רייטינג, רייטינג ועוד פעם רייטינג, כמה עוד אפשר לעסוק בזה? אפשר, והרבה. כל עוד כלי תקשורת ממשיכים במרדף לוהט אחרי פופולריות על חשבון תוכן, נמשיך לחפור בנושא. והפעם, איזו הפתעה, שוב ערוץ הספורט על המוקד.
מדי יום שישי משדר ערוץ 5 משחק מהליגה הלאומית בכדורגל. זהו אחד מנכסי צאן הברזל של ערוץ הבסיס החינמי. המשחק שמשודר אמור להיות המרכזי והמסקרן מכולם, אלא שלא תמיד זה כך. השידורים מתרכזים בעיקר בשתי קבוצות: הפועל חיפה והפועל באר-שבע. שתיהן בצמרת הגבוהה ומעניינות תמיד, וכנראה חשוב יותר – לשתיהן קהל האוהדים הגדול ביותר בליגה.
המספרים לא משקרים: בעשרים המחזורים שחלפו שודרו משחקיה של הפועל חיפה 11 פעמים ושל באר-שבע עשר פעמים. אחריהן, הרחק מאחור: הפועל רמת-גן ארבע פעמים, הפועל ירושלים, מכבי הרצליה וכפר-סבא – שלוש פעמים כל אחת. אמנם חיפה ובאר-שבע מתמודדות חזק על העלייה לליגת-העל, אבל הפועל עכו והפועל רעננה ממוקמות אף הן בצמרת הגבוהה, ואפילו מעל באר-שבע, ובכל זאת משחקיהן שודרו עד כה בערוץ הספורט רק פעמיים כל אחת. האם התעלמו מהן רק בגלל המספר המועט יחסית של אוהדי הקבוצה? לא יכול להיות. ומה עם קריית-אתא ורמת-השרון? אמנם שתי קבוצות תחתית, ואמנם האוהדים של שתיהן ימלאו ביחד לא יותר מטנדר בינוני, אבל זו לא סיבה להעליב אותן ולא לשדר עד כה שום משחק שלהן.
בקיצור, צאו כבר מהקיבעון המחשבתי שסופר רק מספרים. אם יש הגינות תקשורתית בספורט, תנו כבוד ויחס גם לקבוצות מעוטות רייטינג.
ועוד דבר: למה בשידורי משחקי הלאומית הפסיקו להשתמש בפרשן, וליהקו לצד השדר יונתן כהן את המגיש והשדר עמיחי שפיגלר? השניים אמנם מעבירים שידור בסבבה, אבל לפי המודל הזה, במשחק במסגרת ליגת האלופות, יורם ארבל עוד יהיה הפרשן לצדו של רמי וייץ.
ואם כבר, אז עוד דבר: מדוע הפרומואים למשחק הליגה הלאומית ביום שישי האחרון לא השתוללו באתר האינטרנט של הערוץ, כמו שאירע לקראת משחקי הגביע בחמש פלוס לייב? לא ראיתי אפילו פרומו קטנטן אחד באתר. ככה זה עם ערוץ חינמי. לא שווה להשקיע בו לירה.
אלמוני נגד נמני
ביום ראשון פורסם בוואלה טור של אוהד מכבי תל-אביב המופנה לאבי נמני, ובו מסביר האוהד מדוע קראו לו להתפטר במהלך משחק ההפסד להפועל פתח-תקווה. הטור כתוב היטב, רק שיש בו בעיה קטנה: הוא נכתב בעילום שם. הנימוק: האוהד שכתב חשש להיפגע. בוואלה ציינו בתחתית הטור כי פרטיו שמורים במערכת.
בעקבות כך שלח לנו אדיר, סטודנט לתקשורת לשעבר, מייל: "לדעתי אין מקום לפרסם מאמרים כאלה בעילום שם. אתר אינטרנט חדשותי או עיתון אינו יכול להתנהג כבלוג או כטוקבק, כיוון שהם צריכים לפעול על-פי ערכי האתיקה העיתונאית. קולגה שלי לעבודה (במשרד פרסום) טוען כי הדבר דומה למכתב למערכת בעילום שם, שקיבל שדרוג למאמר לגיטימי. לדעתי יש כאן זליגה לתחום הצהוב".
אני מצטרף לדעתו של אדיר. חששו של אוהד מכבי תל-אביב להזדהות מובן לי, אבל אם בוואלה היו מתאמצים קצת, היו מוצאים אוהד אחר שיכתוב על נמני דברים נוקבים לא פחות, ובשמו המלא.
יד לפה
בשבוע שעבר נסגר אתר האינטרנט Shooter, שבארבע השנים האחרונות היה הבית של ענף הכדוריד בארץ וסיקר גם את המתרחש בעולם. הסיבה: כלכלית. דורון דיין, אחד הבעלים, מספר כי באתר נרשמו כ-120 אלף כניסות בחודש. דיין ניסה למצוא ספונסורים שיעזרו לכיסוי העלויות, ולאחר שלא הצליח בכך החליט לסגור.
לכדוריד זו מכה, כיוון שמדובר בענף שאינו זוכה לחשיפה תקשורתית גבוהה. ערוץ הספורט מעביר מדי יום שישי משחק ליגה בשידור ישיר, אבל מדורי הספורט בעיתונים בימי ראשון מעניקים לסיקור ליגת הכדוריד שטח מצומצם ביותר. דיין עדיין מקווה שאיגוד הכדוריד יעזור במימון, כדי שיוכל לפתוח את האתר מחדש, אבל הוא סקפטי. "יש כמה רעיונות איך להרים את הנושא מחדש", הוא אומר. "חוץ מזה, צריך אדמיניסטרטור שינהל את הכתבים ואת נושא השיווק, ועורך ראשי או עורכת". בעלי התפקידים באתר אמורים לעבוד בהתנדבות או תמורת שכר סמלי, כפי שעשתה העורכת האחרונה שלו, לימור שפיגל.
לדיין יש טענות לתקשורת הספורט: "מקפחים מאוד את הענפים הקטנים. אין יד מכוונת מלמעלה שתיתן לנו חבל הצלה. ענפי הספורט הקטנים צריכים לקנות זמני שידור, אחרת אין סיכוי שיראו אותם. עם כל הכבוד לכדורגל ולכדורסל ולצרכני תקציבים גבוהים, לא נראה שמשם יגיעו הישגים בזירה הבינלאומית. הסיכוי לכך הוא רק דרך הענפים הקטנים, כפי שהוכח באולימפיאדות. הבעיה היא שאף אחד לא שם עלינו. ניסיתי לעשות את המקסימום בשלולית הקטנה שלי, אבל השיטה עקומה ואני לא יכול להילחם בטחנות רוח".
3 קטנות
לא אישי, נמני. מצחיק לקרוא מדי פעם איך כתבי קבוצות מחליקים את האמת בניסוחים מעורפלים ומעוותים כדי להגן על יקיריהם. ההתבטלות של מרבית כתבי מכבי תל-אביב בפני אבי נמני ראויה לפוסט נפרד, אבל בינתיים הנה דוגמה על קצה המזלג: ביום שני פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כפולת אמצע על היחסים בין אוהדי מכבי תל-אביב לנמני. בכתבה, מאת גידי ליפקין ומשה שיינמן, הופיע המשפט הבא: "האוהדים שצעקו לנמני להתפטר לא כיוונו אליו אישית". קראתי את המשפט הזה חמש פעמים כדי להבין מה רוצים ממני, ובכל פעם הרגשתי יותר מטומטם.
תחזירו את הספורט. ספורט "הארץ" בימי ראשון, 12 עמודי טבלואיד איכותיים, מעורר געגועים למדור מלפני חודש וחצי – זה עם ארבעת עמודי הסדין, לפני שנטחנו עד דק והועלמו בתוך חלק ב'. אני מקווה שבצמרת העיתון כבר הפנימו את הטעות ויחזירו למדור הספורט את הכבוד שרמסו ברגל גסה.
גרנט בראש. צל"ש לספורט "ידיעות אחרונות", שביום גמר גביע המדינה בכדורסל מילא אחר ציפיות קוראיו והעניק להם בחצי השער העליון כותרת מראיון חצי רכילותי עם צופית גרנט. הפריוויו למשחק הגמר נקבר למטה. זהו סדר העדיפויות אצלם. אולי זה משום שלאף אחת משתי הקבוצות לא קראו מכבי תל-אביב.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il