במידה רבה, עורך אתר העיתונות העצמאית הגדול ברוסיה "מדוזה", איוון קולפאקוב, היה מוכן מראש למלחמה עם אוקראינה. למעשה, גם לקורונה ולעבודה מרחוק. כבר ב-2014, כשהאתר קם כקונטרה לרשתות התקשורת והאתרים וערוצי הטלוויזיה הנשלטים בידי הקרמלין, הם קיבלו החלטה אסטרטגית: מערכת האתר, לרבות השרתים שלו, יישבו ויפעלו מחוץ לרוסיה.

הצוות של מדוזה חזו את הנולד ואת מה שמתרחש כעת ברוסיה: סגירה מוחלטת של הרשתות, שליטה הרמטית של הממשל במידע שמופץ וענישה פלילית כבדה נגד מי שאפילו מעז לקרוא למה שקורה באוקראינה "מלחמה".

דוגמה לכך ניתנה השבוע, כשבאחד הערוצים המרכזיים ברוסיה, עורכת בשם מריה אובסייאניקובה אזרה אומץ והתפרצה למהדורת הערב עם שלט שעליו נכתב "לא למלחמה. אל תאמינו לתעמולה. משקרים לכם פה. רוסים נגד המלחמה". השידור הופסק כמעט מייד, ואובסייאנקובה, שהקליטה וידאו מקדים לפעולת המחאה שבו הסבירה את מניעיה, נעצרה מיד. כשבאתר של העיתון הליברלי "נובאייה גאזטה" רצו לדווח על האירוע החריג, הם נאלצו לטשטש את הכרזה של אובסיינקובה עם המילה הבעייתית, מלחמה.

ממקום מושבו באחת מבירות אירופה (הפרטים המלאים נשארו במערכת מחשש לפגיעה בביטחונו) קיימתי בסוף השבוע האחרון שיחה עם קולפאקוב, על איך מנהלים אתר עיתונות עצמאי בזמן מלחמה, כשגם בשגרה האנטי-דמוקרטית ברוסיה קיומו נמצא תחת איום מתמיד.

כמה דקות לפני שיחתנו הודיע הממשל הרוסי כי הוא מתכוון לחסום את אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב ואתרים אחרים. המטרה: למנוע לחלוטין הפצת מידע על המלחמה שאינו מגיע ישירות מגורמי השלטון.

15 שנה בכלא

קצת אחרי שהחלה הפלישה לאוקראינה, העביר הפרלמנט ברוסיה חוק הקובע כי כל אדם המפיץ "דיסאינפורמציה" על צבא רוסיה, כלומר כל מידע שלא הגיע מהשלטון, עלול לעמוד בפני עונש מאסר של עד 15 שנה. מדובר בחוק חריג וקיצוני, שנגדו יצאה קצפה של אובסייאניקובה בין היתר. אבל מבחינת קולפאקוב, המצב הנוכחי הוא שיאו של תהליך שחל בשנים האחרונות, שנים שבהן חופש הביטוי ברוסיה וזכויות האדם הלכו והצטמצמו, שנים שבהן מתנגדים לשלטון וחושפי שחיתויות כמו אלכסיי נבלאני (שבכתבה ב"מדוזה" מבית הכלא אומר כי "המלחמה תביא להתמוטטותה של רוסיה") ופעילים חברתיים הורעלו, נאסרו או הוגלו. כעת קופלאקוב חושש שזה יהיה גם הגורל של תומכי ושותפי האתר, שעוד נותרו ברוסיה.

צוות אתר החדשות הרוסי העצמאי "מדוזה" (צילום: "מדוזה")

"הם תמיד יכולים לרדוף אחרי אנשים קרובים אלינו ברוסיה, או אנשים שעבדו איתנו בעבר וכתבו לנו, שעדיין נמצאים שם. זה משטר מאוד מפחיד וקרימינלי שממציא תיקים נגד אנשים, אז הכל יכול לקרות", הוא מסביר.

"ראינו את המלחמה שניהלו בשנים האחרונות נגד אקטיביסטים או נגד תומכים או נגד אבא של נבלני. לאח של נבלני הם פשוט תפרו תיק, אז יש חשש שהאמצעים שהופעלו נגד פעילים יופנו עכשיו גם נגד עיתונאים. אני חושב שרדיפה אישית של עיתונאים ומתנגדי משטר ברוסיה, היא רק עניין של זמן".

בשמונה השנים האחרונות הפך מדוזה לאתר העצמאי הגדול ביותר ברוסיה, המעסיק כ-50 עיתונאים הממוקמים ברחבי אירופה ועד לאחרונה ברוסיה, ומושך אליו מיליוני קוראים דוברי רוסית, כשלאתר יש גרסה גם באנגלית. הוא נחשב לאחד מכלי התקשורת היחידים ברוסיה שאינם מנוהלים על ידי הממשלה, ולמרות ניסיונות החסימה האחרונים, השלטון במוסקבה לא הצליח להשבית אותו מפעילות. גם בימים אלה, הגרסה שלו באנגלית וברוסית מהווה את אחד ממקורות המידע האמינים הבודדים ברוסית על המתרחש באוקראינה.

כתבה באתר העצמאי הרוסי "מדוזה" על חסימת התקשורת במדינה (צילום: "מדוזה")

"אני חושב שדעת הקהל וההבנה האמיתית של הציבור ברוסיה לגבי המלחמה והאכזריות שלה היא קריטית, אם רוצים להביא לסיומה. צריך את התמיכה של הציבור הרוסי, אבל הם קודם כל צריכים לדעת מה באמת קורה באוקראינה, מה פוטין עושה שם ואיך הוא משתמש בחיילים הרוסיים לטובתו האישית, בגלל האמביציות וההזיות שלו.

"דעת הקהל וההבנה האמיתית של הציבור ברוסיה לגבי המלחמה והאכזריות שלה היא קריטית, אם רוצים להביא לסיומה"

"אנשים ברוסיה צריכים להבין שזו מלחמה אמיתית, עם קורבנות אמיתיים. עוצמת הטרגדיה לא ממש מובנת. הממשל בכוונה מסתיר את זה, כי להרבה רוסים יש משפחה באוקראינה. היא נחשבת כמעט מדינה אחות, ולכן גם לא קוראים למבצע הזה מלחמה. הציבור לא יקבל את זה שרוסיה נלחמת באחים שלה באוקראינה".

חלק גדול מהעבודה שלכם זה לאמת עובדות, להביא את הסיפור האמיתי על אירועים שקרו. עד כמה זה חשוב לכם?

"זה חלק מרכזי בעבודה שלנו, בגלל שהפרופגנדה כל כך כבדה. הדוגמה הכי טובה היא שאסור לעיתונאים לקרוא למלחמה מבצע צבאי. הם גם מנסים לצייר נרטיב של כל העולם נגדנו. דבר נוסף שהם מדגישים זה שהם לא מפציצים את הערים ולא הורגים אזרחים, אלא רק הורסים את התשתיות של ה'נאצים' באוקראינה.

"הממשל פעל בשני צירים: מצד אחד הפעלת צנזורה כבדה על עיתונאים והתקשורת ומסירת הנרטיב שהם רוצים, ומצד שני חסימה של כל גופי התקשורת העצמאיים בתוך שבוע-שבועיים מתחילת המלחמה. אני חושב שאם היתה לנו הזדמנות אפילו רק לחודש לשדר עיתונות אמיתית בטלוויזיה הלאומית, זה היה משנה חלק גדול מדעת הציבור ברוסיה. אני די בטוח בזה. אבל זה בלתי אפשרי".

 כמה גדול שוק העיתונות העצמאי ברוסיה? עד כמה היא משפיעה בכלל?

"יש בערך שלושה-ארבעה אתרים, שמייצגים בערך 20 אחוז משוק התקשורת ברוסיה. אנחנו הגדולים ביותר, עם כמה מיליוני קוראים. שאר התקשורת, 80 אחוז הם ערוצי טלוויזיה, אתרים ועיתונים שנשלטים ב-20 שנה האחרונות על ידי הממשלה.

"העובדה שהמלחמה הזאת מתקיימת היא במידה רבה בגלל חיסול התקשורת החופשית ברוסיה בעשור האחרון. זה חלק גדול מהבעיה. אנשים ברוסיה מקבלים תמונה מעוותת מאוד של המציאות ואסור להם למחות נגד" (בהקשר זה, כדאי לקרוא את הכתבה של "מדוזה" על כך שהציבור ברוסיה מאמין לטלוויזיה המקומית יותר מאשר לעדויות של קרובי משפחה מהשטח באוקראינה; ת"מ).

"ברגע שאתה הורג את התקשורת, שמספקת איזשהו חיבור למציאות, של מה קורה בעולם גם ברמה הפילוסופית, וזו לגמרי התזה שלי – נוצר איזשהו מעגל סגור. בשנים האחרונות, התקשורת הוגבלה מאוד וצונזרה ופוטין התחיל להאמין לנרטיבים שהממשל שלו סיפק לתקשורת, וזה מעגל שהזין את עצמו ואיבד קשר עם המציאות. אם מנהיגים לא מקבלים לפעמים מראה של מה שהם עושים או תגובה אמיתית מהציבור או מהעיתונות, אז הם מתחילים לאבד קשר עם המציאות ועם איך שהעולם עובד. התוצאות עלולות להיות הרסניות עבור רוסיה ואוקראינה ביחד".

שתיקת האליטות

מה שמדהים את קפולוב במיוחד הוא היעדר ההתנגדות ברוסיה. "הפשע של הפלישה לאוקראינה הוא לא רק פשע של פוטין, אלא של כל המעגל הסובב אותו, כל האליטות ששותקות. אין להן סיבה להתנגד כי הם יודעים שהאלטרנטיבה גרועה יותר".

למרות שהם גם נפגעים מהסנקציות?

"כן, למרות זה. הם זוכרים מה היה לפני, והם לא רוצים לאבד את הכוח שהשיגו בזכותו. גם אם הוא מתפרק כרגע. זה מדהים שעוד לא ראינו אדם אחד מהמערכת שיגיד משהו נגד הפלישה, אחד. יש 450 חברים בדומא, בבית הנבחרים, ואין אפילו אחד שידבר נגד הפלישה? זה ברור שהרבה אנשים נגד המלחמה, גם בפוליטיקה. זה רק מראה כמה המהפכה השלילית וההפחדה הו מוצלחות. זו גם תוצאה של הבחירות, שהפכו לפחות ופחות חופשיות בעשור האחרון".

קראתי באתר שלכם שהרבה גורמים בכירים בממשל של פוטין ופוליטיקאים הופתעו מהפלישה, לא האמינו שהיא תקרה עד הרגע האחרון.

"אי אפשר להגיד שיש תמיכה גדולה במלחמה, יש בעיקר הרבה פרופוגנדה שמנסה לייצר מניפולציות על הציבור"

"אני חושב שלאליטות אין מושג מה הולך לקרות, אפילו למועצה הביטחונית שאישרה את הפלישה. השדרה הפוליטית לא ציפתה שזה יתחיל ואף אחד לא באמת רצה את המלחמה. לפוטין יש את הרעיון הזה, שציבור גדול ברוסיה תומך במלחמה. אני לא חושב שזה נכון, אבל לצערי אני גם לא חושב שציבור גדול ברוסיה ממש מתנגד למלחמה. אי אפשר להגיד שיש תמיכה גדולה במלחמה, יש בעיקר הרבה פרופוגנדה שמנסה לייצר מניפולציות על הציבור".

איוואן קולפקוב, עורך האתר הרוסי העצמאי "מדוזה" (צילום: "מדוזה")

נכון להיום, כל 50 העיתונאים שעובדים עבור מדוזה נמצאים מחוץ לרוסיה. איך מדווחים על מה שקורה ברוסיה בלי עיתונאים בשטח?

"מהרגע שקמנו ב-2014 היינו מחוץ לרוסיה. זה היה נראה כמו החלטה חכמה אז כשפוטין פלש לחצי האי קרים והבנו לאן הרוח נושבת, כי המלחמה נגד חופש הביטוי כבר החלה. אני והקולגות שלי עבדנו באתר אחר לפני כן, וכשפיטרו את העורך הראשי שלנו, כמה שבועות לפני הפלישה לקרים, הבנו שאם אנחנו רוצים להמשיך לעבוד במקצוע – הדבר הכי חכם לעשות זה להקים גוף תקשורת עצמאי ומקצועי שיישב בחלקו מחוץ לרוסיה, והתחלנו כפרויקט קטן. כיום אנחנו עשרות עיתונאים שנמצאים במקומות שונים באירופה".

לדבריו, רבים מהעיתונאים נמצאים כעת באוקראינה או בקרבת הגבול ועדיין, יש להם דרכים להשיג מידע על מה שקורה ברוסיה. ולראייה, הסיפור שפורסם זמן קצר לאחר שסיימנו את הראיון: כתבה על כך שפוטין החל במסע טיהורים פנימי בסוכנות החשאית החביבה עליו FSB, מחשש לפגיעה פנימית במאמצי המלחמה.

איך מנהלים אתר מרחוק?

"תראה, זה קשה. יש לנו את המקורות שלנו, את דרכי ההתקשרות שלנו ואת הישיבות שלנו, שהרבה פעמים נתקלות בבעיות. בהתחלה חשבתי שזה לא יעבוד, וזה באמת קצת פוגע באיכות העבודה, אבל אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לחשוב איך זה הולך לעבוד מעכשיו, כי זה נהיה הרבה יותר קשה".

אויב המדינה

אתם מפחדים שיעלו עליכם? שינסו לפגוע בכם בעוד דרכים חוץ מלחסום את האתר?

"האם אני מפחד? יש איזה חשש. כלומר, לממשל יש אמצעי סייבר ואמצעים נוספים בשטח, אבל אנחנו רגילים לחיות תחת איום. אני בעיקר חושב שזה בלתי אפשרי לסיים את המלחמה ולתקן את רוסיה בלי עיתונות חופשית, ובלי יכולת להפיץ שוב מידע אמיתי ואמין. הרשתות הבינלאומית כבר לא יכולות להיכנס לרוסיה, ובכל מקרה רוסים מקשיבים בעיקר לכלי תקשורת ברוסית ולא ל-CNN או BBC. אין להם יכולת להגיע לקהל המקומי.

"כיום בלתי אפשרי לעשות פעילות אקטיביסטית ברחוב ברוסיה, אפילו לתלות שלט. אם אתה עושה את זה, אתה יכול להיעצר ויפתחו נגדך תיק פלילי. במקביל, הם פתחו מלחמה נגד השוק הקטן והעצמאי של התקשורת החופשית, כשהחסימה שלנו היתה אחד הדברים הראשונים שהם עשו במלחמה.

כבר חלפה שנה מאז שהכל התחיל להשתגע ברוסיה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה בעצם היה סוג של הכנה לפעילות גיאופוליטית ב-2022

"כבר באפריל 2021 נאלצנו לסמן את עצמנו כ'סוכן זר', כלומר כגוף שאסור לפרסם בו או לשתף איתו פעולה, וצריך ליידע את הציבור על כוונותיו. זה כבר קרה ברוסיה בעבר, אבל זה פעם ראשונה שדבר כזה קרה לאתר גדול. זה הרגיש כמו אסון, כי איבדנו ברגע אחד המון מפרסמים. נאלצנו למצוא מקורות מימון אחרים, ועברנו למימון המונים. זה גם יצר הרבה הגבלות לעיתונות שאנחנו עושים, כי ברגע אחד אתה מסומן כאויב המדינה. יותר אנשים מפחדים לדבר איתך ולשתף פעולה. אז כבר חלפה שנה מאז שהכל התחיל להשתגע ברוסיה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה בעצם היה סוג של הכנה לפעילות גיאופוליטית ב-2022".

ועכשיו עם עצירת מערכת הסליקה והיכולת להעביר כסף מרוסיה, איבדתם הרבה תומכים לא?

"כן, נחתכו לנו כמעט 30 אלף תמיכות מרוסיה בין לילה, כי אי אפשר להעביר כסף למערב והרבה תמיכות שלנו מרוסיה נעצרו. וזה כאמור אחרי שמיתגו אותנו כסוכן זר, מה שגרם לנו לאבד את רוב המפרסמים הגדולים. אז עכשיו אנחנו בקמפיין להחזיר חלק מהתמיכות ולגייס תמיכות ממדינות מערביות ומאזרחים אירופאים ואמריקאיים, מתוך הבנה שחשוב שעדיין תהיה תקשורת עצמאית ברוסיה ועל רוסיה. אנחנו מסבירים לתומכים הפוטנציאליים שאנחנו התקשורת החופשית האחרונה ברוסיה" (כאן ניתן לתמוך ב"מדוזה").

מודעה לגיוס תרומות לאתר העצמאי "מדוזה" אחרי שממשלת רוסיה הכריזה על האתר כ"סוכן זר" (צילום: "מדוזה")

איך הצלחתם להישאר זמינים למרות החסימה?

"בגלל שהשרתים והתפעול שלנו נמצאים מחוץ לרוסיה, קל לנו להתגבר על זה. וגם כשחסמו את האתר שלנו ברוסיה, האתר עדיין ממשיך לפעול ואנשים שם עדיין יכולים לעקוף את החסימה בעזרת VPN. לפני המלחמה היינו האתר העצמאי הגדול ברוסיה, ומאז המלחמה גדלנו, כי אנשים מחפשים מקור אמין. גם ברמה העולמית, אנחנו האתר הגדול לקוראי אנגלית שרוצים להתעדכן על רוסיה. אנחנו היחידים שעדיין מכסים את המלחמה, כי הרבה אתרים עצמאיים החליטו לסגור את האתר בגלל המלחמה ואתרים גדולים בחרו לא לסקר אותה, כי הם מפחדים מהשלטון".

אז מה נמצא בכותרות כרגע ברוסיה, אם התקשורת כל כך מצונזרת?

"קודם כל המשבר הכלכלי והאשמת המערב בסנקציות. חוץ מזה הם משדרים הודעות רשמיות של משרד ההגנה על המבצע, שלא נראות ממש מדויקות אם להיות כנים".

על רוסיה מוטלות כרגע סנקציות רבות. כמה זה משפיע על הציבור?

"כשמדינה כל כך גדולה, כשעד כה שיחקה תפקיד מרכזי בעולם, נמצאת תחת סנקציות כל כך גדולות, זה גורם לדברים להיות קצת בלתי צפויים. אני מרגיש שהציבור הרוסי כועס על הסנקציות. הם לא מאשימים את פוטין, אלא את המערב. אז זה עוד אמצעי של הממשלה לשרת את הנרטיב שלה, של העולם נגד רוסיה. ולהערכתי זה רק יגדל, כי אנחנו נמצאים לפני התרסקות של כלכלת רוסיה.

"אני לא חושב שהמצב יוביל להפגנות ענק נגד פוטין, אבל אולי אני מראש פסימיסט ושלילי כי אני עיתונאי ואני תמיד צופה את הגרוע ביותר. אם הההפגנות הגדולות בבלארוס ב-2020 לא הצליחו להרוס את השלטון של לוקשנקו הרודן, אז למה שברוסיה הם יצליחו? נראה לי שמה שהולך להיות ברוסיה יהיה דומה לבלארוס, הם הולכים להשתמש בכל כוחות הטרור והפרופגנדה כדי להחזיק את השלטון בתקופה הקרובה".