חן ליברמן היא כתבת תוכנית "המקור" ומגישה בערוץ 13. עד לא מזמן עורכת התרבות של חדשות 13. בעבר כתבת חדשות חוץ וגם פלילים בגלי צה"ל וכתבת "ערב טוב עם גיא פינס" בארה"ב.
ימים לא פשוטים. לא לאזרחים וגם לא לעיתונאים, נכון?
אכן. עיתונאים הם קודם כל אזרחים בעצמם שחווים את אותם הקשיים כמו כולם (במיוחד כלכליים) ובנוסף לזה, המרכיב החשוב ביותר בעבודתו של עיתונאי - יציאה לשטח - הופך להיות מאוד מסובך. משווים את זה הרבה לסיקור מלחמה, ובזה אין לי שום ניסיון. אבל בניגוד לסיקור מלחמה, שם לעיתונאים יש את המרחב היחסית מוגן שלהם והם לא ממש בלב זירת הקרב - בסיפור הקורונה זירת הקרב פחות מוחשית ולכן אין לנו עדיין מושג איך להתגונן.
אפרופו מרחב מוגן, נראה שהאולפנים הם מדגרת קורונה מתוחכמת.
זה באמת היה כך בהתחלה, עד שכמה מהאורחים באולפן נכנסו לבידוד, כולם נבהלו והבינו שצריך להקפיד יותר על כללים של ריחוק, בדיקת חום וכו'. גם הרבה אנשים נמנעים מלהגיע לאולפן ובחדשות מפרידים בין האולפן של גבעתיים לזה של נוה אילן. זה מאוד מתסכל - ביום חמישי האחרון רצינו להביא לאולפן של "היום שהיה" את איציק אלרוב, עיתונאי שגר בבני ברק, כדי להבין יותר טוב את מה שקורה שם ופשוט לא יכולנו.
למה אי אפשר היה להביא אותו לאולפן? עיתונאים אמורים ליהנות מחופש תנועה גם בימים האלה.
עיתונאים של המערכת יכולים להיכנס ולצאת, מלבד אלה שנאלצו להיכנס לבידוד. עיתונאי שאינו מהמערכת - זה סיפור אחר. יש לו חופש תנועה לכל מקום אחר. וזה גם לא בטוח אגב - מחר למשל אני אמורה לצלם משהו בהרצליה לקראת ליל הסדר ולא בטוח שאוכל בגלל הסגר.
עוד קושי של עיתונאים, הוא של אלה שעובדים על סיפורים אחרים שלא קשורים לקורונה. כרגע אני עובדת על כתבה ל"מקור" שאני מצלמת כבר כמה חודשים, והקורונה הפכה את כל הסיפור. גם קשה מאוד להתרכז במשהו שלא קשור ישירות למשבר.
יש חשש שהמגבלות האלה באות גם להגביל את הסיקור העיתונאי? כמה אמת יש בכל הטענות הקונספירטיביות ששמענו בשבועות האחרונים על מות הדמוקרטיה?
את הסכנה לדמוקרטיה אני מזהה במקומות אחרים ופחות בהגבלת תנועה שנועדה להגן על אנשים מפני הידבקות. במיוחד כי עד כה התנועה של העיתונאים היתה די חופשית, ואת המגבלות הפעלנו בעצמנו כדי להתגונן. אבל המקומות שבהם המגבלות ותחושת החירום סייעו לגורמים פוליטיים למשוך זמן כדי לכופף את ידי היריב ולא לכנס את הכנסת למשל, זו כבר אזעקת אמת.
אבל זה היה בסופו של דבר קצר מועד ולא משמעותי בהיבט התוצאה. צל הרים כהרים?
לא הכל תלוי רק במבחן התוצאה. עצם העובדה שיו"ר כנסת יכול להפר בגסות צו בית משפט ולא יחולו עליו שום סנקציות, רק סולל את הדרך לפוליטיקאי הבא שיצפצף על החוק. זה עוד שלב בקריסת הקודים החברתיים שעליהם בנוי האמון במערכת.
הזכרת קשיים כלכליים ואי אפשר להימנע מלהתייחס למה שעובר כרגע על מערכת חדשות 13.
הקשיים הכלכליים החלו קודם והקורונה בטח לא עוזרת, בגלל שלמרות נתוני צפייה גבוהים מהרגיל יש פחות פרסומות כי רוב העסקים מושבתים. גם המדינה מכירה בנו כעובדים חיוניים שמעניקים שירות הכרחי במיוחד בתקופה הזו, ועיתונאים רבים מסכנים את עצמם ואת המשפחות שלהם כדי לדווח מהשטח, כשמעליהם מרחף איום פיטורים. סיטואציה בלתי נסבלת.
אז איך זה משפיע באמת? מרגישים את זה ברמת הסיקור? באופן שבו עיתונאים ועובדי מערכת מתנהלים ביום יום?
האמת היא שלאורך כל שנותיי בחדשות 10 שידעו לא מעט משברים תמיד מפתיע מחדש לראות איך העובדים ממשיכים לעשות את העבודה שלהם כרגיל ולפעמים אפילו עוד יותר במרץ. לצד הסכסוך מול הבעלים יש גם את הבוסים בבית, הצופים. הם הלקוחות שלנו. הם לא חייבים לאהוב אותנו ורבים מהם אולי לא אוהבים... אבל הם האנשים שאנחנו נותנים להם שירות, וזה מה שגורם לנו להמשיך לעבוד כרגיל ולהילחם על הפרנסה שלנו במקביל. נשמע קצת שמאלצי ואולי לא כל הקולגות יזדהו, אבל זו באמת התחושה שלי לאורך כל המשברים השונים שחווינו.
אציין בסוגריים שאני כבר לא חלק מחברת החדשות אלא עובדת רשת ומגישת תוכנית של חברת החדשות, אז ההתמודדות שלי קצת שונה, למרות שאני מזדהה עדיין עם חבריי לחדשות.
איך היום יום שלך נראה כרגע?
כרגע אני מצלמת כתבה ל"מקור" ועורכת כתבה אחרת, העונה עולה בסוף החודש (אבל הכל נתון לשינויים).
יש נטיה לאסקפיזם בגלל המציאות האינטנסיבית?
אין ממש נטיה לאסקפיזם, גם ניסיון הבריחה שלי לסדרות מסתיים בסוף ב"ווסטוורלד" הדיסטופית. קשה לי לראות סדרות שצולמו בעולם הישן שבו אנשים ישבו בבתי קפה, התחבקו, עבדו, סחרו וכולי. זה פשוט לא מתחבר. חוץ מזה שיש את טוויטר ששואב אותי לתוכו בכל רגע שאני לא עם הבת שלי (וגם לפעמים ברגעים שאני כן).
אבל את עדיין שרה :)
אה! ראית את זה! פדיחה. האמת היא שהלייבים קריוקי שהתחלתי לאחרונה באינסטגרם זה אחד הדברים היחידים שמסבים לי קצת אושר בתקופה הזו. אומרים שכשאוהבים לעשות משהו אז גם מאוד טובים בו. זה נכון לגבי רוב הדברים אבל לא לגבי שירה. אני מאוד אוהבת לשיר אבל זייפנית נוראית. כשהמשבר הזה התחיל הנטייה הראשונה הייתה להתעסק בדברים החשובים והדחופים שקורים וקצת שקעתי בדיכאון כי הרגשתי חסרת אונים מול הדבר הזה. השירה באינסטגרם מחזירה קצת את רוח השטות שאבדה לי לאחרונה.
ושים לב שאני עושה את הלייבים האלה תוך כדי שטיפת כלים כי אין לי באמת רגע דל! לא כמו רובי וויליאמס שיכול להתנתק כי המטפלת של הילדים בטח גרה איתם בבית. אחרי הראיון הזה אעלה לעוד לייב קריוקי. במקור המשמעות של לייב קריוקי היא שמישהו באמת מנגן תוך כדי את השיר.
תקדישי לעין השביעית שיר.
eye in the sky
בדיוק.
המלצות מדיה לתקופת הבידוד
נתחיל מעמרי אנגל שהקליט את השיר הכי מתבקש ומצחיק לתקופה ויש לו עוד מלא פוסטים מצחיקים בפייסבוק, סרטונים שלו וגם משתף קומיקאים אחרים.
סדרה: "האמריקאים" למי שעדיין לא צפה. שוקלת לצפות שוב מהתחלה כי אני פשוט מתגעגעת אליהם.
סרט: First Reformed עם אית'ן הוק.
ספר: "מהו פופוליזם?" . לא אסקפיסטי בכלל אבל יעזור לאנשים להבין את התהליך שבו אנחנו נמצאים. זה כמו לקרוא את הטו-דו ליסט של ביבי.