האם הראיון עם פרופ' עדה יונת הוא "מזויף"? הרי דיברו איתה, אמרו לה שזה מיועד לתוכנית הבוקר ואף ביקשו ממנה להוסיף ברכה. מנסיוני אני יודע שדברים כאלה מקובלים. אתן רק דוגמה אחת, וזאת משום שהנזכרים בה, כולל העיתון שמדובר בו, כבר אינם בחיים.
בשנות החמישים של המאה הקודמת (לפני כחמישים שנה), הייתי כתב של שבועון לונדוני בשם "ג'ואיש אובזרבר", בעריכתו של ג'ון קמחי. זה ביקש ממני בהזדמנות מסוימת לראיין את אבא אבן, שהיה אז סגן ראש הממשלה. וכך הורה לי קמחי לקיים את ה"ראיון": למסור לאבן את הנושא שבו נתבקש להשיב, לקבל ממנו מאמר כתוב באותו נושא, לחתוך אותו במקומות המתאימים ולהוסיף שם שאלות, כלומר השאלות "שלי" שעליהן הוא משיב.
דיברתי אפוא עם אבא אבן בטלפון, אמרתי לו במה המדובר וכעבור שלושה ימים הגעתי למשרד החינוך והתרבות ששם היה משרדו, וקיבלתי את הכתבה בכתב ידו. כמצווה חתכתי אותה בכמה מקומות, הכנסתי שאלות באמצע, ושלחתי ללונדון. הכתבה הופיעה, כמובן בתור ראיון, בחתימתי.
שמעתי אז מכמה עמיתים שזהו נוהג מקובל, לא רק עם אבא אבן אלא גם עם כמה אנשים עסוקים אחרים. אז אל יספרו לי שערוץ 10 חידש משהו, או שזה מעשה פסול. עולם כמנהגו נוהג.
לכתבה המקורית
ערב טוב ובוקר טוב / אורן פרסיקו
רז שכניק חשף ב"ידיעות אחרונות" את הראיון המזויף ששידר ערוץ 10. כעת מתברר כי הטעיית הצופים בדרך זו היא נוהל מקובל, שנחשף רק כשהובא לידי אבסורד