איך חדשות 12 מצליחים פעם אחר פעם לפספס את משבר האקלים? הנה החליטו, סוף סוף, להקדיש כתבה שלמה לנושא הכואב והדחוף של ההצפות בחורף, שהפכו שכיחות יותר ויותר במחוזותינו. לא סתם כתבה - "פרויקט מיוחד", כמעט עשר דקות במהדורה (21.12), תחת הכותרת "למה הרחובות בישראל מוצפים כשיורד גשם חזק?" ושוב, למרבה האכזבה, דיברו בעיקר על ניקוז ועל בנייה, נושאים חשובים מאוד אבל רחוקים מלספק פתרונות אמיתיים, מבלי לתת את התשובה האמיתית לשאלה שהציבו.

ומה התשובה, אתם שואלים? מזל שנתנו מקום בכתבה למנכ"לית "צלול", מאיה יעקבס, שזעקה את מילת הקוד ה"סודית": משבר האקלים, והסבירה שהבעיה היא השכיחות של גשמים עזים ומקומיים הניטחים בתוך פרק זמן קצר. התשובה המלאה לשאלה שהציבו חדשות 12 בכותרת, היא שבשל ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הים שלנו מתחמם מאוד, וכשהוא פוגש מערכת גשם קרה הפרש הטמפרטורות הגדול יוצר עננים מפותחים, שממטירים גשם כבד ועז.

הכתבה החלה בתיעוד של הגשמים השוטפים את רחובות ישראל (לכתב, גלעד שלמור, זה הזכיר משום מה "לוק של וונציה"), בהצגת האימה של הלכודים בזרם, הנזק הכבד ואזכור האסונות שהתרחשו בחורף הקודם: שלושת ההרוגים בנהריה ובתל-אביב בשל ההצפות. אולם מעבר לאבל הנורא של המשפחות, הטרגדיות הללו הן תמרור אזהרה גדול לכולנו, שמחייב אותנו לחשוב אחרת. ואת זה, לא ראינו או שמענו בכתבה של שלמור.

כתב חדשות 12 גלעד שלמור (צילום מסך)

כתב חדשות 12 גלעד שלמור (צילום מסך)

מה הכוונה לחשוב אחרת? להבין מה הסיבה האמיתית לאירועי הגשם הקיצוניים. רק השנה היו מתחילת החורף חמישה כאלה, שכל אחד מהם כלל הצפות, חילוצים ופגיעה בתשתיות וברכוש. רק הבנה של הגורמים העמוקים לבעיה תאפשר היערכות ומציאת פתרונות חלקיים ונקודתיים כמו הסדרת הניקוז.

אחרי הפתיחה הארוכה והמאיימת, שלמור מציג את שאלת השאלות: "הצפי הוא שלא יהיו פחות הצפות בארץ, ואנחנו ניסינו להבין למה?" אבל כבר כאן הוא טועה ומטעה, כי הצפי הוא לא רק שלא יהיו פחות הצפות אלא שיהיו יותר הצפות. בהמשך הכתבה מראיין שלמור את דני מורגנשטרן, מתכנן אורבני ידוע ומיומן. מורגנשטרן זועק ובצדק כי הרשויות והתושבים מתעלמים מהחוקים והתקנות שנועדו למנוע את ההצפות (השארת שטח חשוף מריצוף ואספלט לטובת חלחול, תוכניות ניקוז מסודרות לכל בניין).

מורנגשטרן כמובן צודק, אבל צריך להודות: כשמערכות הניקוז העירוניות לא מתוחזקות, ובעיקר - כשיש גשם חזק שמערכות הניקוז לא יכולות להכיל, גם פתרונות אלה לא יספיקו. אין מנוס מפתרונות משמעותיים יותר. למשל, סלילת כבישים ומדרכות סופגים שמאפשרים חלחול, כמו ב"ערי ספוג" שונות בעולם, או החדרת גשם מהגגות דרך המרזבים אל הקרקע ובנייה של בריכות אגירה לפני ובתוך הערים.

כאמור, מנכ"לית עמותת צלול, הציגה בשניות הספורות שניתנו לה את כל הסיפור כולו. ואם שלמור היה רוצה לעשות תחקיר אמיתי, ראוי היה להציג אינפוגרפיקה של כמות הגשמים שירדו באירועי הגשם האחרונים, או כפי שהוא מכנה אותם "אירוע-אירוע", כדי שנבין שמדובר בכמות שהיא בין 20-50% מהכמות השנתית בכמה שעות.

גם בסוף הכתבה, כששלמור חוזר לסיפור הטרגי של מותו של בן-שבת ז"ל בנהריה, הוא מפספס בגדול. מדוע? כי האקדח המעשן בנהריה עמד על השולחן שנים רבות לפני האסון. כיון ששנים לפני כן, עם תכנון של קניון ארנה בעיר, התריעו מהנדסים ומומחים שתכניות הניקוז של הגעתון סביב הפרויקט לא טובות ועלולות לגרום לאסון. יתרה מכך, כדי לאפשר את בניית הקניון, בוצעו בתוואי הנחל שינויים, בין היתר, הטייה של הנחל בתוך צינור בטון, "מובל", בצידה של העיר, כדי להעבירו מתחת לקניון.

מתוך כתבת חדשות 12 על בעיית ההצפות

מתוך כתבת חדשות 12 על בעיית ההצפות

הסיפור הזה חשוב כפליים, כי האקדח המעשן בחלק הזה של הכתבה, יורה בקול רם בהמשך, כששלמור מראיין את מהנדס עיריית תל אביב, אודי כרמלי, לגבי הבנייה של מסילת רכבת נוספת על חשבון תוואי נחל האיילון והתוכנית להסיט את הנחל. על פי התוכניות המיושמות בשטח, האיילון, שמנקז מים רבים היורדים מהרי ירושלים, הולך להצטופף לכדי חצי מרוחבו, והמהנדס מציע שבמקום התעלה הקיימת כיום נייצר מוצא נוסף לים, "מובל תת-קרקעי". מזכיר לכם משהו? הוא גם מציין שהעלות גבוהה, כלומר שלא יבנו את המובל למרות שבונים את המסילה, ושלמור אף מציין שארגוני הסביבה מתנגדים להטיית הנחל אל המובל, אך לא מפרט מדוע.

מה כן אפשר ואפילו צריך לעשות, אתם שואלים שוב? צריך פתרונות רדיקליים יותר, למשל להפוך נתיב תחבורה פרטי לנתיב תחבורה ציבורית של רכבת, ולא על חשבון הנחל. נכון, זה כואב ויוצר יותר פקקים, אבל הכיוון צריך להיות הפחתת תנועת הרכבים הפרטיים והגדלת תנועת התחבורה הציבורית. האם זו אינה המדיניות המוצהרת של מדינת ישראל, כפי שנאם ראש הממשלה נתניהו בוועידת האקלים לפני ימים ספורים?

הפתרון הזה לא רק כלכלי יותר, מבחינת השעות שרבים מאיתנו מבזבזים בכביש, אלא גם סביבתי יותר, מבחינת הפחתת זיהום האוויר וזיהום הרעש. כמו כן, הפתרון הזה יפחית גם את פליטת גזי החממה מהתחבורה בישראל, מגזר שאחראי לכ-20% מפליטות גזי החממה במדינה, אותם גזים שגורמים למשבר האקלים.

אז למה הרחובות בישראל מוצפים כשיורד גשם חדש? כי המודעות לסיבות ולפתרונות בישראל נמוכה, וכי התקשורת חוזרת ומדברת על בנייה ועל ניקוז, ולא מבינה שהבעיה רחבה הרבה יותר.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)