הייתי אז עיתונאי מתחיל, קריירה של פחות מחצי שנה ככתב חרדים. אהוד אולמרט היה אז פוליטיקאי משופשף, סוגר את העשור השלישי בקריירה הפוליטית שלו. זה לא מה שמנע מעורך "כל העיר" דאז, יוסף כהן, למנות אותי לתפקיד הכתב המוניציפלי של העיתון. "ושלא תפספס אף נסיעה של אולמרט לחו"ל", הוא רטן לעברי מפתח חדרו כמה שעות לפני סגירת העיתון.
השנה היתה 2002, ומלחמת העולם בין ראש העירייה אהוד אולמרט ל"כל העיר" היתה בעיצומה. אולמרט הגיש כבר כמה תביעות דיבה נגד העיתון, הטיל עליו חרם מודעות וטען בכל פורום אפשרי כי מדובר ברדיפה פוליטית, ואילו "כל העיר" חשף בזה אחר זה את מחדליו של אולמרט בעירייה. "אולמרט בשחקים" היה שמו של הטור שיזם הכתב אייל הראובני, שקדם לי בתפקיד. אחרי שסיקר את הקדנציה הראשונה של אולמרט בכיכר ספרא, שהחלה בשלהי 1993, הציע הראובני בתחילת הקדנציה השנייה לפתוח מדור חדש, שיספור את ימיו של אולמרט בחו"ל. המדור, שאליו התלווה איור של אולמרט במטוס קל עם כובע ומשקפי טייס, הפך לפופולרי, והיה חוד החנית הססגוני וההיתולי במאבק של "כל העיר" בראש העיר.
המדור עקב אחרי מועדי היציאה והחזרה של ראש העיר מירושלים ומנה, בעקביות ובשיטתיות, את ימיו בנכר. אולמרט חרש את הגלובוס. ניו-יורק היתה העיר החביבה עליו, אבל הוא לא קיפח גם את המדינות הרחוקות ביותר, ביניהן יפן וארגנטינה.
חודשים אחדים לאחר כניסתי לתפקיד הכתב המוניציפלי, ב-17 ביולי 2002, רשם "אולמרט בשחקים" היסטוריה: "הצפוי קרה השבוע מוקדם מהצפוי", דיווחתי בחדווה לקהל קוראי. "ראש העיר אהוד אולמרט סגר שנה בחו"ל. ביום ראשון בלילה, סמוך לחצות, יצא הראש את העיר בוולבו הלבנה והמשוריינת כשפניו נתב"גה. הוא נחת בניו-יורק ביום שני בבוקר, ובערבו של יום מצא עצמו שוב על מטוס, והפעם הביתה.
"את השיא של אולמרט, כך נראה, יצליח לשבור רק הוא עצמו", המשכתי להתפייט. "בשלוש שנים וחצי, מאז החלה הקדנציה הנוכחית שלו, הוא יצא ל-49 מסעות. מספר הימים שבהם נפקד מעירנו עומד על 365 יום". קינחתי את הטור במשפט: "מסעו הנוכחי של אולמרט חותם בינתיים את סדרת החפוזים בחו"ל. בשבוע הבא ייסע אולמרט למסע של שבוע בדרום אמריקה".
ראש הממשלה אהוד אולמרט בשדה התעופה (צילום: לע"מ, פלאש 90)
שבוע לאחר מכן הצטרף לחגיגות פובליציסט הבית של העיתון, חיים ברעם. "השבוע חגג 'אולמרט בשחקים', המדור הפופולרי ביותר ב'כל העיר', 365 יום לעלילותיו של ראש עירנו בשחקים", פתח ברעם את הטור השבועי. "שנה שלמה בחוץ לארץ במהלך הקדנציה זה מתאים אולי לשר חוץ, אבל לא לראש עיר כל-כך בעייתית. אלא שראש העיר הגרוע ביותר בתולדות העיר, האיש שהוא והמינהל שלו מעוררים בכולנו כמיהה עזה לוועדה קרואה, ממשיך בטיוליו בעולם באין מכלים. העיר מזוהמת, מצב הביטחון גרוע, הצהרותיו של אהוד אולמרט שחצניות ומלבות מדנים, ויחסו לתקשורת גס ואנטי-דמוקרטי, אבל לעתים נדמה שנחיה תחת שלטונו לעולם ועד". ניבא ולא ידע מה ניבא.
הספירה המשיכה, אולמרט יצא למסע הנכסף בדרום אמריקה, והוסיף עוד 12 ימים לחשבון ימיו מחוץ לעיר. ואז, ארבעה שבועות לאחר חגיגות השנה, נפל דבר. נפגשתי עם אחד ממקורותי, ומיד בתחילת השיחה הוא אמר: "נראה לי שיש לך טעות ב'אולמרט בשחקים'. לפני כמה חודשים המספר היה כ-240 ימים, ועכשיו יש תוספת של 130 ימים. נראה לי שהוספת מאה ימים". השמים נפלו. בן שיחי המשיך לנושאים אחרים, אבל אני כבר לא הייתי שם. מיהרתי למערכת, שעטתי לארכיון, ועברתי גיליון אחרי גיליון. הוא צדק. שבועיים לפני חגיגות השנה הוספתי בטעות לספירה מאה ימים.
סחבתי את העיתונים לחדרה של עורכת החדשות, דפנה ברעם, ביקשתי ממנה לשבת, ודיווחתי על ההתרסקות. בתוך ראשי התחלתי לסכם את הקריירה הקצרה שלי כעיתונאי. אם הם לא יפטרו אותי, הירהרתי, אתפטר בעצמי. הזעקנו לדיון את עורך העיתון החדש, אנשיל פפר. שניהם שאלו לדעתי. לתקן ולהתנצל, אמרתי, אנחנו חייבים את זה לקוראים שלנו. ובכך הסתכם הדיון.
ראש הממשלה אהוד אולמרט על כבש המטוס (צילום: לע"מ, פלאש 90)
כעבור ארבעה ימים, ביום שישי ה-16 באוגוסט, הופיע שוב המדור "אולמרט בשחקים", אף שראש העיר היה מקורקע באותו השבוע. "מודים ולא עוזבים" היתה הכותרת של המדור, שנחתם בשמי. "בדיקה פנימית שנערכה השבוע במערכת 'כל העיר' העלתה כי נפלה טעות במניין הימים שבהם שהה ראש העיר אהוד אולמרט בחו"ל בקדנציה הנוכחית. על-פי תוצאות הבדיקה, נוספו בטעות מאה ימים למספר ימיו של אולמרט בחו"ל. המספר המדויק נכון להיום הוא 277 ימים". דיווחתי במדויק מאיזה תאריך החלה הספירה השגויה. "אנו מתנצלים בפני הקוראים על הטעות, שנעשתה בתום לב, ובפני ראש העיר על כך שייחסנו לו מספר ימי תיירות גדול מהמספר האמיתי, העצום ממילא. 'כל העיר' ימשיך למנות את הימים שמבלה ראש העיר בחו"ל, אך את חגיגות השנה שנערכו בטרם עת ניאלץ לדחות בכמה חודשים".
חגיגות השנה מעולם לא התקיימו. חודשים אחדים אחר-כך התמודד אולמרט ברשימת הליכוד לכנסת, נבחר, ופרש מראשות העירייה. בסופה של הקדנציה הוא שהה בחו"ל 294 ימים, ב-55 מסעות.
זה היה שיעור גם במידת השכנוע של עיתונות. להוציא אדם אחד, הצלחתי לשכנע אפילו את אנשי לשכת ראש העיר שאולמרט שהה בחו"ל שנה. אבל בחודשים האחרונים, כאשר חשדות מעטפות הכסף ואולמרטורס נחשפים, תחושת הפספוס גדולה עוד יותר. כמו כל הכתבים שסיקרו את אולמרט בתקופת כהונתו בעיריית ירושלים ובמשרד המסחר והתעשייה, גם בי מקנן החשד שייתכן ועבודה עיתונאית יסודית ומאומצת יותר היתה מפילה לחיקי את הזכות לחשוף את החשדות.