"יש כאן סיכון בהרשעה של עיתונאי, בהרשעה של בעל כלי תקשורת", כך התריעה השופטת אליאנא דניאלי בפני בא-כוחו של העיתונאי יואב יצחק, הבעלים והמוציא לאור של אתר news1, בסיומו של דיון ארוך. יצחק נחקר על ידי עורכי הדין במסגרת הקובלנה הפלילית שהגיש נגדו שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן.
השופטת דניאלי ביקשה להניע את יצחק לכיוון של פשרה עם ליברמן. הרשעה בקובלנה פלילית שהוגשה מתוקף חוק איסור לשון הרע עשויה להוביל לשנת מאסר בפועל. "היתה פה נכונות, אם זיהיתי נכון, להסכמות שיכולות למנוע את הסיכון הזה", אמרה השופטת לבא-כוחו, עו"ד עמוס ון-אמדן. הללו לא נסוגו. "לא מבהיל אותנו שזה אישום פלילי", הבהיר עו"ד ון-אמדן בשם מרשו.
לפני כשנה הגיש ליברמן, יחד עם מפלגת ישראל ביתנו, קובלנה פלילית בגין ידיעה שפרסם יצחק באתרו news1 תחת הכותרת "ליברמן נתקף בהיסטריה". בידיעה זו נכתב, בין היתר, כי "עלה חשד חמור, לפיו קצינה בכירה במשטרה הדליפה עבורו בשנים האחרונות מידע רגיש ונפיץ מחקירות. פרטיה של אותה קצינה שמורים במערכת". ליברמן טען, באמצעות היועץ המשפטי של ישראל ביתנו עו"ד איתן הברמן, כי מדובר בלשון הרע שקרית שנכתבה בלא שנתבקשה כלל תגובתו.
חודש לאחר מכן הגיש ליברמן קובלנה נוספת בעקבות ידיעה נוספת שפורסמה על ידי יצחק באתרו, הפעם תחת הכותרת "בניו של שר הביטחון ליברמן נפגשו בחשאי במוסקבה עם היזם משה ישעיהו - כשנזקק לשחרור שטח אש להקמת ישוב נוה תמרים". בכתבה נטען, בין היתר, כי "מן האמור לעיל עלול לעלות חשד - במיוחד במוחו הקודח של הח"מ - לפיו קיים קשר מובנה בין הפגישה החשאית במוסקבה, שקיימו יעקב ועמוס ליברמן עם משה ישעיהו, מעין 'סיבה ומסובב', לבין החלטת משרד הביטחון לשחרר את המקרקעין לשם הקמת ישוב נוה תמרים מהגדרתו כשטח אש".
ליברמן טען, באמצעות עורכי-הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון, כי שוב מדובר בדברי לשון הרע שקריים שפורסמו ללא בקשת תגובה. יצחק המשיך ופרסם עוד שתי כתבות נפרדות שעסקו או הזכירו את הטענות בדבר בניו של השר דאז ליברמן. שתיהן, טען ליברמן, נכתבו ללא בקשת תגובה וכללו לשון הרע. בהמשך אוחדו שתי הקובלנות להליך אחד.
מימין: עו"ד עמוס ון-אמדן ויואב יצחק, בית-משפט השלום בפתח-תקווה, 29.12.20 (צילום: אורן פרסיקו)
לפני כחודש נחקר ליברמן מעל דוכן העדים. לאורך חקירתו הכחיש השר לשעבר את הנטען בפרסומים של יצחק, ביקר בחריפות את יצחק אישית ואת דרכו העיתונאית והתחמק מלהשיב על שאלות רבות בטענה כי אינו זוכר, אינו יודע או כי השאלה מתבססת על מידע כוזב.
השבוע (28.12) הגיע תורו של יצחק להיחקר. תחילה הפנה אליו בא-כוחו, עו"ד ון-אמדן, שאלות. יצחק טען כי בעבר, בעת סיקור פרשת משה מזרחי, עשה "עבודה עיתונאית שתרמה תרומה מכרעת לליברמן", אף שפעל באופן עצמאי לגמרי. "דווקא על רקע זה", אמר יצחק, "[ליברמן] היה צריך לבלוע את מה שכתבתי ולא לעשות מזה עניין גדול".
כשנשאל על-ידי בא-כוחו מדוע לא פנה לליברמן לקבל תגובתו על הטענה שיש חשד כי קצינה בכירה במשטרה הדליפה עבורו מידע מחקירות רגישות, השיב יצחק: "לא פניתי אליו משום שאני חושב שאין לי מה לפנות אליו כיוון שאני לא מאשים אותו בכלום".
יצחק הדגיש כי כתב אך ורק על קצינה שהדליפה ולא ציין בדיווחו האם ליברמן קיבל את המידע מהקצינה ואם כן מה עשה בו. "זה לא אומר שלא היו לי מחשבות, אבל לא כתבתי", אמר העיתונאי. יצחק הדגיש כי הקצינה שרירה וקיימת, וכי עודנה משרתת באגף החקירות של משטרת ישראל, אך טען כי אינו יכול לפרסם את זהותה בשל חיסיון עיתונאי.
יצחק יצא בחקירתו נגד עצם הגשת קובלנה פלילית, כלי "שנשאר מתקופת המנדט" כפי שהדגיש, ואמר כי "כל ההליך הזה, זה ניצול גס, בזוי, של כלי שעוד לא נמחק, שמנוצל לרעה על ידי מר ליברמן תוך שימוש בוטה ביכולות הכספיות שלו, בחבריו בתקשורת, במעמד הפוליטי שלו בשביל לנסות לדרוס עיתונאי שהוא יודע מידיעה אישית, שעושה את עבודתו".
"אתה חושב שאני הייתי אומר דבר כזה לעיתונאי חוקר"
עוד לפני שעלה לדוכן העדים הגיש יצחק בקשה לזמן שורה ארוכה של 30 עדים להגנתו, בהם עיתונאי "הארץ" גידי וייץ, העיתונאית לשעבר חנה קים, הפעיל הפוליטי אלדד יניב, עו"ד אביה אלף, תת-ניצב בדימוס משה מזרחי, השגריר לשעבר בבלארוס זאב בן-אריה, שלושת ילדיו של ליברמן, אנשי העסקים מיכאל צ'רנוי ודן גרטלר, השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, ח"כ לשעבר פאינה קירשנבאום ואחרים.
חלק מהעדים נועדו לקעקע את טענת ליברמן כי מעולם לא קיבל כל הדלפה מגורם משטרתי על חקירותיו.
את השגריר לשעבר בבלארוס בן-אריה ביקש יצחק להעיד על מידע שהדליף לליברמן על חקירותיו בישראל. את העיתונאי וייץ, מנגד, ביקש להעיד בשל פרסום מהעבר לפיו ליברמן דיבר לידו בטלפון במהלך סיור בצפון המדינה בשנת 1999, ולאחר אחת השיחות אמר לו: "זה היה סגן ניצב מאגף החקירות, אני יודע כל מה שהולך שם". כשליברמן נשאל על כך בחקירתו השיב: "אתה חושב שאני הייתי אומר דבר כזה לעיתונאי חוקר שהוא לא ידיד שלי ולא כלום?". יצחק אמר כי שוחח לאחרונה עם וייץ, שאישר את הפרטים בפרסומו.
יצחק גם הסביר מדוע פוליטיקאי כליברמן ירצה להתרברב בפני עיתונאי שאינו מכיר על קשריו באגף החקירות. "יש אנשים שנמצאים בעמדת כוח והם חושבים שהעולם מסתובב סביבם", אמר יצחק. "יש להם כל כך הרבה כוח שהם עושים את, אשתמש בביטוי הצברי, את הדאווין הזה על הסובבים אותם כדי להרשים אותם, כדי שאותו עיתונאי ירצה להיות קשור אליו ולינוק ממנו מידע גם אם יידרש לעשות פה ושם ויתורים".
במהלך חקירת יצחק העירה השופטת כי כל העדים שביקש יצחק להעיד בסוגיית ההדלפות לליברמן יכולים לתמוך בטענה שהדליפו לו בעבר, אך לא בטענה עליה דיווח לגבי קצינה שהדליפה לו פרטים מהמשטרה. יצחק, מצדו, טרח לציין בדבריו כי מידע בדבר פרשת שוחד שנוגעת לליברמן "מצוי היום בהליכים בארה''ב. [...] לא בכדי ליברמן נוסע הרבה למולדובה ולא לארה''ב".
"המערכת המשפטית לא נתנה לי"
במענה לחקירה נגדית של עו"ד קוסטליץ סירב יצחק לנקוב בכמות המנויים בתשלום לאתר news1 ("זה סוד מסחרי"), אך אישר כי בעבר הגיש בעצמו קובלנות פליליות בגין לשון הרע, כולל נגד עיתונאים. "יש הבדל בין עיתונאי שנאבק על הלגיטימיות של הפרסומים שלו ופועל בעצמו ולבדו ונלחם כדי להגן על האמינות שלו, על הפרנסה שלו ועל החיים שלו", טען יצחק, "לבין איש ציבור שיש לו נגישות לכל כלי התקשורת בישראל, שמכוח ורום מעמדו כאיש ציבור וחבר-כנסת הוא הרי מוגן, אי אפשר לתבוע אותו" .
עו"ד קוסטליץ ביקש לערער על האמינות של יצחק והזכיר לו כמה הפסדים שנחל בתביעות דיבה שהוגשו נגדו: בתביעה שהגיש נגדו העיתונאי אריה שקד; תביעה שהגישה נגדו האוניברסיטה הפתוחה; תביעה שהגיש נגדו עו"ד שחר שוורץ; וכן בשלוש תביעות שהגיש נגדו עו"ד יובל דמול, שם נקבע בחודש ספטמבר האחרון כי יצחק אחראי לפרסום לשון הרע וכעת נידונה שאלת גובה הפיצוי. לגבי ההליך הזה אמר יצחק כי פסק-הדין עדיין אינו חלוט, כי נעשה "עיוות דין חמור" וכי הוא מקווה להוציא בהמשך את צדקתו לאור.
עו"ד קוסטליץ הטיח ביצחק סעיף מפסק הדין שניתן בתביעות דמול נגדו, שבו כתבה השופטת כרמית בן-אליעזר: "הנתבעים רשאים להגן על חסיון מקורותיהם, אך בצד זאת, אין לכחד כי משמעות הדבר עלולה להיות כי לא יעלה בידי הנתבעים לבסס את ההגנות שלהתקיימותן הם טוענים". "יש לי הרבה מה לומר על פסק הדין", הגיב יצחק, "אסתפק בכך שהוא לא חלוט".
אביגדור ליברמן, בית-משפט השלום בפתח-תקווה, 24.11.20 (צילום: אורן פרסיקו)
לדברי העיתונאי, השופטת בן-אליעזר סירבה לאפשר לו לזמן את ממלא מקום פרקליט המדינה מומי למברגר כדי שיעיד כי אכן נפתחה חקירה מודיעינית סמויה נגד עו"ד דמול. "לאחר מכן נקבע כי לא הוכחתי [שנפתחה חקירה]", אמר יצחק. "אז איך אני אמור להוכיח? אני צריך לסחוב אותם באוזן? לכפות עליהם לבוא? המערכת המשפטית לא נתנה לי את האפשרות להוכיח את זה".
עו"ד קוסטליץ ציין כי בהמשך פסק-הדין שקבע כי יצחק הוציא דיבת עו"ד דמול, נכתב כי יצחק נמנע מלציין בידיעות המשך על דמול כי עורך-הדין הגיש נגדו תביעת דיבה, והימנעות זו תרמה להכרעה כי לא עומדת לו הגנת תום הלב. עו"ד קוסטליץ תהה מדוע מיד אחרי שקרא את פסק-הדין של השופטת בן-אליעזר לא אץ רץ לפרסם באתר news1 כי ליברמן הגיש נגדו קובלנה פלילית. "אנחנו, כמו כל אמצעי התקשורת, נוהגים לפרסם פסקי-דין והחלטות שיפוטיות", השיב יצחק. "לא מפרסמים כל אדם המגיש קובלנה או תלונה".
בהמשך חקירתו תהה עו"ד קוסטליץ לגבי החלטתו של יצחק לא לפנות בבקשה לתגובה מליברמן טרם פרסום הכתבות על אודותיו. יצחק הסביר כי מדובר בהבעת דעה. "הכתבות שלי בעניין זה הן כתבות ביקורת הכתובות בלשון ביקורת", אמר יצחק. "אין רק עובדות, יש עמדה ודעה". גם השופטת דניאלי תהתה: "יש פה הבעת דעה אבל יש פה גם עובדות. השאלה האם לגביהם פנית במתן זכות תגובה". "גברתי", השיב יצחק. "אין לי פה מה לבקש תגובה. יש ועדות, לוועדות מוגשים מסמכים, ואני מסקר. התייחסתי לאירועים מסוימים ולהחלטות שהתקבלו".
עו"ד קוסטליץ הפנה את יצחק לפרסום ממרץ השנה, שבו כתב כי "גורמי המודיעין במשטרה החלו בבדיקה" לגבי חשיפה קודמת שלו, בדבר שחרור "שטח אש" להקמת היישוב נוה-תמרים. האם הטענה כי גורמי המודיעין החלו בבדיקה היא עובדה או הבעת דעה, תהה עו"ד קוסטליץ.
"זה דיווח", השיב יצחק. "עובדה?", שב ושאל עו"ד קוסטליץ. "דיווח", שב והשיב יצחק.
"האישום הראשון מבחינתי – תודה וביי"
"אולי בכל זאת הגיע הזמן לדבר ביניכם?", הציעה השופטת דניאלי בתום חקירתו של יצחק, ופנתה אל בא-כוחו עו"ד ון-אמדן, כשהיא שמה דגש על האמירה לגבי חשד להדלפה של קצינה בכירה לטובתו של ליברמן.
"גם אם גברתי חושבת שזה לשון הרע, ואני חושב שאם כך היא חושבת הרי שהיא טועה", השיב בא-כוחו של יצחק, "ברור שאין כאן יסוד נפשי של כוונה לפגוע, חד וחלק, ודאי לא ברמה של למעלה מכל ספק. אני גם חושב שלהבדיל ממשפט אזרחי, לא צריך בפלילי לחשוף מקור. ולכן האישום הראשון מבחינתי – תודה וביי".
עו"ד ון-אמדן סמך את דבריו אלו בין היתר על פסק הדין שניתן בקובלנה הפלילית שהגיש הכדורסלן לשעבר דורון ג'מצ'י נגד עיתונאי הספורט רון קופמן. "לא בטוח שזה אותו דבר", העירה השופטת דניאלי ביחס להשוואה. "יש הבדל בין דברים שנאמרים בסוג של חמת זעם או באופן ספונטני לבין דברים שנכתבים בכתבה".
עו"ד ון-אמדן טען כי אם תתקבל הקובלנה של ליברמן נגד יצחק וייקבע שיש בדיווחים שכאלה כוונה לפגוע במידה המספקת להרשעה פלילית "זה ישנה את כל פני העיתונות בארץ". "ובכל זאת", התרתה השופטת בפניו, "מר יצחק בסיכון מסוים. יש סיכון בהרשעה של עיתונאי, של בעל כלי תקשורת. היתה פה נכונות, אם זיהיתי נכון, להסכמות שיכולות למנוע את הסיכון הזה".
"בכל הכבוד", השיב עו"ד ון-אמדן, "זו פעולה של בריונות. ההליך הזה הוא פעולה של בריונות. אדם שאומרים עליו לאורך ולרוחב את הדברים הקשים ביותר. [...] אם אומרים עליך שאתה מאפיונר שמסכן אינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל, זה כמעט כמו בגידה, והוא לא תובע על זה. אז איפה יש בדברים שעליהם הוא תובע כוונה לפגוע? ואיך אפשר לתת לו את הפרס שאנחנו נתנצל או נכחיש? לא יקרה. בכל הכבוד, אם מר ליברמן רוצה בעניין הזה לנהל את ההליך עד הסוף, אדרבא. עיתונאי, התפקיד שלו לא להיבהל, בטח לא עיתונאי חוקר. אם מר ליברמן רוצה פסק-דין הוא יקבל. לא מבהיל אותנו זה שזה אישום פלילי".
"עו"ד ון-אמדן", אמרה השופטת דניאלי, "לא הצד של של ליברמן הוא שמבקש פה פסק-דין. הצד של ליברמן מסכים גם לא להגיע לפסק-דין. למה שעיתונאי יהיה בסיכון להרשעה כשאפשר לסיים את זה כפי שהעיד הלקוח שלך היום שסיים הליכים קודמים בהבהרות?".
עו"ד ון-אמדן עמד על שלו והשופטת סיימה את הדיון בהבהרה כי ככל שתחליט לאשר את זימון מי מעדי ההגנה, יתקיים דיון נוסף לשמיעתם. ככל שלא תותר שמיעת עדי הגנה נוספים, יוגשו סיכומים בכתב ולאחר מכן תינתן הכרעת הדין.
39181-10-19