העיתונאי יואב יצחק ועורך-הדין שחר שוורץ יפצו זה את זה ב-30 אלף שקל, כך פסקה בשבוע שעבר השופטת אשרית רוטקופף מבית-משפט השלום בפתח-תקווה.
יצחק, העורך והבעלים של אתר News1, הגיש לפני כשנתיים תביעת דיבה בסך 150 אלף שקל נגד עו"ד שוורץ אחרי שזה פרסם בפייסבוק שני פרסומים שהוציאו את דיבתו רעה. בראשון כתב עו"ד שוורץ כי יצחק היה "שותף" של ל' (לורי שם-טוב) שנעצרה אז על-ידי המשטרה, וכי יצחק ממשיך בהכפשות שלה במסווה של "עיתונאי".
בפרסום השני כתב עו"ד שוורץ ליצחק: "גם אתה היית צריך להיעצר ביחד עם ששת העצורים. אך יכול ולך יש קצת קשרים ואולי אתה מחזיק כמה קצינים בביצים ולכן טרם נעצרת". באמצעות עו"ד יורם מושקט טען יצחק כי הפרסומים של עו"ד שוורץ נגדו היו מעשה נקם אחרי שחשף את מעשיו באתר News1.
עו"ד שוורץ הגיש תביעה שכנגד בסך 255 אלף שקל. עו"ד שוורץ טען, באמצעות עו"ד יוסף ויור, כי יצחק הוציא את דיבתו רעה בשני פרסומים. לדברי עו"ד שוורץ, הפרסומים של יצחק על אודותיו היו נקמה על כך שביקש לפרסם אצלו כתבה על שם-טוב ושותפה, מוטי לייבל. לדבריו, יצחק הבהיר לו כי לא יפרסם את הכתבה על שם-טוב ולייבל, ואף איים כי יכתוב עליו ו"ויפיל אותו כך שלא תהיה לו עבודה לעולם".
הפרסום הראשון שבגינו הגיש עו"ד שוורץ את תביעתו הופיע ב-News1 תחת הכותרת "עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק"; הפרסום השני הופיע תחת הכותרת "עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים".
השופטת רוטקופף מצאה כי שני הפרסומים של עו"ד שוורץ נגד יצחק היו לשון הרע, וכי לא עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. עו"ד שוורץ טען כי רק הביע את דעתו, אך השופטת דחתה זאת. "לא רק שאין בהתנסחות האמורה כל הפרדה בין עובדות לדעות, אלא שהניסוח לא מלמד על הבעת דעה", כתבה ביחס לפרסום הראשון של שוורץ.
"התובע שכנגד [שוורץ] כולל בפרסום קביעה המתיימרת לייחס לתובע [יצחק] חלק בהתנהלות ההכפשות, תוך רמיזה ברורה שאופי הסיקור שערך התובע בקשר לפרשה היה מוטה נוכח קשרי חברות". גם ביחס לפרסום השני של עו"ד שוורץ קבעה השופטת כי הנוסח אינו תואם הבעת דעה.
גם לגבי שני הפרסומים של יצחק על עו"ד שוורץ מצאה השופטת רוטקופף כי הם כוללים לשון הרע ואינם נהנים מההגנות הקבועות בחוק. יצחק טען להגנתו כי הפרסומים חוסים תחת הגנת "אמת דיברתי". כך, למשל, בנוגע לפרסום הראשון טען יצחק כי עו"ד שוורץ הפיץ מידע אסור מתוך תיקי בית-המשפט לענייני משפחה ובכך הפר ביודעין איסור פרסום ונהג כך כדי להלך אימים ולסחוט את מי שסימן כיריביו. השופטת רוטקופף אמנם קבעה כי הפרסומים של יצחק על עו"ד שוורץ כוללים טענות אמת, אך מצאה כי היו בהם גם מרכיבים שאינם אמת.
עו"ד שוורץ, קבעה השופטת, אכן "הפר את הוראות הדין הרלוונטיות הקובעות כי דיון בענייני משפחה יחול בדלתיים סגורות" כשביקש להעביר מסמכים על הדיון ליצחק. עו"ד שוורץ טען בהקשר זה כי היתה זו העברה "מותרת" שכן היא יועדה לעיתונאי, אך השופטת דחתה את הטענה. עם זאת, בכל הקשור לדיווחים של יצחק כי עו"ד שוורץ פועל תוך "שיגור איומים" ותוך "נסיונות לסחיטה באיומים" וכי הוא פועל באלימות "גם נגד לקוחות, עורכי-דין ואפילו נגד שופטים", קבעה השופטת כי לא עלה בידי יצחק "להניח כל תשתית ראייתית להוכחת אמיתות אמירותיו".
השופטת רוטקופף שללה מיצחק את הגנת תום הלב, שכן לדבריה הוא הכליל בפרסומיו בין היתר ביטויים ואמירות שאינם אמת והציג אותם כאילו הם "רק חלק קטן ממעשיו החמורים" של עו"ד שוורץ. כל זה מלמד, כך לפי פסק הדין, "על ניסיון של התובע [יצחק] 'לבוא חשבון' עם התובע שכנגד [עו"ד שוורץ] באמצעות כתבות מגמתית ומוטות בתגובה לניסיון של האחרון לפרסם דרכו מידע שלילי".
בשולי פסק הדין קבעה השופטת, ביחס לטענת עו"ד שוורץ כי יצחק לא פנה אליו בבקשת תגובה לפני הפרסום השני, כי יש צדק בטענת יצחק כי פנייה לתגובה בשלב זה היתה חסרת טעם, זאת לאור המייל שקיבל מעו"ד שוורץ בעקבות פרסום הכתבה הראשונה ובו נכללו האשמות קשות נגדו.
השופטת רוטקופף חייבה את עו"ד שוורץ לפצות את יצחק ב-15 אלף שקל עבור כל אחד משני הפרסומים הדיבתיים שלו, ואת יצחק לפצות את עו"ד שוורץ ב-15 אלף שקל עבור כל אחד משני הפרסומים הדיבתיים שלו.
5265-03-17