מהומות בטוטנהם, לונדון. 6.8.11 (צילום: ביקון רדיו, רישיון cc)
במשך ארבעה לילות השתוללו פורעים ברחבי בריטניה בפרץ אלימות פתאומי ששטף את הממלכה המאוחדת לאחר עצרת מחאה נגד התנהלות המשטרה. יום לאחר ששככו המהומות, ב-10.8.11, נשא ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, נאום שבו הצהיר כי הממשלה הבריטית תעשה "כל מה שצריך" כדי להשיב את הסדר על כנו. קמרון הוסיף ואמר כי תיבחן גם אפשרות למנוע ממי שנטלו חלק במהומות גישה לרשתות החברתיות.
"כל מי שצפה בפעולות האיומות האלה נדהם לגלות שהן אורגנו דרך הרשתות החברתיות", אמר קמרון. "אנחנו עובדים עם המשטרה, שירותי המודיעין ותעשיית ההייטק כדי לבחון אם יהיה נכון לאסור על האנשים הללו תקשורת דרך הרשתות החברתיות במקרה שיודעים שהם מתכננים מעשי אלימות".
נאומו של קמרון זכה לתמיכה מצד כמה חברי פרלמנט, שבתורם קראו לחסימה מוחלטת של הרשתות החברתיות במהלך ההתפרעויות. אולם ביום חמישי האחרון דיווח "הגרדיאן" כי הממשלה הבריטית חזרה בה מתוכניתה. במהלך פגישה שערכה עם נציגיהם של בעלי הרשתות החברתיות הבהירה שרת הפנים הבריטית תרזה מאיי כי לממשלה מעולם לא היתה כוונה "להגביל את שירותי האינטרנט".
נציגי RIM, יצרנית בלקברי, ששירות המסנג'ר שלה היה פופולרי בין המתפרעים, ונציגי האתרים פייסבוק וטוויטר זומנו לפגישה עם מאיי בעקבות נאומו של קמרון לאחר המהומות. הנציגים מיהרו לגנות את הצהרת הכוונות של הממשלה הבריטית והזהירו כי מדובר בצנזורה אינטרנטית.
על-פי "הגרדיאן", דוברות משרד הפנים תיארה את הפגישה כ"מועילה ביותר": "הדיונים התמקדו בדרכים שבהן רשויות אכיפת החוק והרשתות החברתיות יכולות להמשיך לטפח את היחסים ביניהן ולשתף פעולה במטרה למנוע ניצול הרשתות לפעילות עבריינית. הממשלה אינה מעוניינת בסמכויות נוספות שיאפשרו לה לחסום את הרשתות החברתיות", מסרה הדוברות.
כמה שעות לפני הפגישה פירסמו ארגוני זכויות אדם מכתב פתוח שהזהיר את הרשויות כי הגבלת האינטרנט עלולה להיות "מנוצלת בקלות" לרעה ולפגיעה מיותרת בחופש הביטוי.
במהלך הדיון הציגו נציגי הרשתות את הדרכים שבהן הם מסייעים לרשויות לשמור על הסדר במדינות שבהן הרשתות פעילות. דוברת פייסבוק אמרה לאחר הפגישה כי האתר הפופולרי הוא "אחד המקומות הבטוחים ביותר באינטרנט", ואף הוסיפה כי "פייסבוק מקבלת בברכה את העובדה שהפגישה היום היתה דיאלוג על המשך העבודה המשותפת שלנו להבטחת בטחונם של אזרחים, ולא שיחה על הגבלות חדשות על שירותי האינטרנט".
דוברת טוויטר הוסיפה: "ממשלות ורשויות אכיפת חוק ברחבי העולם משתמשות בטוויטר כדי ליטול חלק בתקשורת חופשית וציבורית. שמענו ממקורות רבים שטוויטר היא הדרך האפקטיבית ביותר לקבל עדכונים ולהפריך שמועות שווא בתקופות משבר או חירום".
לפני הפגישה המדוברת התפרסם מחקר שערך "הגרדיאן" על חלקן של הרשתות החברתיות בכלל וטוויטר בפרט במהומות. המחקר התבסס על נתונים מתוך למעלה מ-2.5 מיליון ציוצים (עדכוני טוויטר) שהכילו מלות מפתח ותיוגים ("האשטאגס") הקשורים למהומות.
ניתוח הפעילות באתר טוויטר כפי שתועדה ב-12 אתרי מהומות העלה כי מרבית התנועה נרשמה זמן קצר לאחר שהתפרסמו בתקשורת דיווחים מבוססים על תקריות באזור. ממצא זה עשוי להעיד כי גולשים השתמשו ברשת החברתית כדי לעקוב אחר האירועים המתפתחים במהירות ולא כאמצעי להצתת האלימות. ברם, לא ניתן לשלול לגמרי את תפקידה של הרשת ככלי בידי המתפרעים.
בשבועות שלאחר המהומות נעצרו כמה משתמשי פייסבוק בחשד לשימוש ברשת כאמצעי להסתה לאלימות. שני גולשים שהשתמשו בפייסבוק כדי לארגן מהומות, ללא הצלחה, נשפטו לארבע שנות מאסר. אחד מהם, הצעיר הבריטי דייוויד גלין ג'ונס, שכתב בפייסבוק, "אם תהיה לי ההזדמנות, אשמח לנפץ מכונית משטרה. אתם לא?", נשפט לארבעה חודשי מאסר. קמרון הגיב על גזרי הדין הקשים ואמר שהוא "תומך במסר הקשוח" ששלח בית-המשפט.
אמש הצטרף גם יו"ר גוגל, אריק שמידט, לשורת הדמויות הציבוריות שגינו את הצעתו של קמרון להגביל את השימוש ברשתות החברתיות. במהלך הרצאה שנשא אמש בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי השנתי של MediaGuardian באדינבורו טען שמידט כי הגבלת האינטרנט תוביל לתוצאה הפוכה מזו הרצויה. שמידט הקביל את הצעתו של קמרון להחלטתן של הרשויות המצריות לנתק את האינטרנט עם התעוררותה של תנועת המחאה המצרית. לדבריו, ניתוק האינטרנט רק "הכעיס את האזרחים יותר וגרם להם לצאת מביתם ולמחות ברחובות. ניתוק האינטרנט במצרים היה טעות אסטרטגית. זה כמו לנתק את המים. המון אנשים משתמשים באתרים האלה כחלק חיוני מחייהם היומיומיים, ואם תנתק אותם, אתה הולך לעצבן אותם מאוד", הוסיף שמידט.
בתוך כך, אתר ה"פרס גזט" דיווח ביום שישי האחרון כי בית-המשפט התיר לפרסום את שמו של נער שהודה כי השתמש בפייסבוק כדי לעודד גניבות ומעשי עבריינות במהלך המהומות. הנאשם, ג'וני מאלפה בן ה-16, הוא הנער הראשון שנעצר והועמד לדין על מעורבותו במהומות. ה"גזט" הזכיר כי בדרך כלל בית-המשפט הבריטי מעניק לנאשמים קטינים את מחסה האנונימיות.
במקרה של מאלפה, בית-המשפט סירב להורות על איסור פרסום זהותו. התיק נידון בבית-המשפט לקטינים, שם לרוב מוענקת לחשודים אנונימיות אוטומטית, אולם השופטים התירו את חשיפת זהותו של מאלפה בעקבות פרסומם של קווים מנחים בנוגע לתיקים הקשורים למהומות שבהן התבקש בית-המשפט להסיר את הגבלות הפרסום והזכות לאנונימיות שמוענקת לקטינים. עם זאת, הקווים המנחים התייחסו במפורש לקטינים שכבר הורשעו.
שאונין לאמבה, מנכ"לית הקרן Just For Kids Law, אמרה שיש לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח שיהיו לזיהוי עבריינים קטינים. "אם לא תהיה לו האפשרות לרכוש את ההכשרה שהוא זקוק לה כדי להשיג עבודה, הוא יהפך לנטל על החברה", אמרה לאמבה בראיון ל-BBC ביחס למאלפה. "אני מבינה שהממשלה חשה כי עליה להגיב בצורה מסוימת למהומות האזרחיות, אך החוק מעניק לילדים האלה הגנות מסוימות".