דן מרגלית ורביב דרוקר

בפתח התוכנית משבח עמנואל רוזן את העיתונים "הארץ" ו"מעריב" על שלא שלחו את כתביהם ופרשניהם המדיניים לסיקור פסגת נתניהו, אבו-מאזן ואובמה בארה"ב, ומציין כי למרות זאת לא חסר אף פרט בדיווחיהם על הפסגה.

בהמשך משוחח רוזן עם דן מרגלית ורביב דרוקר, פרשני "חדשות 10", על ספרו של מרגלית "התפכחות" ועל החברות בין העיתונאי מרגלית לפוליטיקאי אהוד אולמרט.

האם חברות אישית עם פוליטיקאי פוגמת במקצועיות של עיתונאי או מעשירה את יכולתו לדווח על פעולותיו? האם יש הבדל בין אוף דה-רקורד בין עיתונאי למקור ובין אוף דה-רקורד בין עיתונאי לחבר?

בהמשך הדיון שואל רוזן את דרוקר על חשיפת מקורותיו לפרסום על רן ארז, במסגרת תביעת דיבה שהגיש ארז. האם ראוי היה ששמות השניים ייחשפו?

דו"ח גולדסטון

עמנואל רוזן משוחח עם אראל סג"ל, עיתונאי "מעריב", ועם גדעון לוי, עיתונאי "הארץ", על דו"ח גולדסטון ועל התגובה לו בתקשורת הישראלית.

האם העיתונות הישראלית דיווחה כראוי על הדו"ח ומסרה את ממצאיו העיקריים, או שמא התמקדה בהתקפה על הדו"ח ומחברו? האם עיתונאים שדיווחו על מעללי חיילי צה"ל בעזה בדקו כראוי את העדויות שעליהן הסתמכו?

רוזן מסכם את הדיון בקביעה כי לדעתו הגיע הזמן לתחקיר עיתונאי רציני על מה שנעשה בעזה במהלך המבצע "עופרת יצוקה".

פינתו של ידידיה מאיר

ידידיה מאיר מבקר את התקשורת הישראלית על כך שהיא מפספסת כמעט לחלוטין את טקסי הסליחות ברחבת הכותל המערבי, ועל כך שהכתבים המדיניים מסקרים בטון בלתי אוהד את ביקור נתניהו בארה"ב בשל נטייתם הפוליטית.

עמנואל רוזן מוסיף הערה בגנות ההצעה להעניק תעודות עיתונאים לבלוגרים ומשווה בינם ובין טוקבקיסטים הנוהגים לקלל באופן קבוע.