולת, ממש כמו בשוק האג"ח, גם בדיון הציבורי כמות הזבל רק גדלה". משום כך הוא מתנדב להציג "מדריך ראשון לקורא המבולבל". רולניק מבטל בלעג טענות שעלו בשבועות האחרונים בעיתונות, ביניהן הרעיון לנטוש את מנגנון המניות ולהפוך חברות ציבוריות לפרטיות, החשש המוגזם מנפילת טייקון ישראלי, הדרישה להימנע מהשקעת כספי פנסיה בשוק ההון, והביטחון המופרז ביציבות הבנקים הישראליים. רולניק מסיים בקביעה כי "רגולציה חזקה עומדת בבסיס השוק החופשי [...] אין זה מקרה כי העיתון שבו אתם קוראים עכשיו דוגל מאז ומתמיד ברגולציה תקיפה וחזקה".
דו"ח העוני הבינלאומי, שזכה אתמול לכותרת בראש שער "ידיעות אחרונות", נאלץ להסתפק בגליון "גלובס" של ליל אמש בידיעה בינונית בגודלה בתחתית עמ' 18 [שירות" פייננשל טיימס" ושי ניב]. הדו"ח המקיף מלמד כי הפער בין עניים לעשירים התרחב ברוב מדינות ה-OECD, וכי בישראל שיעור העניים הוא הגבוה במערב. נתונים דרמטיים אלה מוכמנים עמוק בין דפי "עיתון העסקים של ישראל".
טייק איט אור ליב איט
הכותרות הראשיות של העיתונים חלוקות הבוקר לגבי טיב ההצעות של ציפי לבני לש"ס במסגרת המשא-ומתן הקואליציוני להרכבת ממשלה.
בשער "מעריב" מדווח, לבן על גבי אדום, על "האולטימטום של לבני לש"ס: 'לא מחכה יותר'". לפי הדיווח בעיתון [בן כספית, מרב דוד ואבישי בן חיים], "ההצעה האחרונה של קדימה לש"ס מדברת על קצת יותר מ-600 מיליון שקלים, אבל פחות מ-700 מיליון, ובוודאי פחות מהמיליארד המבוקש. זה הסכום המפריד, נכון לעכשיו, בין ממשלת לבני לבין בחירות". עוד מדווח כי "ההצעה החדשה של קדימה היא, על-פי מקורבים ללבני, הצעה סופית. טייק איט אור ליב איט".
אך הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מספרת סיפור אחר: "לבני לש"ס: קחו מיליארד שקל". גם בעיתון זה נסמכים הכתבים [יובל קרני וניסן שטראוכלר] על מי שמכונים "מקורבי לבני", אך הם שומעים מהם מסרים הפוכים, שלפיהם לבני תציע לש"ס הבוקר "הצעה משודרגת", שתגיע בסך-הכל למיליארד שקל, מהם 350 מיליון כספים שהובטחו לש"ס בהסכם הקואליציוני הקודם.
מי שיקרא לעומק את הידיעות השונות עשוי להגיע למסקנה כי אין מדובר בשתי הצעות נפרדות, אלא באותה ההצעה ממש, של בין 600 ל-700 מיליון שקל, רק שלפי "ידיעות אחרונות" הוסיפו בקדימה את ה-350 מההסכם הקואליציוני הקודם, וכך הגיעו למיליארד עגול.
קריאה בעיתונים האחרים רק מוסיפה לבלבול. ב"הארץ" מדווחת מזל מועלם כי ישי סירב לסכום של 800 מיליון שקל, ואילו ב"ישראל היום" מדווח מתי טוכפלד כי ההערכה היא כי "קדימה תציע לש"ס תוספת משמעותית לקצבאות הילדים", אך לא נוקב סכום.
פצצת מצרר? על מטרות אזרחיות?
"ידיעות אחרונות" מדווח היום על דו"ח של משרד החוץ ההולנדי, המתייחס לאירוע שבו נפצע העיתונאי צדוק יחזקאלי בגיאורגיה [תמר בורגר-סטרוביניץ ודימיטרי פרוקופייב]. על-פי הדו"ח, פציעתו של יחזקאלי נגרמה כתוצאה מנפילת פצצת מצרר מסוג שנמצא בארסנל הנשק של הצבא הרוסי בלבד. לפי שעה לא הגיבה רוסיה על ההאשמה, אך לאחר האירוע טענה כי "הצבא הרוסי אינו מחזיק בפצצות מצרר".
הדו"ח מסכם את מסקנותיה של ועדת חקירה שיזמו ההולנדים, שכן באירוע נהרג הצלם ההולנדי סטאן סטורימן. בדברים שנשא עם הצגת מסקנות הוועדה מתח שר החוץ ההולנדי ביקורת עקרונית על ירי של פצצות מצרר אל עבר יעדים אזרחיים. ציטוט מדבריו אף משמש כותרת לידיעה: "הרוסים ירו פצצת מצרר לעבר אזור אזרחי".
יפה ש"ידיעות אחרונות" נוקט עמדה נגד ירי פצצות מצרר לעבר אזורים אזרחיים, או לפחות מבליט ביקורת על ירי שכזה. לא זכור כי במהלך מלחמת לבנון השנייה הובלטה בעיתון ביקורת על ירי פצצות מצרר שביצע צה"ל לעבר אזורים אזרחיים. יהיה מעניין לעקוב ולראות כיצד ידווח העיתון על ירי כזה בפעם הבאה שישראל תחליט לעשות בו שימוש.
עוד הערה
כותרת קטנה ב"מעריב", עמ' 14 בצד: "בעל הג'יפ שדרס את מיטל שוחרר" [אבי אשכנזי]. הפמיליאריות הזו, שבמסגרתה מכנים בכותרות העיתונים את מיטל אהרונסון בשמה הפרטי בלבד, היא חלק מהפרויקט הגדול של הצהובונים – אינפנטיליזציה של צרכני התקשורת.
ענייני תקשורת
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר תובע מיליון שקל מ"ידיעות אחרונות" בעקבות כתבה שפורסמה על אודותיו במוסף "7 לילות". ידיעה בעניין מופיעה גם במדור הרכילות של "דה-מרקר" [אופיר בר-זהר], שם אומרים בתגובה "מקורות ב'ידיעות אחרונות'" כי "הכתבה פורסמה בלי קשר להתרחשויות כאלה ואחרות בערוץ 10".
יעל גאוני מדווחת ב"גלובס" על מכתב חריף ששלח ינקי גלנטי, יועצו הבכיר של ראש הממשלה, לנורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, בעניינו של דרוקר. לדברי גלנטי, בתחילת החודש התבטא דרוקר בחדשות ערוץ 10 בביקורתיות מוגזמת נגד ראש הממשלה, או כפי שהוא מנסח זאת, "האירוע החריג שבו מדובר בשפלות, זילות והגועל הכללי שהוא מעורר". לדברי גלנטי, דרוקר החליט "לחסל חשבון עם ראש הממשלה", ומשום כך תקף אותו תוך שימוש בציטוטים לא מאומתים, לדבריו, ובלי לוודא את העובדות שהוא מתאר, וזאת כחלק מ"דרכי עבודתו הנלוזות". מערוץ 10 לא נמסרה ל"גלובס" תגובה.
יואב קרני שוב מתייחס בטורו שב"גלובס" להשפעת התקשורת האמריקאית על המירוץ לנשיאות ארה"ב. לדבריו, התבטאות נדירה של המועמד הדמוקרטי לתפקיד סגן הנשיא, ג'וזף ביידן, שלפיה אם אובמה ייבחר עתידים גורמים ברחבי העולם לבחון את יכולתו להנהיג ולייצר לשם כך משבר בינלאומי מכוון, כמעט שלא הופיעה בכלי התקשורת. "לפי השוואת עיתונים בארה"ב", כותב קרני, "שום עיתון מרכזי לא העניק הבלטה לדברים. הם לא הופיעו בעמוד הראשון, ובמקרים רבים הם לא קיבלו אפילו כותרת נפרדת".
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי התגלעה מחלוקת בין הבעלים הקודמים של רדיו 99, ארקדי גאידמק, לרוכשי התחנה, אנשי רדיו 103, באשר לאחריות על תשלום משכורות העובדים בתחנה. כתוצאה מכך טרם שולמו משכורות ספטמבר לאנשי התקשורת בתחנה. באותו עניין כותב רז שכניק במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", וטוען כי כוכבי רדיו 99 יתבקשו לקצץ כ-20% משכרם.
ב"גלריה" של "הארץ" מתפרסם הבוקר ראיון שערכה נויה כוכבי עם נועם גיל-אור, המנהל החדש של רשת ג', האומר כי לא יחזיר את רשימת השידור (פלייליסט) לרשת, וכי הוא מתכוון להפוך את אבי אתגר לציר מרכזי בה. גיל-אור גם טוען כי לשידור הציבורי יש עתיד. "'האח הגדול' מסמן את הדעיכה של הז'אנר המסחרי של היום, ותהיה התכנסות בחזרה לאיכות", הוא אומר, ומבטיח כי ברשת ישודרו יותר הופעות חיות מבעבר. ראיון עם גיל-אור מופיע גם במוסף "המגזין" של "מעריב" [לי-אור אברבך], ובו הוא מעביר מסרים דומים. על מוזיקה מזרחית אומר גיל-אור בראיון: "רוב השירים לא מזיקים לאוזן, כל עוד שומרים על רמה ולא נכנעים לחפלאיות ולסלביות".
כותרת ב"דה-מרקר" מבשרת כי "לעיתונות המסורתית נותרו חמש שנות חסד" [אשר שכטר]. הדברים נאמרו בכנס איגוד העיתונאים העולמי (WAN), על-ידי האנליסט מרסל פנז. רק אז יתחיל השעון לתקתק, לדבריו.
אמיר טייג מדווח ב"כלכליסט" כי ערוץ 10 מתחיל לקיים את התחייבויותיו מן העבר לרשות השנייה וישקיע יותר בסוגה עילית, וזאת בעקבות העובדה כי בעלי המניות "צפויים להעביר בטווח המיידי כ-15 מיליון שקל במזומן לידי חשבון נאמנות".