אתר "וואלה" יפצה צלם ב-100 אלף שקל בגין הפרה סדרתית של זכויות היוצרים שלו, כך סוכם בתום דיון שנערך בשבוע שעבר בבית-המשפט העליון. שופטי העליון מתחו ביקורת חריפה על התנהלות האתר וסירבו להפוך פסק-דין של המחוזי שקבע כי הפר את זכויות הצלם. גם שופטת המחוזי מתחה בפסק-דינה ביקורת חריפה על התנהלות אתר "וואלה".
בתחילת שנת 2018 הגיש הצלם העצמאי חיים שוורצנברג תביעה בסך 150 אלף שקלים נגד חברת וואלה! תקשורת בע"מ, המפעילה את אתר "וואלה". שוורצנברג טען, באמצעות עו"ד רנן זיו, כי האתר הפר זכויותיו בשימוש שעשה בשבע כתבות שונות שבהם שובצו שלושה תצלומים שצילם. שוורצנברג צילם את שלושת התצלומים בהפגנות שנערכו בנבי סאלח בשנים 2014-2016. על כל התצלומים ששוורצנברג מצלם ומעלה לאינטרנט, כך לפי כתב התביעה, הוא מטביע את שמו, שנת הצילום וסימן זכויות יוצרים.
ב"וואלה" פרסמו את התצלומים של שוורצנברג בלי לבקש את רשותו ובלי לשלם לו כל תמורה. גם הקרדיט שלו נעדר ותחת זאת נכתב "צילום: פייסבוק". שוורצנברג גילה זאת בשנת 2017 ופנה ל"וואלה" בדרישה לפצותו. ב"וואלה" טענו בתגובה באמצעות עו"ד יוסי עבאדי כי התצלום "הופיע בכמה עמודי פייסבוק פלסטיניים בערבית ללא הטבעת שם היוצר וללא קרדיט". לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה ולאור העובדה שב"וואלה" המשיכו להשתמש בתצלומיו הגיש שוורצנברג את תביעתו, כשמלבד פיצוי דרש מביהמ"ש גם צו המחייב את האתר להפסיק לעשות שימוש בתצלומים.
ב"וואלה" פקפקו בכך ששוורצנברג הוא אכן הצלם שצילם את התצלומים וטענו להגנתם, באמצעות עו"ד ניר הראל, כי נתנו קרדיט לתצלומים על פי המידע שהיה בידם במועד הפרסום.
"האמת צריכה להיאמר", נכתב בכתב ההגנה, "גם לו הייתה הנתבעת מפקידה בזמן אמת את החקירה לגילוי הצלם בידי יחידת החקירות הטובה והמובחרת ביותר של משטרת ישראל, לא היה עולה בידה להגיע אל התובע מטעם אחד בלבד: התנהלותו של התובע עצמו והאופן בו נהג בתמונות". לפי האתר, "בתמונות נשוא כתב התביעה נעשה שימוש נרחב ברשתות חברתיות (בעיקר תחת עמודים פלסטיניים) מבלי שהן נשאו כל סימן זיהוי וודאי שלא רמיזה ביחס לזכות נטענת כלשהי של התובע". טיעון נוסף של "וואלה" גרס כי "הצילומים האמורים מהווים דיווח עיתונאי על אירוע חדשותי שיש בו עניין לציבור והשימוש שנעשה בתמונות הינו שימוש הוגן".
השופטת נועה גרוסמן דחתה את טענות "וואלה" ומתחה ביקורת חריפה על האתר.
ראשית קבעה כי לפי הראיות שהוצגו בפניה "אין ספק שהצילומים נשוא התביעה צולמו שלושתם ע"י התובע באופן אישי". שנית, דחתה את טענתה של "וואלה" כאילו היא "מפר תמים", כלומר שהפרה את זכויותיו של הצלם בלי לדעת כי התצלומים מוגנים בזכויות יוצרים.
המחוזי: "הדעת נותנת, כי לנתבעת יש את היכולת להשיג צילומים שיעטרו את כתבותיה באופן לגיטימי ולא על דרך דלייתם ממקורות עלומים"
"אני מוצאת, כי הנתבעת כגוף תקשורתי רציני, הייתה אמורה לנקוט בדרך מבוקרת יותר כדי להשיג תשתית מצולמת לכתבות שלה", כתבה השופטת גרוסמן. "כשם שהנתבעת שוכרת כתבים ואינה מעתיקה ידיעות פייסבוק ממקורות עלומים (ואם היא עושה כן עליה ליתן קרדיט למקור), כך עליה להיזהר בהעתקת צילומים ממקורות שונים. חזקה כי לנתבעת בהיותה גוף תקשורתי בעל משאבים, יש את הכלים לממן צילומים מקצועיים או פרטיים במידת הצורך. הדעת נותנת, כי לנתבעת יש את היכולת להשיג צילומים שיעטרו את כתבותיה באופן לגיטימי ולא על דרך דלייתם ממקורות עלומים".
לגבי הטענה של "וואלה" כי נטלה את התצלומים מדפי פייסבוק פלסטינים כתבה השופטת כי יש בכך "משום היתממות ועצימת עיניים, ובמידה מסוימת אף חוסר תום לב. שכן ברי כי מדובר בגוף משמעותי ובעל משאבים שיכול וצריך להעסיק צלמים משלו או במידת הצורך לברר ולהתחקות אחר זהות המצלם, לשלם לו את שכרו ולהעניק לו את הקרדיט בפרסום שמו לצד היצירה. דרך פעולה זו, לפיה גוף תקשורתי משמעותי מאתר תמונות ממקורות חיצוניים לא מזוהים ומשתמש באותן תמונות לצרכיו כאשר זהות היוצר אינה ידועה ואינה זוכה לקרדיט, נוטעת את המחשבה כי לא מדובר במעשה תמים. במקרה הטוב, אני רואה בכך אדישות או קלות ראש בנושא זכות היוצרים באותה תמונות. אם לא למעלה מזה".
השופטת גרוסמן דחתה גם את טענת "וואלה" כי השימוש שעשתה בתצלומים נחשב "שימוש הוגן". "עסקינן בחברת תקשורת העוסקת בשידורים למטרת רווח", ציינה. "הידיעה החדשותית כשלעצמה היתה יכולה להיות מפורסמת כשאינה מעוטרת בצילום. תוספת הצילום היתה להרבות נוי ומשיכה לתוכן הידיעה. דבר זה נעשה כדי להגביר את האטרקטיביות של אתר החדשות ולא לשם שמיים. משכך, אני סבורה כי הנתבעת צריכה הייתה להקפיד יותר על בירור זכויות היוצרים של הצלם. להעניק לו את הקרדיט המגיע לו, דבר שיש לו משמעות מוסרית וכלכלית כאחד".
המחוזי: "עת עסקינן בגוף תקשורתי, הפועל למטרות רווח, בעל משאבים ויכולות, אין לראות בעין יפה נטילת צילומים מתוך דפי פייסבוק חינמיים"
לפי השופטת גרוסמן, "הפנייה שנעשתה ע"י וואלה לדפי פייסבוק פלסטינאיים כדי ליטול מתוכם צילומים, כשלעצמה היא בעייתית. טמונה בה מגמה של נטילת תצלומי חינם ללא מתן קרדיט לצלם וללא הענקת תשלום, לנוכח העובדה כי מדובר במקור עלום. דומני, כי רשת חדשות רצינית אינה יכולה להרשות לעצמה לנהוג כך. [...] אין המדובר באדם פרטי, גולש תמים, הנוטל צילום מתוך דף פייסבוק של פלוני ללא כוונת רווח. עת עסקינן בגוף תקשורתי, הפועל למטרות רווח, בעל משאבים ויכולות, אין לראות בעין יפה נטילת צילומים מתוך דפי פייסבוק חינמיים, קל וחומר מתוך דפי פייסבוק שלא ניתן להתחקות אחר מקור הפרסומים בהם. לטעמי, זו אינה התנהלות של שימוש הוגן".
השופטת גרוסמן חייבה את "וואלה" לפצות את שוורצנברג ב-60 אלף שקלים, לא כולל הוצאות בסך 20 אלף שקלים נוספים. בבואה לקבוע את גובה הפיצויים כתבה כי "יש להחמיר עם הנתבעת ולהעמיד את הפיצוי לו זכאי התובע בגין כל צילום על רף הגבוה, ואף למעלה מכך [...] משום שאני רואה לנכון להוסיף את האפקט ההרתעתי הנחוץ כדי למנוע הפרת זכות יוצרים בעתיד. שלא תהא ידם של אתרי החדשות קלה על מקשי המקלדת בבואם לבצע העתקות מדפי פייסבוק חינמיים ואנונימיים. אין גם לשכוח שמדובר בסופו של יום בגוף תקשורתי למטרות רווח שבחר להשתמש בצילומים שלא בדרך המלך מחד גיסא תוך פגיעה בזכויות יוצרים, כשמן העבר השני עומד לו הפרט, אדם אשר פרנסתו נגזרת מתוקף מקצועו כצלם המתעד אירועים תוך נטילת סיכון עצמי".
באתר "וואלה" ערערו על פסק-הדין של המחוזי לבית-המשפט העליון, אך עוד קודם לכן הגיש שוורצנברג תביעה נפרדת, על סך 50 אלף שקלים, בגין הפרות נוספות של זכויותיו בידי אתר "וואלה". לנוכח ההליך במחוזי החליט השופט שדן בתביעה השנייה, דניאל הורוביץ, לעכב את ההליך עד להכרעה בתביעה הראשונה. בשל הערעור של "וואלה" עוכב ההליך עד להכרעה בשבוע שעבר בבית-המשפט העליון.
הדיון בעליון נערך בפני השופטים ניל הנדל, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, ולמן הרגע הראשון, כך לפי הפרוטוקול, כלל הטחת ביקורת ב"וואלה". "ניסיתם לאתר אותו? עשיתם משהו?", תהה השופט גרוסקופף לגבי התנהלות "וואלה" במועד בין החלטתה להשתמש בתצלומים לבין פרסומם באתר. השופט הנדל העיר: "אין ראיה שעשיתם נסיונות, זה המצב. חבל לבזבז זמן".
"אנו בצד הראייתי באמת לא הצלחנו להראות את הרקורד לכך שעשינו מאמצים לאתר את בעל הזכויות", הודה בא-כוח האתר, עו"ד הראל, "מצד שני המשיב עצמו בחקירותיו הודה שלא ניתן היה לאתר אותו בזמן אמת".
השופט הנדל לא השתכנע. "מה שהוא חושב שאתם יכולים לעשות זה לא אומר מה שאתם באמת יכולים לעשות [...] ולכאורה יש בעיה שלא עשיתם מאמץ [...] לא עשיתם שום דבר, זה הקושי וזה מה שמפריע".
אחרי שעו"ד הראל טען כי באתר סמכו על האתרים הפלסטינים שעשו את הבדיקות שלהם טרם הפרסום העיר השופט הנדל: "יש תחושה שאתה תטען כל דבר אפשרי. [...] אתה מחריף את מצבך".
שופטי העליון דחפו לפשרה שתדחה את הערעור ותסגור גם את התביעה הנוספת שהגיש שוורצנברג. הם הציעו לבא-כוח "וואלה" כי האתר ישלם לצלם עוד 40 אלף שקלים בגין שתי ההפרות של זכויותיו בתביעה הנוספת ובכך יבוא סוף לפרשה. לאחר הפסקה ניתנה הסכמת הצדדים ונפסק כי מעבר ל-60 אלף שקלים ש"וואלה" חויבה לפצות את שוורצנברג, היא תשלם לו 40 אלף שקלים נוספים.
17253-02-18
21046-09-18
ע"א 4287/20