העיתונאית לשעבר חני קים הפכה בעל כורחה, לשעה לא-קלה, לנאשמת בחקירה פולשנית על עמדותיה הפוליטיות. זה קרה בשלב החקירה הנגדית במשפט הדיבה שהיא מנהלת נגד אלי ציפורי, העיתונאי ולשעבר סגן עורך "גלובס", שקבע כי קים היא שליחה של הקרן החדשה לישראל. פרקליטו של ציפורי ניסה לשכנע במהלך החקירה כי הקרן החדשה גיבתה את ההפגנות בפתח-תקווה נגד היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט. אבל כשהגיע תורו של ציפורי להעיד - הוא הודה שדבריו על קים עצמה לא נסמכו על שום בדיקה.
הדיון שהתקיים ביום חמישי (17.3) בבית משפט השלום בתל אביב, באולמו של השופט אילן רונן, היה הרביעי בתביעה שהגישה קים בעקבות פוסט פייסבוק שפרסם ציפורי לפני שנתיים וחצי, באוקטובר 2019. ציפורי קצף אז על "התשקורת" שלא סיקרה הפגנת ימין, וכדי להמחיש את האפליה טען כי "ההפגנות של פעילי השמאל הקיצוני אלדד יניב וחנה קים, הפגנות שקראו למנדלבליט 'מושחת', קיבלו כיסוי ופרגון יוצא דופן בתשקורת - במקום קריאה לשלוח את השניים לחקירה באזהרה על הסתה והמרדה פרועה". הוא הוסיף שיניב וקים "נקראים בטעות 'פעילים חברתיים' למרות שאין להם שום קשר לפעילות חברתית אלא רק לפעילות פוליטית קיצונית בשמה של הקרן החדשה לישראל".
בדיקה שערך איתמר ב"ז באתר זה הראתה שציפורי עיבה את הפוסט בכמה סבבי עריכה, והאשמת קים ב"פעילות פוליטית קיצונית בשמה של הקרן החדשה לישראל" קיבלה את צורתה הסופית רק בסבב העריכה השישי (גילוי נאות: הקרן תמכה כספית בפעילות "העין השביעית" עד תחילת 2021).
ציפורי מרבה בשנים האחרונות להשתלח ברשתות החברתיות בעיתונאיות ועיתונאים, לרבות כאלה המזוהים עם הימין, שאינם מתיישרים עם אהדתו העזה לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ועם ביקורתו על מערכת המשפט שלכאורה התגייסה ל"הפלתו". האשמותיו הבוטות, טענותיו לקשר סמוי בין מושאי ביקורתו, החירות שנטל לעצמו להשתמש בצילומים שאינם שייכים לו והכינויים המעליבים שהוא מתבל בהם את פרסומיו, הביאו עליו עוד חמש תביעות בסכום מצטבר של יותר ממיליון שקל: מצד כתבי המשפט ברוך קרא (חדשות 13) ואבישי גרינצייג ("גלובס"), מצד סוכנות הצילום פלאש 90 (שהסתיימה בפשרה), ומצד שר החוץ כיום יאיר לפיד (שוויתר עליה לאחרונה בעקבות הבהרה של ציפורי).
ציפורי הגיש לפני שבועות ספורים תביעה משלו, בסך מיליון שקל, נגד "העין השביעית", עמותת "שקוף", ועוד שורת עיתונאים המסקרים את עלילותיו, וכן נגד הנהלת בתי המשפט, בטענות שונות של הפרת פרטיות ולשון הרע.
בתביעה שהגישה קים בסכום של 142 אלף שקל באמצעות עו"ד שחר בן-מאיר (הכותב לעתים ל"עין השביעית"), היא מכחישה בתוקף את הטענות של ציפורי על קשר בינה ובין הקרן החדשה, או בין הקרן להפגנות בפתח-תקווה, שהיא היתה שותפה מרכזית בארגונן. בדיון הקודם, שהתקיים לפני כחודש, זימנה קים לעדות את מנכ"ל הקרן מיקי גיצין, שאישר כי הקרן לא העבירה כספים להפגנות אלה.
קים מגדירה כלשון הרע גם את הכחשתו של ציפורי כי היא פעילה חברתית ואת תיאורה כ"פעילת שמאל קיצוני". הסעיפים האלה סיפקו לעורך דינו של ציפורי אוהד מחרז, איש משרדו של יוסי כהן, פרקליטו של נתניהו, תירוץ לתשאל אותה באריכות ובנימה סרקסטית על השקפותיה. תשאול דומה הוא ערך לעו"ד קסלר, מהפעילות המוכרות במחאת פתח-תקווה, שאותה זימן לחקירה נגדית בעקבות תצהיר שחיברה לטובתה של קים.
"מי זה בעינייך שמאל קיצוני?"
"האם זה נכון שהגדרת את עצמך כאשת שמאל?" שאל מחרז את קים באחד הרגעים בחקירה.
קים: "לא".
מחרז: "האם זו בעינייך בושה להיות בעלת השקפות של שמאל?"
"לא", השיבה קים. אבל ציפורי, הוסיפה, דיבר על שמאל "קיצוני".
עו"ד אוהד מחרז (מימין) והעיתונאי אלי ציפורי בהמתנה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב בתביעת הדיבה שהגישה חני קים נגד ציפורי, 17.3.2022 (צילום: יפתח בריל)
מאוחר יותר הציג לה מחרז פוסט פרי עטה שבו היא מכירה כביכול בשיוכה ל"שמאל". כשהחלה קים לקרוא מן הדף, התברר שהמסר לא מתיישב עם פרשנותו של מחרז. קים סיפרה בפוסט על ההפגנות, והסבירה כי הן מאחדות אנשי שמאל וימין בעלי השקפות משותפות. השופט רונן עזר למחרז לחדד את הטיעון: "עורך הדין", הוא הסביר לקים, "רוצה להראות ששמאל הוא לא דבר שלילי בעינייך".
"שמאל – לא", ענתה קים, "שמאל קיצוני – כן".
"מי זה בעינייך שמאל קיצוני?" הקשה מחרז. האם יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שנכח לפי הודאתה של קים בחלק מההפגנות, הוא שמאל קיצוני? קים, שנראה שהחקירה מרטה את עצביה, סירבה לענות.
הנבירה הפוליטית הזו קוממה את עו"ד בן-מאיר, והוא ביקש שוב ושוב לפסול את שאלותיו של מחרז. אבל אף שהשופט רונן נענה לפעמים לבקשות הפסילה, במקרים אחרים התיר את קו החקירה.
"האם את מגדירה את עצמך כפעילת שמאל?" - שאל מחרז את קסלר.
"לא", ענתה קסלר בביטחון, "אני בכלל מהימין!".
מחרז ביקש לדעת אם בהפגנות עצמן השתתפו פעילי שמאל. קסלר התפתלה. מחרז עזר לה ומנה שורה של מפלגות. קסלר אישרה שבהפגנות נכחו אנשי העבודה ומר"צ; אנשי חד"ש היא לא זוכרת שראתה. לאחר מכן חקר אותה על הקריאות שצעקו המפגינים נגד נתניהו. הם אמרו שהוא "מושחת", הזכיר, ומה עוד? קסלר הראתה סימני אי-נוחות, אבל השופט ביקש שתשיב. "ככל שזה היה קשור אליי", הסבירה קסלר, "תמיד ביקשתי מהמפגינים להפנות את הקריאות נגד מנדלבליט ולא נגד נתניהו, כי מה שחשוב הוא מי שמאפשר את השחיתות". היא התעקשה שבשלטים שכתבה בעצמה, "בכתב ידה", לא היו כינויים לנתניהו.
"היתה מודעה אחת שמאוד הרגיזה אותי"
התשובה הזו מדגישה נקודה שהקשתה על קסלר ועל קים לאורך החקירה. מחאה אזרחית היא אירוע שאין לו בעלים. הפעילות והפעילים שיזמו את ההפגנות נגד מנדלבליט בשנת 2016 ביקשו לשוות להן אופי מסוים, אך עם ההצלחה קפצו על העגלה גורמים נוספים, ובהם ארגוני חברה אזרחית, שלא נזקקו לאישורו של הגרעין המייסד. מחרז בשאלותיו נדחק לתוך הסדק הזה, שגם אם אין לו רלבנטיות לטיעוני ההגנה של ציפורי, הסב אי-נעימות רבה לתובעת ולחברתה.
"מכירה את ארגון 'זזים'?" שאל מחרז את קסלר על העמותה האקטיביסטית ששמה עלה בחקירתו של גיצין בדיון הקודם.
"אני לא 'מכירה'", ענתה קסלר, "אני יודעת מפייסבוק שקיים ארגון כזה".
"את יודעת שהארגון ממומן על ידי הקרן החדשה?".
קסלר סירבה לאשר.
מחרז הציג לה פוסט בפייסבוק שבו מתהדר ארגון "זזים" במודעת חוצות מטעמו נגד הסחבת שנקט כביכול מנדלבליט בטיפול בתיקי נתניהו, סחבת שהיתה עילת ההפגנות בפתח-תקווה.
נתניהו ומנדלבליט בשלט חוצות של ארגון זזים, בצילום שפורסם בעמוד הפייסבוק של הארגון ב-5.3.2017 (צילום מסך)
"אחרי שאת קוראת את הדברים האלה מארגון 'זזים', את עדיין עומדת על כך שהארגון לא היה מעורב בהפגנות?" הוא שואל.
"הרבה ארגונים שראו שהמסרים שלנו נכונים ושהם תופסים ניכסו לעצמם את ההפגנות, כמו למשל התנועה לאיכות השלטון", אמרה קסלר במרמור. "לא שהם באמת היו מעורבים!".
שאלה דומה הפנה מחרז גם לקים: "האם ארגון 'זזים' היה מעורב בארגון ההפגנות?".
"לא!", התרתחה קים. "היתה מודעה אחת שמאוד הרגיזה אותי. אבל הם לא היו מעולם מעורבים בארגון. אני מכירה את האנשים שהגיעו להפגנות!" - היא הרימה את קולה - "אני יודעת מי ארגן אותן! עשינו את זה יחד עם סיגלית, ועם מני נפתלי!".
מחרז לא הרפה, והראה לה בהמשך פרסומים נוספים של "זזים". קים איבדה את סבלנותה: "אני לא מבינה מה אתה רוצה. אין לי שום קשר לארגון הזה!".
מחרז הזכיר לה שהאשמת הקרן בארגון ההפגנות נשמעה גם מצדו של נתניהו, ושאל מדוע לא תבעה גם אותו. עו"ד בן-מאיר העיר בתשובה שנתניהו נהנה מחסינות. מחרז: "היום לא". בן-מאיר: "הוא עדיין חבר כנסת". ולמה, המשיך מחרז באותו קו, קים לא תבעה את אתר "מידה"? גם שם התפרסמו טענות על מעורבות הקרן בהפגנות. אלא שהכתבה ב"מידה", כפי שהגיבה קים, כלל לא הזכירה אותה באופן אישי.
"דעתי על הקרן לא רלבנטית"
"זזים" לא היה הארגון היחיד שבאמצעותו ניסו ציפורי ועורך דינו להראות זיקה בין הקרן החדשה להפגנות.
"את נעצרת בהפגנות?" שאל מחרז את קסלר.
"כן".
"ומי שחרר אותך?"
קסלר בהתה באי-הבנה. "המשטרה... החברים שלי...".
תכלית השאלות התבררה אחר כך, כשהגיע תורה של קים להיחקר. "האם האגודה לזכויות האזרח לא היתה מעורבת בשחרור עצורים בהפגנה?" - שאל אותה מחרז. קים השיבה שאין לה מושג, שכן חלקה בארגון התמקד בתחומים אחרים, כגון פרסום ברשתות.
"האם האגודה לזכויות האזרח מקבלת כסף מהקרן החדשה?" - המשיך מחרז.
קים ענתה שהיא לא יודעת.
בתגובה הקריא מחרז פוסט שבו הקרן החדשה מציגה את האגודה לזכויות האזרח, לצד הקרן למגיני זכויות אדם, כחלק מ"משפחת הקרן". בהמשך החקירה הוא הציג תגובה של קים לסרטון כלשהו שהתפרסם ברשת, ככל הנראה תיעוד של אירוע שקרה בהפגנה, ובה היא מציעה "לפנות בדחיפות" לאגודה לזכויות האזרח.
"לא ידעתי שהם קשורים לקרן", אמרה קים. "נראה לי בסדר לפנות אליהם".
מחרז: "האם הקרן החדשה היא גוף שלילי בעינייך?".
קים: "דעתי על הקרן לא רלבנטית. הקרן לא מימנה אותי בשום אופן".
"איפה את רואה בפוסט [של ציפורי] שהקרן החדשה מימנה אותך באופן אישי?" - שאל אותה מחרז אחר כך. קים הצביעה על המשפט שקבע כי היא עוסקת ב"פעילות פוליטית קיצונית בשמה של הקרן החדשה". "האם כך את מבינה את הפרסום?", הקשה השופט רונן.
קים: "לדעתי כן".
עו"ד סיגלית קסלר (צילום מערוץ היוטיוב של דמוקרטTV)
"לדעתי!" קפץ מחרז. ואולם אם ברגעים מסוימים בחקירה עמדו ציפורי ומחרז על קוצו של יוד והזכירו כי ציפורי לא כתב במפורש שקים קיבלה כסף מהקרן החדשה, ברגעים אחרים הם ניסו להוכיח זיקות כספיות עקיפות.
מחרז ביקש למשל לשמוע מקסלר אם הפגנות פתח-תקווה נהנו ממימון חיצוני. קסלר ענתה שהכסף לקניית ציוד כמו שלטים וחומרי יצירה הגיע למיטב ידיעתה מכיסי המפגינים ומכספים שנתרמו לעמותה שהקים מני נפתלי. "נפתלי לא היה אדם חיצוני", היא התרעמה על הספקות של מחרז, "הוא היה מאתנו". ומי תרם לעמותה של מני נפתלי? "לא יודעת", מלמלה קסלר. "אז מנין את יודעת שאנשים תרמו לעמותה שלו?" הקשה מחרז. "חני למשל תרמה..." ענתה קסלר, "אני לא תרמתי, כבר תרמתי מספיק לפני כן". ומה היו מקורות המימון של "זזים"? קסלר לא ידעה לענות.
"הקרן המציאה את שוד הגז?!"
דרך נוספת שבה ביקש מחרז לסייע לציפורי בהוכחה בדיעבד של הזיקה של חני קים לקרן החדשה נשענה על ההפגנות נגד מתווה הגז, שקדמו למחאת פתח-תקווה.
"היית פעילה מאוד ב'בולמים את שוד הגז'", הוא הטיח בקים.
"הייתי פעילה, לא 'מאוד'", הצטנעה קים, "ולא קראנו לזה 'בולמים את שוד הגז'".
מחרז בתגובה הציג לקים דף ובו פוסט שפרסמה הקרן החדשה בפייסבוק, עם הסיסמה "בולמים את שוד הגז". קים השיבה שכלל לא היתה מודעת לפרסום הזה.
הנוסח "בולמים את שוד הגז", כפי שיוכיח גיגול זריז, אכן לא שימש בדרך כלל את הקבוצות פעילות נגד מתווה הגז. אלה השתמשו בסיסמה קצת אחרת, "עוצרים את שוד הגז". הווריאציה שהופיעה בפוסט של הקרן החדשה שימשה כנראה רק את אנשי הקרן.
מכל מקום, מחרז שלף פוסט שבו חני קים עצמה הזמינה אנשים להגיע להפגנה בנושא "שוד הגז" - אותו צמד מילים שבו השתמשו אנשי הסושיאל של הקרן החדשה. "מה הקשר לקרן החדשה?!" - התפרצה קים - "הם המציאו את הביטוי 'שוד הגז'?! אתם לא יודעים כלום! אנחנו התחלנו את זה, עשרה פעילים בבית העם ברוטשילד! מה קשורה הקרן החדשה?".
מחרז ניסה לפני כן להראות זיקה דומה גם במקרה של קסלר. בחקירתה הוא שאל אותה אם השתתפה בהפגנות על מתווה הגז. קסלר ענתה שבאה כמשתתפת מהשורה, אבל כלל לא היתה מעורבת בארגון ההפגנות. השופט רונן, בעקבות מחאתו של עו"ד בן-מאיר, הורה לחדול מכיוון החקירה הזה.
פוסט נגד מתווה הגז בדף הפייסבוק של הקרן החדשה לישראל, 30.6.2015 (צילום מסך)
מחרז חקר את קים וקסלר גם על דברי ביקורת שהפנו לנתניהו, אף שאין קשר ישיר בינן ובין הטענות שציפורי נתבע בגינן. מדוע, שאל את קים, היא טענה בשעתו שנתניהו צריך להתפטר על רקע החקירות נגדו?
"הסתמכתי על הדברים שנתניהו בעצמו אמר על אהוד אולמרט", שלפה קים תשובה מוכנה, "הוא קרא לאולמרט להתפטר בגלל טענות לשחיתות".
"ההפגנות שלכם התקיימו לפני שהיה כתב אישום", הטיח בה מחרז, "ונתניהו דיבר כשכבר היה כתב אישום נגד אולמרט".
"זה לא נכון" אמרה קים.
"ומה לגבי חזקת החפות שמגיעה לנתניהו?" – מחה מחרז. השופט רונן קטע אותו ופסל את קו החקירה.
במחלוקת העובדתית, אגב, מחרז טועה וקים צודקת. דבריו המפורסמים של נתניהו על אובדן המנדט של "ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות" נאמרו בנאום מאי 2008, על רקע חקירתו במשטרה של אולמרט בפרשות מרכז ההשקעות והמעטפות, ולפני שנחקר בפרשת ראשונטורס. המשטרה המליצה להעמיד את אולמרט לדין רק בספטמבר אותה שנה.
ציפורי ומחרז חפרו ומצאו גם התבטאויות ישנות של קסלר. בין השאר ביקש לדעת אם קסלר האשימה את נתניהו בזיוף מסמך בקשר לפרשת הצוללות, והקריא מפוסט שבו דרשה לחקור מעשי שחיתות בפרשה. השופט רונן פסל את השאלות האלה, בנימוק שההליך המשפטי אינו נוגע לדעותיה של קסלר אלא של קים בלבד.
ברגעים רבים בחקירה הציג מחרז לקים ולקסלר תמונות וטקסטים, שלהן ושל אחרים, שלא הוגשו מראש לבית המשפט. הצגת ראיות לעדים ללא הכנה מוקדמת היא פרוצדורה מקובלת בהליכים משפטיים; לפי הנוהל, ראיות כאלה מסומנות ומוכנסות לתיק לאחר מכן. אחרי שעו"ד בן-מאיר מחה בשמה של קים על ניסיונו של מחרז לקשר אליה פרסומים שאין לה כל זיקה אליהם, קבע השופט רונן שבית המשפט יקבל כראיות רק פוסטים שהיא-עצמה חיברה.
יום מבוזבז
אפיזודה משונה בדיון נרשמה בחקירה של עד שלישי, ד"ר דורון שולצינר, ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים. שולצינר עוסק בחקר תנועות מחאה בעולם וסיקורן בתקשורת. בקיץ 2020 ביקש ממנו עו"ד בן-מאיר לספק חוות דעת בכתב, כדי לחזק את טענתה של קים כי האשמתה בפעילות "בשם הקרן החדשה" היא הוצאת דיבה. שולצינר לא התבקש למסור עדות ראשית בעל פה, אבל מחרז, בשמו של ציפורי, זימן אותו לחקירה נגדית.
בחוות דעתו התבקש שולצינר להשיב לשאלה כללית: "מה המשמעות מבחינת האדם הסביר ובהתאם לכלי המחקר של מדע המדינה ובמיוחד מחקר התקשורת והמחאה, לומר על אזרח המשתתף בפעולות מחאה ש'הוא פועל בהוראות או במימון גורמים זרים'?". שולצינר, בשני עמודים קצרים שהוגשו לבית המשפט, הסביר כי "בהקשרים של מדינות לא-דמוקרטיות, המשטר וסוכניו נוהגים למסגר את המוחים כ'סוכנים זרים' של גופים מחוץ למדינה, בין אם בתשלום או במוטיבציה". כך תייגו הממשלות את המוחים בניקרגואה, ברוסיה, בבלארוס, בהונג קונג ובמשטרים דומים, וגם ב"דמוקרטיות בנסיגה" כמו פולין והונגריה.
הפגנה למען נתניהו בכיכר הבימה בת"א, 17.2.22 (צילום: תומר נויברג)
"מניסיוני", כתב שולצינר, "ידוע לי על מקרים בהם מחאות אותנטיות ולגיטימיות לחלוטין – בין השאר מחאת הנשים לזכות ההצבעה בכוויית, המחאה נגד מילוסוביץ' בסרביה, ותנועת זכויות האזרח בארה"ב – נתמכו חומרית ו/או אידיאולוגית-מוסרית על ידי גופים בין לאומיים או מדינות שונים. זה לא שינה כהוא זה את מידת האותנטיות והאומץ של האזרחים שנאבקו למען זכויותיהם וחברה צודקת יותר".
בבוקר חמישי הוטרח אפוא שולצינר מביתו שבאזור בית שמש לרחוב שוקן בתל אביב כדי להיחקר בעל-פה. להלן כל החקירה:
מחרז (מראה לשולצינר דף נייר): "האם קראת את הפוסט הזה של חני קים?".
שולצינר: "לא זוכר פוסט כזה".
מחרז: "מה זאת אומרת, לא קראת אותו אפילו לפני הדיון?".
שולצינר: "אני התבקשתי להתייחס לשאלה מקצועית".
מחרז: "סיימתי עם השאלות".
שולצינר קם והולך לדרכו. מאוחר יותר סיפר ל"עין השביעית" שהקריב לשם כך חצי יום עבודה.
שיעור בעיתונות
החקירות הממושכות אולי הסבו מועקה לתובעת ולחברתה, אך החלק החשוב יותר לגורל התביעה הגיע רק אחרי ההפסקה, כשפרקליטה של קים קיבל הזדמנות לחקור את ציפורי על הבסיס לטענותיו. פרק זה בדיון היה קצר וענייני בהרבה, אבל השאיר רושם שציפורי, כפי שכתב איתמר ב"ז בעקבות הדיון הקודם, הגיע ללא תחמושת.
"האם אתה מגדיר את עצמך כעיתונאי?", שאל בן מאיר.
"כן".
"האם אתה נוהג לפרסם דברים בפייסבוק?".
"כן", השיב ציפורי בגאווה, והוסיף שהוא גם כותב ב"מעריב", משדר ברדיו גלי-ישראל, מופיע מדי פעם בערוץ 14, וגם משתתף במיזם של כנרת בראשי לסיקור משפט נתניהו (סדרת שידורים שבראשי מגישה באינטרנט במערכת דמוית-זום).
"האם כשאתה מפרסם בפייסבוק ובטוויטר, זה נעשה בכשירותך שלך כעיתונאי?".
"כן".
בן-מאיר הזכיר לציפורי שבכתב ההגנה הוא מגדיר את דבריו כ"הבעת דעה מותרת", אבל הפרסומים שלו כוללים גם קביעות עובדתיות.
ציפורי לא הבין את הבעיה. "הבעת דעה תוך כדי עובדות", הוא חידד. "בעיתונות, דעה מותרת מתבססת גם על עובדות. אני אומר זאת כעיתונאי זה 40 שנה".
השופט רונן ביקש ממנו להבחין בין דעות לעובדות בפוסט שכתב נגד קים. ציפורי הציע לחלק את הטקסט לחלקים. "החלק על הקרן החדשה הוא עובדתי", הוא אישר.
בן-מאיר הפנה את ציפורי לפוסט אחר פרי עטו, שבו כתב שהקרן החדשה מממנת את ההפגנות נגד נתניהו וגם את ארגון עדאלה. השופט רונן הורה למחוק את השאלה מהפרוטוקול. ציפורי כנראה התבסס שם על כתבה שפורסמה ב-2017 באתר "מידה" תחת הכותרת "שלא יעבדו עליכם: הקרן מממנת את ההפגנות נגד מנדלבליט ומגבה את עדאלה". טענה זו היתה גם הביסוס היחיד שסיפק בתצהיר שהגיש לבית המשפט באשר לקשריה של קים לקרן החדשה.
בן-מאיר ביקש מציפורי לומר מי חיבר את הכתבה.
"זה פורסם באתר "מידה".
"אבל מי כתב אותה?".
"ביגמן או איפרגן. אני לא זוכר בדיוק, זה כתוב שם".
"לא הזמנת אותם להעיד".
ציפורי מאשר.
"לפני שפרסמת את הפוסט, האם דיברת עם הכותבים?" (הכותב היה אכן משה איפרגן).
"לא".
מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, אחרי עדותו בדיון הקודם בתביעה. בית-משפט השלום בתל-אביב, 20.2.2022 (צילום: איתמר ב"ז)
בן-מאיר מפנה את ציפורי לדבריו בכתב ההגנה, "לפי המידע שבידיי, מי שמימנה את ההפגנות בפתח תקוה היא הקרן החדשה".
ציפורי משיב שהוא עומד מאחורי הקביעה.
"האם פנית לקרן החדשה לפני שפרסמת את הפוסט?".
"לא".
"האם פנית לחני קים ושאלת אותה לפני הפרסום?".
"לא".
"האם פנית אליה לשם לקבלת תגובה על הטענה שהיא ממומנת בידי הקרן החדשה?".
מחרז מזכיר שציפורי לא כתב במפורש שחני קים מקבלת כסף מהקרן. בן-מאיר קיבל את התיקון והמשיך: "האם קראת את ערך הוויקיפדיה על קים לפני שכתבת שהיא לא פעילה חברתית?".
"אני לא מסתמך על ויקיפדיה. המידע בוויקיפדיה מעוות".
"האם זה נכון", חתם בן-מאיר את החקירה, "שנתניהו ומשפחתו מממנים אותך בשנים האחרונות?".
כאן נחלץ עו"ד מחרז להגנתו של ציפורי ודרש מהשופט רונן לפסול את השאלה. השופט הודיע שלא יתיר את השאלה עד שיבין מדוע היא רלבנטית. בן-מאיר ביקש שהעד ייצא מהאולם, כמקובל במקרים כאלה, כדי שיסביר את כוונותיו לשופט.
אחרי שיצא ציפורי חשף בן-מאיר את פשר ה"תרגיל": "אני לא יודע אם מממנים אותו או לא", הוא אמר. "אני רוצה שנראה כיצד ציפורי מגיב לטענות שהוא ממומן, אותו דבר שהוא עצמו כתב על חני קים". השופט רונן פסל את התרגיל.
* * *
הצדדים יגישו סיכומים בכתב בתוך 30 יום. הדיון הבא יתקיים בעוד שלושה חודשים, בתאריך 15.6.2022.
31504-10-19