קשים הם חייו של הליברל הכלכלי בישראל: מצד אחד להחזיק באידיאולוגיה שדוגלת בהתערבות מינימלית בלבד של המדינה בשוק, ומצד שני לחיות בארץ שבה המגזר הפרטי והציבורי שלובים יחד ומעורבבים עד מאוד. דוגמה טובה למצב המעיק הזה צצה בסוף השבוע האחרון סביב הדיון הציבורי בסוגיית "חופש המימון" והנסיונות למנוע מימון ממשלתי מיוצרים ומוסדות שתויגו כ"שמאלנים".

אריאל ויטמן, ליברל כלכלי מוצהר וכתב במדור הכלכלה של "ישראל היום", ביקש ללעוג לטענה (המוגזמת בפני עצמה) שלפיה בלי מימון ממשלתי לא תיתכן תרבות במדינת ישראל – ושמניעת מימון ממשלתי היא סתימת פיות. "הממשלה מעולם לא מימנה את דברי", צייץ הכתב הכלכלי, "לא בפייסבוק ולא בטוויטר, לא בעיתון ולא בבלוג שהיה לי. זה ממש סתימת פיות קלאסית".

ויטמן אולי לא קיבל כסף ממשלתי ישירות לכיסו, אך הציוץ שלו רחוק מלהיות מדויק. בחודשים האחרונים, הכתב הכלכלי של "ישראל היום" פרסם סדרה של כתבות קנויות מטעם משרד הכלכלה, שהוא כידוע חלק אינטגרלי מממשלת ישראל. מאז חודש מאי האחרון פרסם ויטמן בחינמון לפחות שמונה טורים וכתבות במימון המשרד הממשלתי – עובדה שסותרת את טענתו שלפיה "הממשלה" מעולם לא מימנה את פרסומיו בעיתון.

"הלוואה בערבות המדינה? יש כזו". הפניה לכתבה ממומנת מאת אריאל ויטמן, אתר "ישראל היום" (צילום מסך)

"הלוואה בערבות המדינה? יש כזו". הפניה לכתבה ממומנת מאת אריאל ויטמן, אתר "ישראל היום" (צילום מסך)

אם לא די בכך, כל הכתבות הללו עוסקות, רחמנא ליצלן, בפועלו של גוף ממשלתי בשם "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" שתפקידו ללוות ולתמוך בעסקים פרטיים של ישראלים שנזקקים לסיוע ממשלתי – לרבות סיוע כלכלי.

בהתכתבות עם "העין השביעית", ויטמן הבהיר שמבחינתו אין סתירה בין תפיסת עולמו – כליברל כלכלי, הוא דוגל במינימום התערבות ממשלתית בשוק – ובין פרסום כתבות קנויות שמקדמות גוף ממשלתי שתפקידו לתמוך בגופים מהמגזר הפרטי. יתרה מכך, הוא אפילו שלל את הקביעה שלפיה הוא מייצר עיתונות שממומנת ישירות על-ידי הממשלה. על רקע זה ראוי לציין כי לכתבות שהוא וכתבים אחרים מפרסמים במסגרת העסקה של "ישראל היום" ומשרד הכלכלה נלווית הבהרה שלפיה הן מתפרסמות "בשיתוף" עם המשרד הממשלתי. המשרד עצמו מסר ל"העין השביעית" לאחרונה כי העסקה בין הצדדים אכן כוללת קניית כתבות, ואף נקב בעלותה: 700 אלף שקל.