מבין מוספי החג הרבים שצורפו לעיתונים בשבועות האחרונים בלט מוסף המחווה שהוציא "מעריב" ל"הפטיש", עיתון שכונות חברתי שיצא לאור בשנים 1989–1992, השמיע קול חריג בנוף התקשורת הישראלית ונתן במה לנושאים שהיו מושתקים עד אז, החל במוזיקה מזרחית וכלה במחאת מחוסרי הדיור.
למרבה הצער, גם מוסף המחווה ל"פטיש" יוצא דופן לעומת רוב הפרסומים של העיתונות המסחרית, שאינה מרבה להקדיש תשומת לב לנושאי חברה, ובוודאי אינה נוהגת לפרסם מוסף שלם העוסק בנושאים כמו פערים חברתיים ומהגרי עבודה.
לדברי עורך "מעריב", יואב צור, המוסף המיוחד משתלב במגמה מודעת ומכוונת להדגיש נושאי חברה בעיתון. "היום, גם בעקבות המשבר הכלכלי, אנשים מבינים שהקפיטליזם היא כנראה לא השיטה הכי טובה, ואפשר כמעט מדי יום לראות את הקו החברתי ב'מעריב'", הוא אומר. "כל פעם שעולה רעיון חברתי, אנחנו שמים עליו את הדגש". לדוגמה מציין צור את הידיעה של רותי סיני, שהופיעה הבוקר בעיתון על פני למעלה ממחצית העמוד, ובה דווח על חברת כוח אדם שסירבה להעסיק אדם כפקח בעיריית תל-אביב מפאת גילו – 44.
לדבר עורך "מעריב", הרעיון לגליון המחווה ל"פטיש" הועלה על-ידי יואב ריבק, סגן ראש מערכת החדשות, שגם ערך את המוסף. צור מדגיש כי ההחלטה המערכתית שקיבל, לתת במה נרחבת לנושאים החברתיים, הולכת מבחינתו יד ביד עם החלטה אחרת – להתייחס לערים בפריפריה "כמו שמתייחסים לתל-אביב", כלשונו. "שבאר-שבע וקריית-שמונה יופיעו בעיתון לא רק במדורי הפלילים".
צור אומר כי מאז הפרסום קיבל תגובות חיוביות רבות על הגיליון, הן מעיתונאים שנטלו חלק בעיתון "הפטיש" והן מקוראים. "אני לא יכול להגיד שעשינו סקר בנושא, כי אנחנו לא עושים סקרים", הוא אומר, "אבל אני בקשר מאוד הדוק עם מחלקת המינויים, ותמיד כשאנחנו עושים פרויקטים חברתיים, התגובות של המינויים מאוד טובות".
מה לגבי תגובות של מפרסמים ובעלי חברות?
"אני מכבד מאוד מפרסמים וחברות מסחריות, אבל הלקוח העיקרי שלנו זה הקורא. ההתייחסות הראשונה שלנו צריכה להיות לקורא הפשוט, לא למפרסמים. אם אנחנו נבטא טוב את מה שמעניין אותו ומה שכואב לו, אז נצליח. שלי יחימוביץ' כתבה במוסף על עובדי הקבלן ושחיקת מעמד הביניים. המטרה שלנו ב'מעריב' היא להיות הפה לאנשים האלה".