ביום עיון שנערך בפברואר במכון הישראלי לדמוקרטיה נפרש בפני המשתתפים חזון מבהיל, המבשר על גוויעתה של העיתונות המסורתית בתוך 20-25 שנה. חוקרי תקשורת טענו בדיון שמגמות הצריכה של התקשורת בעולם הדמוקרטי כולו, והפיתוחים הטכנולוגיים הנמצאים בצנרת, מובילים, באופן בלתי נמנע, לחיסולה של העיתונות המודפסת ולשינוי קיצוני במעמדה של העיתונות האלקטרונית כפי שהיא מוכרת כיום. לא זו בלבד שהדור הבא לא יצרוך עיתוני־נייר, אלא שגם מעמדם של הרדיו והטלוויזיה ישתנה לבלי הכר.

על־פי תרחיש זה, העולם עומד על ספו של עידן חדש שבו כל אדם יהפוך לעיתונאי בפני עצמו ומטעם עצמו. אנשים יהיו מצוידים במכשירי טלפון ניידים שלהם צמודים מיקרופון ומצלמה ולכל אחד תהיה נגישות לפלטפורמות מעבירות מידע. בחלל האוויר של עולם המחר יהיה זמזום בלתי פוסק של פריטי מידע שיועברו מכל אחד לכל אחד. לבריות תהיה יכולת לכרות בעצמן ממאגרים בלתי נדלים את המידע שהן מבקשות, להרכיב לעצמן “עיתונים” כראות עיניהם ולהפיץ אותם לכל עבר. הפעילות הזו תתאפשר בקלות הרבה יותר גדולה מאשר כיום, משום שלרשות הציבור יעמדו מנועי חיפוש ואמצעי הפצה משוכללים שיאפשרו לו להגיע במהירות, בנוחיות ובאופן ממוקד למידע שהוא מחפש ולהעבירו הלאה.

סימנים מוחשיים לדמותה של התקשורת העתידית ניכרים כבר עתה באופן שבו צורכים אנשים את האינטרנט ובכיוון פיתוחם של מכשירי תקשורת, בראש וראשונה – הטלפונים הניידים. בעיקר חשה העיתונות המסורתית את פעמיו של העידן החדש בספרי המאזנים שלה. בישראל, כמו בעולם המפותח כולו, נוגסים האתרים שברשת, בעיקר העיתונים המקוונים, בתפוצה ובהכנסות ממודעות של העיתונים המודפסים, הרדיו והטלוויזיה. המגמות הללו, ככל שהן מסעירות בגלל הקִדמה הטכנולוגית הגלומה בהן ובגלל החזות הדמוקרטית המשוּוה להן (לכל אדם ניתנת אפשרות לשאת את קולו, ללא הגבלה, בכיכר העיר האלקטרונית), מעוררות שאלה: היכן יתנהל השיח הציבורי ומי יהיו כלבי השמירה בעולם המחר?

כאשר המידע מתנפץ לאינסוף רסיסים, המועברים באינסוף ערוצים, מאבדת החברה את המכנה המשותף שלה. כאשר הקשב מתפזר בין מספר בלתי מוגבל של קולות, לא ניתן לקיים שיח. כאשר כל אדם הוא תחנת מידע, מתפוגג תפקידה של העיתונות כספקית חדשות וביתר שאת – כפרשנית של המציאות וכשליחתו של הציבור המפקחת על מוקדי הכוח המשפיעים על חייו. אירוני שהעיתונות הישראלית כמעט ואינה מיידעת את צרכני התקשורת שלה בהתפתחויות העומדות בפתח ואינה מקיימת איתם דיון פומבי על השלכותיהן.

גיליון 55, מרץ 2005