לו יתואר התסריט הבא: בעוד כחודש וחצי, בשבת ה-2 בינואר 2021, בשעה 19.00, שלושה ימים לפני חידוש משפטו, מתייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו באולפן "פגוש את העיתונות" ומודיע למראיינת, רינה מצליח, כי הורה לצה"ל לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן משום שהתברר לו כי שליטי טהרן חימשו בראשי נפץ גרעיני את טיליהם המכוונים נגד ישראל.

לשאלתה של מצליח, מה הראיות לכך, משיב נתניהו כי המידע הרלבנטי סודי ואין הוא יכול לחלוק אותו עם הציבור. הראיון נערך ביוזמתו של נתניהו לאחר שבמשך השבוע שקדם לו הוא חזר וטען בפומבי שמנהיגי איראן מתכוונים לתקוף את ישראל בנשק גרעיני בימים הקרובים בעוד שמערכת הביטחון, בכללה השר בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש אמ"ן האלוף תמיר היימן, ראש השב"כ נדב ארגמן, חברי ועדת המשנה למודיעין בכנסת, כפרו בפומבי בגרסתו וטענו שלא מצאו לה כל בסיס במידע המצוי בידיהם.

כיצד היתה מצליח נוהגת בנתניהו  – האם היתה מאפשרת לו להשלים את דבריו ולשטוח את מלוא גרסתו הכוזבת על כוונותיה הקונקרטיות של איראן לתקוף בתוך ימים את ישראל ועל החלטתו לסכל את המזימה על ידי הפעלה מיידית של חיל האויר בעומק השטח האיראני – או שהיתה קוטעת את דבריו באיבם ומסבירה לצופים כי ראש הממשלה לא סיפק בדל של הוכחה לטענתו וכי היא אינה מוכנה לתת יד להפצת מידע שקרי שמוביל בוודאות לתוצאה הרת גורל שעצם קיום המדינה תלוי בה.

מהעמדה שהביעה רינה מצליח באולפן שישי בערוץ 12 לפני חמישה ימים עולה שהיא היתה מניחה לנתניהו לגולל במלואו את תיאור המצב שבפיו. מצליח יצאה נגד החלטתם של ערוצי טלוויזיה מרכזיים בארצות הברית לקטוע את הצהרתו של הנשיא טראמפ, במוצאי יום הבחירות, שבה חזר בתוקף על טענותיו בדבר זיופים מסיביים שבוצעו כביכול בתהליך ההצבעה וספירת הקולות. עורכי החדשות האמריקאים ומגישיהן לא אפשרו לטראמפ להמשיך בדבריו משום שהם ידעו כי יסודם בשקר מוחלט.

הם הגיעו להחלטה לסרב להמשיך להיות צנרת שבאמצעותה מזהם הנשיא את מרחב הדיון הציבורי בארצות הברית. הואיל ועל הפרק עמדה שאלה קריטית – יכולת החברה האמריקאית להוסיף ולהתנהל כמדינה דמוקרטית על בסיס החוקה וכללי המשחק המושרשים זה דורות, בחרו מנהלי תוכניות האקטואליה לנקוט עמדה ולשים מחסום לפיו מפיץ השקרים של הנשיא.

נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ מכריז באופן שקרי כי ניצח בבחירות, 4.11.2020 (צילום מסך מתוך שידורי CNN)

נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ מכריז באופן שקרי כי ניצח בבחירות, 4.11.2020 (צילום מסך מתוך שידורי CNN)

זו אינה החלטה פשוטה, בוודאי שאינה מובנת  מאליה. היא סותרת את עקרון חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת וחובת העיתונות לדיווח בלתי מוטה. מתוקפם של ערכים אלה אפשרה העיתונות האמריקאית לטראמפ להתל בה ובציבור בארבע שנות כהונתו ולהציף את החלל התקשורתי באינסוף שקרים, הסחות דעת והטעיות.

הכרעתם של מנהלי השידור האמריקאים היתה נכונה וראויה ויש בה פוטנציאל של תקדים שינחה את כלי התקשורת בארצות הברית, ובמדינות דמוקרטיות נוספות, גם בעתיד

החלק ההגון בתקשורת האמריקאית ניסה להילחם בהתנהלות הצינית הזו של הנשיא באמצעות תגובות מהירות, מנגנונים זריזים של בדיקת עובדות וטורי דעה נסערים שביקשו להעמיד את הציבור על נכלוליותו של הנשיא ולהזהירו מפני רמאויותיו. אמצעי ההגנה האלה לא הצליחו להתמודד עם עוצמת שטיפת המוח שחולל טראמפ ובמוצאי יום הבחירות הגיעו שדרים ועורכי חדשות בתחנות טלוויזיה חשובות למסקנה שהוגדשה הסאה: הנשיא מערער על עצם הליך הבחירות ועל יכולתה של ארצות הברית לבצע חילופי שלטון מסודרים והוא עושה זאת באמצעות הפצת שקר בוטה, ללא הצגת ראיות ממשיות. גורליות ההכרעה העומדת על הפרק ועוצמת עזות המצח והציניות שבטענת הנשיא על "גניבת הבחירות", הניעו את העיתונאים הללו להעדיף את הדבקות באמת על פני חופש הביטוי (של נשיא שקרן).

רינה מצליח חולקת על הכרעתן המוסרית והמקצועית של רשתות הטלוויזיה האמורות. לו היה נתניהו מופיע בתוכניתה, היא היתה פונה אליו רק לאחר שהיה מסיים את דבריו (המבוססים על שקר מוחלט, על פי התסריט הדמיוני המתואר לעיל) ומציגה לו שאלות שנועדו להטיל בהם ספק, לעמת אותו מול גרסאות מנוגדות שהשמיעו במרוצת השבוע ראשי מערכת הביטחון ולנסות בדרך זו לטעת בלב הצופים פקפוק בצדקת המלחמה שיוזם ראש הממשלה מול איראן. תפיסתה מתעלמת מאופיין הבהול של הנסיבות שבהן התסריט הזה מתרחש ומגורליותה של ההכרעה העומדת על הפרק.

לעניות דעתי, הכרעתם של מנהלי השידור האמריקאים היתה נכונה וראויה ויש בה פוטנציאל של תקדים שינחה את כלי התקשורת בארצות הברית, ובמדינות דמוקרטיות נוספות, גם בעתיד. הגיעה העת להחזיר את האמת למעמדה הראוי בדיווחי התקשורת.

תחת כנפיהן של תפיסות חמקמקות, המקדשות את הסיקור האישי, האמת הסובייקטיבית, השפעתן של הדעות הקדומות ושל מבנה האישיות של העיתונאי – הסתאב הדיווח העיתונאי והפך לשטח הפקר שבו מתרוצצים בערבוביה האמת והשקר מבלי יכולת להבחין ביניהם. חובת העיתונות לספק לציבור תנאים שבהם יוכל לרכוש מחדש את המיומנות להבחין בין אמת כהווייתה, לבין סחריר יחצני לבין כזב מוחלט. קטיעת דבריו השקריים בעליל של טראמפ היא צעד קטן לעיתונאי, צעד גדול לדמוקרטיה.