משרד החוץ מסרב לחשוף מיהם החוקרים שהיו מעורבים בניסוח ההצהרה המשותפת של ממשלת ישראל וממשלת פולין בדבר חוסר אחריותו של העם הפולני לפשעי השואה. במענה לבקשת חופש מידע שהוגשה למשרד נמסר מטעמו כי חשיפת הגורמים עלולה, בין היתר, לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל.
בתחילת השנה אישר הפרלמנט בפולין הצעת חוק שאוסרת להטיל על העם הפולני והמדינה הפולנית אחריות לפשעי הנאצים. החוק, שהטיל קנס או מאסר על מי שייחס לפולין אחריות או שותפות באחריות לפשעי הנאצים, עורר ויכוח חריף בין פולין לבין ישראל ויהדות התפוצות. למרות זאת, בחודש יוני האחרון מסרו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי הצהרה משותפת שמביעה תמיכה בעקרונות החוק.
"ברור לכל שהשואה היתה פשע חסר תקדים שבוצע על-ידי גרמניה הנאצית נגד העם היהודי, ובכלל זה נגד כל הפולנים ממוצא יהודי", נמסר בהצהרה. "[...] מאז ומעולם הסכמנו על כך שהמונח 'מחנות ריכוז/השמדה פולניים' שגוי מיסודו ומפחית מאחריותם של הגרמנים להקמת המחנות הללו. ממשלת פולין הגולה בתקופת המלחמה ניסתה לעצור את הפעולות האלה של הנאצים באמצעות העלאת המודעות בקרב בנות הברית המערביות לרצח השיטתי של יהודי פולין.
"[...] אנו דוחים את הנסיונות להאשים את פולין או את האומה הפולנית בכללותה בזוועות שבוצעו על-ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם מאומות שונות. [...] שתי הממשלות מגנות בתוקף את האנטישמיות על כל צורותיה ומביעות את מחויבותן להיאבק בכל ביטוייה. שתי הממשלות אף מביעות את התנגדותן ל'אנטי-פולניות' ולכל סטריאוטיפ לאומי שלילי אחר".
במסיבת העיתונאים שבה הוצגה ההצהרה המשותפת הודה ראש הממשלה נתניהו לכלכלן ד"ר יוסף צ'חנובר ולמהנדס ותא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל שסייעו בגיבוש ההצהרה, והוסיף תודה גם לחוקרת השואה פרופ' דינה פורת מיד-ושם על "ליווי המהלך". אולם לאחר פרסום ההצהרה פירסם יד-ושם התייחסות חריגה מטעמו להצהרה המשותפת, שלפיה ההצהרה מכילה "עיוותים היסטוריים" ועלולה לייצר אווירת הפחדה בקרב חוקרי השואה. ביד-ושם הבהירו באותה הזדמנות כי אם פורת אכן תרמה לנוסח ההצהרה המשותפת, הרי שלא עשתה זאת מטעמם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קורא את ההצהרה לגבי החוק הפולני הפוטר את הפולנים מאחריות לפשעי השואה. לצדו: יוסף צ'חנובר ויעקב נגל; 27.6.2018 (צילום: חיים צח, לע"מ)
פרופ' יהודה באואר, מבכירי חוקרי השואה בישראל, כינה את ההצהרה "בגידה" וטען כי ישראל נתנה גושפנקה לנרטיב הפולני שהוא "סיפור שקרי לגמרי". לדברי פרופ' באואר, "הפולנים הונו אותנו, סובבו אותנו על האצבע ואנחנו הסכמנו לזה, כי למדינת ישראל יותר חשובים היחסים הכלכליים-בטחוניים-פוליטיים עם פולין מאשר עסק קטן כזה, כמו השואה".
בעקבות המחלוקת שעוררה ההצהרה המשותפת פנה עו"ד איתי מק, מטעם כמה וכמה פעילי זכויות אדם, אל משרד החוץ בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע. "על פני הדברים, נראה כי ההצהרה גובשה במחטף ומבלי לקיים התייעצות רצינית עם אנשי המקצוע הרלבנטיים", כתב עו"ד מק, וביקש לדעת מיהם חוקרי השואה שאישרו את נוסח ההצהרה הסופי, מיהם חוקרי השואה שליוו את הכנת הנוסח ומיהם חוקרי השואה והמוסדות האקדמיים שהתבקשו להביע את עמדתם לגבי נוסח ההצהרה.
לפני ימים אחדים קיבל עו"ד מק תשובה מאת אריה זיני, הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד החוץ, ולפיה לא ניתן לספק את המידע. במענה מובהר כי "משרד החוץ מנוע מלמסור מידע נוסף בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל". עוד מוזכרים במענה סעיפים אחרים בחוק חופש המידע שמאפשרים אי-מסירת מידע משלל סיבות ובהן חשש מפני שיבוש התפקוד התקין של המשרד; אי-מסירת מידע על אודות פרטי משא-ומתן עם גורם מחוץ למשרד; ואי-מסירת מידע בדבר דיונים פנימיים שונים.
עו"ד מק מסר לאתר "העין השביעית" כי בכוונתו לעתור נגד ההחלטה.