טענותיו המקדמיות של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו, שהוגשו השבוע לבית-המשפט המחוזי בירושלים, מתנגחות באופן ישיר עם נאשם אחר בהליך, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. נתניהו מצביע בטענותיו על כך שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קיבל סיקור חיובי ב"ידיעות אחרונות" בעודו בוחן את האפשרות להעמיד לדין את התאגיד "ידיעות אחרונות" בפרשת השוחד.
נתניהו ומוזס נאשמים בפרשה המכונה "תיק 2000" כי קיימו ביניהם שיחות שוחד, במסגרתן מוזס הציע לרתום את הסיקור בקבוצת "ידיעות אחרונות" לטובת האינטרסים של נתניהו ומשפחתו ואילו נתניהו יפעל בכוחו השלטוני כדי להגביל את צעדיו של "ישראל היום", המתחרה ב"ידיעות אחרונות".
כעת, במסגרת טענותיו של הנאשם נתניהו לאכיפה בררנית בהחלטה להעמידו לדין, מקדיש נתניהו, באמצעות באי-כוחו, כמה עשרות סעיפים להחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את התאגידים אשר היו מעורבים לכאורה בפרשיות שבגינן הואשם, כולל חברת וואלה תקשורת בע"מ וחברת ידיעות אחרונות בע"מ.
בין היתר מציין נתניהו כי לאורך חודשים ארוכים שבהם שקלו היועמ"ש ובכירי הפרקליטות האם להעמיד לדין את "וואלה" ו"ידיעות אחרונות", "עמדו נציגי הפרקליטות ומי מטעמם בקשר שוטף עם אותם תאגידי התקשורת – לשם סיקור פעולותיהם השונות ועמדותיהם השונות".
כדוגמה לכך מציין נתניהו כיצד בחודשים האחרונים זכה היועמ"ש מנדבליט שתצלומו יופיע בהבלטה בשערי מהדורת סוף השבוע של העיתון. בשני המקרים הופנו קוראי העיתון למאמרים מאת נחום ברנע וטובה צימוקי, שנראה כי התבססו על שיחות ממושכות עם מנדלבליט ומקורביו.
"ידיעות אחרונות", כותרת ראשית, 20.11.20
שער "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", 20.11.2020
שער "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", 14.2.2020
"הנה כי כן", כותבים באי-כוח נתניהו, "היועץ המשפטי לממשלה גילה דעתו כי אין פסול בכך שהוא, כיועץ המשפטי לממשלה, יחזיק – מצד אחד – בכוח מנהלי משמעותי ביותר בעניינם של תאגידי התקשורת, בזק וואלה וידיעות אחרונות; ומצד שני יפעל, כמיטב יכולתו וכמיטב יכולתם של נציגיו ודובריו, על מנת להציג את פועלו ופועלה של הפרקליטות באופן החיובי ביותר, ואף – רחמנא ליצלן – לייצר סיקור שאינו חיובי ביחס לגורמים אחרים, לרבות באותם תאגידים ממש".
את נתניהו מייצגים בתיק עורכי-הדין בעז בן-צור, ישראל וולנרמן, דקלה סירקיס, כרמל בן-צור, אסנת גולדשמידט-שרייר, עמית חדד, נועה מילשטיין, אביחי יהוסף ויאיר לשם.
כתבות השער של מנדלבליט ב"ידיעות אחרונות", שהוגשו כנספח מטעם נתניהו, לא היו המקרה היחיד שבו היועמ"ש ובכירי הפרקליטות זכו לסיקור אוהד ביותר מהעיתון שאת גורל החברה המוציאה אותו לאור היו צריכים לקבוע. למעשה, מזה כשנתיים ש"ידיעות אחרונות" ניצב לצדה של הפרקליטות והיועמ"ש במאבקם נגד הדה-לגיטימציה שעושים להם נתניהו ונאמניו.
היחס של "ידיעות אחרונות" לפרקליטות ולמנדלבליט חריג לא רק משום שהמו"ל מוזס נאשם בפלילים וקבוצת "ידיעות אחרונות" היתה במשך תקופה ארוכה בצילו של כתב אישום פוטנציאלי, אלא גם מפני שמדובר בסטייה מהקו שאפיין את "ידיעות אחרונות" באופן מסורתי. לאורך עשרים השנים האחרונות אחז "ידיעות אחרונות" בקו מובהק של עוינות לבכירי מערכת אכיפת החוק.
כך הבליט "ידיעות אחרונות" ביקורות שנמתחו על הפרקליטות והיועצים המשפטיים. הוא נתן במה קבועה למשפטנים בכירים כבועז אוקון ודניאל פרידמן, שביקרו בחריפות את הפרקליטות, כמו גם לפוליטיקאים שנחקרו או הואשמו ויצאו עקב כך נגד מערכת אכיפת החוק כגון חיים רמון, אהוד אולמרט ואריאל שרון.
אם בעבר היה "ידיעות אחרונות" בימה מובהקת לטענות נגד "כנופיית שלטון החוק", מאז שהתפוצצה הפרשה המכונה "תיק 2000" המגמה התהפכה. למעשה, לפני כשנה וחצי העניק העיתון עמוד שלם במוסף סוף השבוע היוקרתי שלו למאמר מאת היועמ"ש מנדלבליט, תחת הכותרת "כשז'בוטינסקי ובגין הגנו על שלטון החוק". גם גזיר עיתון זה לא צורף לכתב הטענות של נתניהו.
"ידיעות אחרונות", 24.5.2019