שחור על גבי לבן, והפעם עם חותמת "התקבל": "מדינת ישראל נגד ארנון בן נח מוזס".
כתב האישום נגד האיש החזק ביותר בתקשורת הישראלית בשלושים השנה האחרונות הוגש סוף-סוף לבית-המשפט המחוזי בירושלים, אבל כאילו דבר לא קרה. "הנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו שוחד", קובעים היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. אבל שמו של הנאשם מוזס עדיין מתנוסס מדי בוקר בשער "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "העורך האחראי".
שדרת העיתונאים הבכירה ב"ידיעות אחרונות" שוב שותקת. נחום ברנע, סימה קדמון, שמעון שיפר, סבר פלוצקר ובן-דרור ימיני. חלקם קראו בעבר למוזס, כל אחד בדרכו, לעזוב את תפקיד העורך האחראי. קריאה סמלית להיפרד מתואר סמלי. הם לא פירשו מה יעשו אם לא יפרוש, הוא מצדו לא פרש, וכעת הלא-איום שלהם מתממש. הם ממשיכים לכתוב בעיתון כאילו כלום לא השתנה.
עורך העיתון נטע ליבנה, ראש מערכת החדשות יואב ריבק וכמובן הטאלנט עמית סגל, ידעו שהם נכנסים לזירת פשע. חזקה עליהם שהבינו כי הוזמנו למקום כדי לטהר את הנאשם בפשע, לא את הזירה
ועד עיתונאי "ידיעות אחרונות" שותק. גם ארגון העיתונאים. בעבר קראו בארגון לפרישת מוזס, אבל גם כאן ללא כל הצבת תנאי. אין איום בשביתה, אין מחאה של ממש. אין שום מהלך פומבי נגד מו"ל ועורך אחראי שממשיך בתפקידו תחת כתב אישום. איך אפשר לנהל משא ומתן על הסכם קיבוצי ולהיאבק על התחייבות של ההנהלה לפעול לפי כללי האתיקה העיתונאית, כשהמו"ל נאשם במתן שוחד לראש הממשלה באמצעות רתימת עיתונאיו לצרכיו?
מהעיתונאים הבכירים שהגיעו לתפקידיהם החדשים בעיתון אחרי התפוצצות פרשת "תיק 2000" - קשה לצפות אפילו לציוץ. עורך העיתון נטע ליבנה, ראש מערכת החדשות יואב ריבק וכמובן הטאלנט עמית סגל, ידעו שהם נכנסים לזירת פשע. חזקה עליהם שהבינו כי הוזמנו למקום כדי לטהר את הנאשם בפשע, לא את הזירה.
נשארנו עם הציבור. הוא עדיין קורא את "ידיעות אחרונות" בסופי השבוע, עדיין גולש ב-ynet. בעבר זה היה מאכזב, כיום ברור שזה מסוכן. אולי בציבור יש מי שתופס את "ידיעות אחרונות" ו-ynet ככלי תקשורת אנטי-ביבי, שמאזן איכשהו את השפעתו של נתניהו על מרבית כלי התקשורת בישראל, אך זה אינו המצב. הצבתם של נתניהו ומוזס זה לצד זה כמעורבים בעסקת שוחד קירבה אותם מחדש. נתניהו לא סיפק למוזס את התמורה שהבטיח במסגרת העסקה המושחתת שבלב תיק 2000, אבל מוזס, בעל כורחו, נאלץ להזיז את הספינה. המאבק שלו כעת אינו בנתניהו, אלא באישום נגדו.
עורך "ידיעות אחרונות", נטע ליבנה, נואם בפתח ועידת "האנשים של המדינה". בנייני האומה, 6.1.2020 (צילום מסך מתוך ynet)
הסיקור שמציע "ידיעות אחרונות" להגשת כתב האישום נגד המו"ל מצליח לעורר געגועים אפילו לעורך הקודם רון ירון. זה, בניסיון (מודע יותר או פחות) לנקות את שמו משנים של שיתוף פעולה עם גחמותיו האנטי-עיתונאיות של מוזס, הוביל סיקור סביר של החקירה והחשדות נגד המו"ל. תחת מחליפו, ליבנה, המצב ב"ידיעות אחרונות" חזר לקדמותו.
בעוד ירון העז להביע תדהמה מהגילויים החמורים ב"תיק 2000" ולהבטיח תיקון, ליבנה הצהיר באירוע חגיגי שנערך לאחרונה במלאות 80 שנה ל"ידיעות אחרונות" כי "ה-DNA של 'ידיעות אחרונות' הוא עיתונות חופשית, אמיתית, כזו שלא חייבת דבר לאיש מלבד הקוראים. כך היה, כך הווה וכך יהיה". אפילו קהל הבית של "ידיעות אחרונות", שטרח והגיע לבנייני האומה בירושלים לכבוד האירוע החגיגי של העיתון, התקשה לקבל את ההצהרה המופרכת הזו במחיאות כפיים.
גישת ה"לא יהיה כלום כי לא היה כלום" של ליבנה עשתה את כל הדרך מהבמה בירושלים למערכת "ידיעות אחרונות" בראשון לציון, ומשם לעמודי העיתון שהופצו ברחבי המדינה. כפולת העמודים הבודדה שהוקדשה אתמול לסיקור כתב האישום נגד נתניהו, בני הזוג אלוביץ' והמו"ל בקושי הזכירה את השם המפורש "מוזס".
ב-ynet (עורך: יון פדר) הסיקור מוטה לא פחות. אמנם עם הגשת כתב האישום סיפקו בעומק הידיעה שפורסמה באתר פרטים גם על האישום נגד המו"ל, אבל בדף הבית לא הוזכר שמו של מוזס כלל. מנגד, אתמול דווקא הדגישו לאורך שעות בדף הבית ראיון עם בכיר בפרקליטות לשעבר, עו"ד אורי קורב, שטען כי כתב האישום "הוגש בניגוד לחוק" ועל כן דינו להיפסל. עו"ד קורב דיבר כמובן על כתב האישום נגד נתניהו, אולם יש רק כתב אישום אחד, נגד נתניהו ומוזס גם יחד.
שיחות נתניהו-מוזס "כבר היינו בסרט הזה, עשינו את זה. זאת מערכת בחירות רביעית שלנו, לא שלישית, רביעית, 96, 99, 2009 ועכשיו" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)
אחרי כל אותן פגישות פרטיות שערכו נתניהו ומוזס (לעתים בנוכחות מכשיר הקלטה), הפגישה המחודשת הצפויה של השניים על ספסל הנאשמים של בית-המשפט המחוזי בירושלים, תסבך עוד יותר את עבודת העיתונאים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet. הסיכוי של מוזס להימנע מעונש מאסר נראה קלוש, אבל הוא בוודאי גדול יותר כשבאמתחתו עדיין השליטה בקבוצת התקשורת של "ידיעות אחרונות".
כשיעלה מוזס לדוכן העדים וייחקר על ההתנהלות האנטי-עיתונאית שלו לאורך השנים, כשיעלו העדים נגדו ויספרו כיצד ניצל את מעמדו כמו"ל לרעה, הוא יעדיף שלפחות ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet הסיקור שיקבל יהיה מתון והסיקור של עבודת הפרקליטות יהיה עוין. הלחץ על הכתבים והעורכים להימנע מלעשות את עבודתם כראוי רק יגדל, ואולי גם תגיע נקודת שבירה.
עדיף שזו תתרחש כמה שיותר מוקדם, ולא רק כדי שמי שעדיין קורא "ידיעות אחרונות" ו-ynet יקבל, סוף סוף אחרי 80 שנה, עיתונות חופשית ואמיתית. אלא גם משום שמה שקורה ב"ידיעות אחרונות" משפיע על כל שדרת התקשורת הישראלית. באמצעות הלפיתה שלו בקבוצת "ידיעות אחרונות" משפיע מוזס השפעה עצומה על האופן בו הוא מסוקר - ובעיקר לא מסוקר - בכלי התקשורת האחרים. שחרור הלפיתה מ"ידיעות" יהיה גם שחרור לעיתונות כולה.