בית-משפט השלום בירושלים סילק על הסף תביעת דיבה שהגישו איתמר בן-גביר ומיכאל בן-ארי נגד חברות הכנסת לשעבר מיכל בירן וסתיו שפיר, וזאת על סמך חסינותן הפרלמנטרית.

בפברואר 2019, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת, התראיינה שפיר לאתר ynet ושם יצאה נגד השתתפות מפלגת עוצמה-יהודית בבחירות לכנסת. שפיר התייחסה לתחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות", וקושר פעילים במפלגה לעמותה שהקים מאיר כהנא ומסווגת כארגון טרור. היא יצאה נגד "אנשים שהם לא פחות משותפים לארגון טרור כמו מיכאל בן-ארי והמרזלים" ובהמשך פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט עם קטעים מהראיון ל-ynet והתחייבה בכתב לפעול נגד "אנשים שפעילים בארגוני טרור, שרוקדים בחתונה עם תמונתו של תינוק שנרצח בדם קר, שרוצים הפרדה גזעית בדיוק כפי שרצו הנאצים - וששונאים את הדמוקרטיה הישראלית".

יום לאחר מכן השתתפה בירן בפאנל בחירות בבית-ספר תיכון בפתח-תקווה והשיבה לשאלות התלמידים. בין היתר התייחסה למפלגת עוצמה-יהודית, כינתה את מועמדיה לכנסת "חבורת טרוריסטים גזענים" והוסיפה: "אני שונאת שמשווים לגרמניה הנאצית אבל אם יש מפלגה אחת שמתאימה להשוואה זו עוצמה יהודית".

בעקבות זאת הגישו בן-גביר ובן-ארי תביעה בסך חצי מיליון שקל נגד בירן ושפיר. הנתבעות, באמצעות עורכי-הדין מנחם שטאובר ועמרי שגב, ביקשו לסלק את התביעה על הסף בשל חסינותן. השופטת מיכל שרביט קיבלה את הבקשה וסגרה את התיק.

מתוך הפוסט שהעלתה סתיו שפיר (צילום מסך)

מתוך הפוסט שהעלתה סתיו שפיר (צילום מסך)

"האמירות הנדונות נאמרו כולן על-ידי הנתבעות בכובען כחברות כנסת", כתבה השופטת שרביט בפסק-דינה. "הנתבעת 1 [בירן] השתתפה בפאנל בחירות, ואילו הנתבעת 2 [שפיר] התראיינה בתקשורת, וכל זאת מתוקף תפקידן של השתיים כחברות כנסת מכהנות ומועמדות בבחירות שעתידות היו לבוא. הן בפאנל הבחירות הן בריאיון נשאלו הנתבעות שאלות בנוגע לעמדתן ולעמדת המפלגה שמטעמה הן מכהנות ביחס לכניסה לממשלה ולהרכב הכנסת העתידי. על רקע זה אמרו את דבריהן.

"לא זו בלבד שהנסיבות שבהן נאמרו הדברים היו קשורות במובהק לתפקידן של הנתבעות כחברות כנסת, אלא שגם תוכנם של הדברים קשור קשר הדוק לעשייתן הפרלמנטרית בהביען עמדתן ביחס למפלגת עוצמה-יהודית והעומדים בראשה שהתמודדו אף הם באותה העת בבחירות לכנסת. האמירות הנדונות נאמרו אפוא כחלק אינטגרלי מפעילות לגיטימית של הנתבעות שעניינה הבעת עמדה בסוגיה פוליטית הנתונה במחלוקת ציבורית וכעניין נגרר או משני לפעילות זו. הנתבעות עשו שימוש בכלי עבודתן העיקרי כחברות כנסת, שהוא הנאום הפוליטי והריאיון, ופעולתן זו חוסה אם כן תחת הסיכון המקצועי שיוצר תפקידן מטבעו ומטיבו.

"במיוחד כאשר עסקינן בפעולה שהיא ביטוי, ישנה חשיבות לאפשר לנתבעות להתבטא באורח חופשי מבלי חשש שיתפסו חלילה באיסור הרחב הקבוע בחוק איסור לשון הרע. אלמלא נעשה כן, ובפרט בביטויים פוליטיים כפי אלה שבענייננו, עלול האפקט המצנן לפגוע בתהליך הדמוקרטי ובאינטרס הנוגע להבטחת שוק חופשי של דעות ורעיונות".

לא ניתן צו להוצאות.

11732-03-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.76MB)