משרד הכלכלה בראשות השר אלי כהן שילם למעלה מ-700 אלף שקל עבור קניית כתבות בעיתון "ישראל היום". הכתבות הקנויות, שפורסמו גם באתר האינטרנט של החינמון, נחתמו על-ידי כתבי מדור הכלכלה וקידמו מיזמים שונים של המשרד הממשלתי. במשרד הכלכלה מסרו ל"העין השביעית" כי בקרוב יצורף ל"ישראל היום" מוסף שלם של כתבות שנרכשו מכספי משלמי המסים.

בעבר, כתבי היומון של משפחת אדלסון מתחו ביקורת חריפה על המתחרה "ידיעות אחרונות", שמכר כתבות במיליונים למשרדי ממשלה וגופים עסקיים. ב-11 שנותיו, "ישראל היום" שימש דוגמה בוטה להפצת תעמולה סמויה בשירותו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו – אך עד לאחרונה נמנעו בעיתון ממכירה ישירה של כתבות מערכתיות לגורמים מהזירה הפוליטית, ובעבר אף דחו הצעה לעסקת תוכן גדולה עם משרד החינוך. העסקה העכשווית של "ישראל היום" ומשרד הכלכלה היא כפי הנראה הראשונה מסוגה בחינמון, ומסמנת שינוי מגמה.

הכתבות הקנויות החלו להתפרסם בחודש מאי השנה, כחלק מקמפיין שנועד לקדם יוזמות שונות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, גוף שפועל בתוך משרד הכלכלה. כתבי החינמון אריאל ויטמן, אילן ליזרוביץ' והיאלי יעקבי-הנדלסמן ריאיינו את עובדי המשרד, כמו גם בעלי עסק שהסתייעו בהם, והנפיקו כתבות תדמית שהוגשו לקוראים כחומר מערכתי. רוח הסיקור, כמתבקש מתוכן קנוי, חיובית במובהק. בתחתית צוין בקטן כי הכתבות מתפרסמות "בשיתוף" הגוף הממשלתי, אך בלי לציין שמדובר בתוכן שנקנה על-ידי המסוקרים בו.

העורך הכלכלי של "ישראל היום", ערן בר-טל (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של תנועת נשים-בירוק)

אף שבכתבות עצמן לא הוזכר השר כהן, העורך הכלכלי של "ישראל היום" טרח לשבח אותו במוסף צרכנות שצורף לעיתון לפני כשבוע וחצי. המוסף כלל שלוש כתבות מגזין גדולות על יוזמות של המשרד הממשלתי, שנרכשו במסגרת העסקה, ולצדן כתבות מערכתיות. בטור שפורסם בפתח המוסף, שעסק במחירים היקרים בענף התיירות בארץ, הסביר העורך ערן בר-טל כי "שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הוביל לאחרונה כמה מהלכים להורדת יוקר המחיה".

מההקשר שבו הובאו הדברים ניתן היה להבין כי לפי העורך הכלכלי של "ישראל היום", השר אלי כהן לא חושש לפגוע במשפחות העשירות בישראל כדי להיטיב עם כיסו של הציבור הרחב. "כשנבין שמסים ומכסים פועלים נגד כולם, נדע להעריך את הפעולות להורדתם. מכס שמגן על 50 משפחות מרע את מצבן של מאות אלפי משפחות אחרות", כתב העורך, והדגיש כי אחת הפעולות המרכזיות שביצע כהן במהלך כהונתו היתה ביטול מכסים. "הבטחנו לשרים שנפרגן לכל מי שיתרום להורדת יוקר המחיה בארץ", כתב העורך, "אז אנחנו בהחלט מפרגנים". חרף השימוש בלשון רבים, בטור לא אוזכרו שרים אחרים מלבד זה שמשרדו רכש כתבות במוסף. כהן צץ שוב בהמשך הגיליון, בהמלצה תיירותית מפיו שלוותה בתצלום שלו עם בני משפחתו.

לא היתה זאת הפעם הראשונה שבה הילל העורך הכלכלי את השר כהן לאחר תחילת הקמפיין המשותף של החינמון והמשרד הממשלתי. במאמר מחודש מאי שיבח בר-טל את כהן על כך שבאמצעות ביטול המכסים שהוא מוביל יעלה בידיו להפוך את ישראל ל"סינגפור של המזרח התיכון, כפי שהיה נכון לעשותה מזמן".

"עסקים רבים ושונים בארץ נהנים מסיוע ומתמיכה של הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים". מתוך כתבה ממומנת שפורסמה במוסף הצרכנות של "ישראל היום", 29.6.2018

עד לא מזמן, במערכת "ישראל היום" נהגו להביע חלחלה מפני עיתונות מסוג זה, שנפוצה אצל המתחרה "ידיעות אחרונות". לפני שנים אחדות, כשבאתר זה ובכלי תקשורת אחרים נחשף כי משרדי ממשלה משלמים מיליוני שקלים על רכישת כתבות בכלי התקשורת של משפחת מוזס, בחינמון השתמשו במידע זה כדי לתקוף את "ידיעות אחרונות" ואת השרים שמשרדיהם ביצעו את העסקאות, ולטעון כי מדובר בגניבת דעת.

בחינמון דיווחו בהרחבה ובהבלטה על חשיפות של "דה-מרקר", "וואלה" ו"העין השביעית" בנוגע לעסקאות מסוג זה, ומתחו על הפרקטיקה הזו ביקורת חריפה. "מי לא רוצה מתכון מנצח שתמיד יסחט מחמאות? הכירו נא את המתכון שמצליח תמיד, שמספקים 'ידיעות אחרונות' והאתר שלו ynet: שילמת? קיבלת!", עקצו בחינמון בידיעה שפורסמה במאי 2014 על עסקת מכירת תוכן שהלקוח בה היה – למרבה האירוניה – משרד הכלכלה.

שער "ישראל היום" (פרט), 11.5.2014

בכתבה שפרסמה הכתבת מירי עדן בסמוך לכך הוטחו ב"ידיעות אחרונות" דברי תוכחה: "האם ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet חצו ברגל גסה את הקו האדום? האם הכוונה היא לגרום לקהל התמים לחשוב שהוא קורא משהו אובייקטיבי בלי להבין שהוא בולע פרסומת? האם זה לא מפריע לשום שר או ח"כ? האם זה העיתון שאתם רוצים לקנות – גם אחרי שכבר שולם מחיר מלא עבור הפרסומת הסמויה שאתם קוראים בו?".

בטור שפורסם ב"ישראל היום" בעקבות חשיפת רצף של עסקאות תוכן בין "ידיעות אחרונות" לשרי מפלגת יש-עתיד, גינה גם הפובליציסט הקבוע חיים שיין את התופעה. "אין ספק בעיני כי הסכם המערב תוכן שיווקי עם תוכן חדשותי עומד בסתירה לכללי היסוד של האתיקה העיתונאית. מודעות וידיעות במקרים רבים יוצרות ניגוד אינטרסים מובהק, שכל עיתון המכבד את שליחותו יימנע ממנו", כתב שיין. "עוד מעט קט נקרא בעיתונים שמערכת החינוך היא מהטובות בעולם, שבוגרי כיתות י"ב בקיאים במורשת היהודית ובתרבות המערב ושביטול מבחני המיצ"ב היה הברקה גאונית של השר. בתוך חודשים יתברר שמספר העניים בישראל ירד פלאים, וששר האוצר והרווחה קוסמים מדופלמים".

"ישראל היום": "פועלים לפי האתיקה העיתונאית המקובלת"

מאז פרסום הטורים שצוטטו לעיל עברו ארבע-חמש שנים, ומה שפעם היה מוקצה מחמת מיאוס קיבל מאז חותמת כשרות ממערכת "ישראל היום". מה גרם לשינוי? הפנינו את השאלה הזאת ל"ישראל היום", אבל שם בחרו שלא להתייחס לסטנדרט הכפול שהפגינו ביחס לפרסום תוכן שיווקי. לפי "ישראל היום", הכתבות שרכש משרד הכלכלה תואמות את הקו המערכתי ואף עולות בקנה אחד עם כללי האתיקה העיתונאית.

"הסכם שיתוף הפעולה נחתם עם הסוכנות לעסקים קטנים באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), לפי כל דין ובהתאם לכללי האתיקה העיתונאית המקובלת", מסר ל"העין השביעית" דובר "ישראל היום", הראל דוידוביץ'. "במסגרת ההסכם, הסוכנות לעסקים קטנים מציעה מגוון נושאים והמערכת בוחרת מביניהם את הנושאים המעניינים ושולחת כתבים לסקר ולכתוב אותם".

"ישראל היום" בתגובה: "עורך הכלכלה, ערן בר-טל, מרבה לכתוב על יוקר המחיה, ובמסגרת זו הוא משבח את מי שתורם בפעולותיו להורדת יוקר המחיה"

"העיסוק בנושא עסקים קטנים ובינוניים אינו חדש בעיתון, ומי שעוקב אחרינו רואה שהסכם השת"פ מתאים לקו המערכתי של העיתון", הוסיף הדובר. "כאמור, כשמתפרסמים חומרים במסגרת שיתוף הפעולה הדבר מובא לידיעת הקוראים באופן ברור ומובלט".

בעניין דברי השבח לשר כהן שהופיעו בטוריו של העורך הכלכלי נמסר מ"ישראל היום" כי "עורך הכלכלה, ערן בר-טל, מרבה לכתוב על יוקר המחיה, ובמסגרת זו הוא משבח את מי שתורם בפעולותיו להורדת יוקר המחיה. עבודת העורכים בעיתון נעשית על-פי שיקול דעתם המקצועית, באופן ענייני וללא משוא פנים".

דוברת משרד הכלכלה, שירה קוה, מסרה ל"העין השביעית" כי ההתקשרות עם "ישראל היום" יצאה לפועל אחרי שהצעה שהוגשה מטעם החינמון גברה על הצעותיהם של כלי תקשורת אחרים. "התקבלו מספר הצעות, נעשה הליך השוואת הצעות, והצעת 'ישראל היום' התקבלה ואושרה בוועדת המכרזים של לפ"מ, הן בשל שווי המדיה והן מבחינת התוכן, וכמובן אושרה לפי הנוהל", מסרה הדוברת.

על בסיס הנתונים שנמסרו ממשרד הכלכלה ניתן לאמוד את העלות הסופית של העסקה בכ-750 אלף שקל – סכום שכולל את התשלום לעיתון ואת העמלה המשולמת ללפ"מ בעסקאות מסוג זה.