ציור קיר בקוריאה-הצפונית מציג מפגש בין שני מנהיגי המדינה לשעבר (צילום: yeowatzup, רישיון CC BY 2.0)
סיפורים חיוביים
"אני יודע שבמידה מסוימת אנחנו לא עושים עבודה עיתונאית. היחסים עם הגופים הממשלתיים מגיעים לרמה שאי-אפשר להגדיר אותה כגישה רכה וסלחנית, אלא אנחנו הדוברים שלהם. היו מקרים שהוחלט לא לפרסם ידיעות מסוימות כי התגובה של הגוף הממשלתי לא איזנה את הסיפור. מראש הציפייה מהכתבים היא לא להרגיז את הממסד".
ציטוט זה, מפי עובד לשעבר ב"ישראל היום", כלול בכתבה מאת מרב דוד שפורסמה בגיליון האחרון של המגזין "ארץ אחרת". אותו עיתונאי עלום שם ממשיך ומספר לדוד: "התפיסה של ראשי המערכת היא שעלינו ליצור תחושה שכלי התקשורת האחרים גונבים את המדינה ומכערים אותה, בעוד אנחנו מגינים על תדמיתה של ישראל בעיני הישראלים עצמם. מוטלת עלינו חובה לפרסם סיפורים חיוביים".
ב"ישראל היום" סירבו למסור ל"ארץ אחרת" תגובה, אך כדי לעמוד על מהימנות דבריו של הדובר די לעיין בגיליון מקרי של "ישראל היום". בגיליון יום אתמול, לדוגמה, הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת עסקה באכזבה מהישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדה. כדי להותיר את הקוראים עם טעם מתוק של גאווה לאומית בפה, הסתיימה כותרת המשנה בנחמה: "לפחות נשאר לנו ההייטק" ("מקור האקזיטים בהייטק הישראלי מתייבש", בישרה אתמול הכותרת הראשית ב"כלכליסט").
בגליון "ישראל היום" הבוקר ניתן למצוא כותרת כגון "טייסת הכיבוי עשתה זאת שוב", וזאת לעומת "הר בלהבות" של "מעריב" או "שתי שריפות השתוללו ליד ירושלים ובהרי הכרמל" של "הארץ".
עוד ב"ישראל היום", דיווח על הישגיהם של תלמידי ישראל מתפרסם תחת הכותרת "שיעור הזכאים לבגרות ירד מזערית בתשע"א". "48.1% מהתלמידים סיימו לימודיהם עם בגרות, לעומת 48.3% בתש"ע", נכתב בכותרת המשנה, לצד ציטוט מפי שר החינוך גדעון סער: "התוצאות אינן מספקות, לא נרפה משיפור ההישגים".
"תוצאות מאכזבות", ממסגרת כותרת הגג לידיעה ב"מעריב" על שיעור הזכאות לבגרות. "פצעי בגרות" היא הכותרת ב"ידיעות אחרונות", ובכותרת המשנה נכלל הביטוי "תמונה עגומה למדי". בשער "הארץ" מתפרסם דיווח תחת הכותרת "העלייה באחוזי הזכאות לבגרות נבלמה בתשע"א". כותרת המשנה מדגישה כי "חרף הבטחות שר החינוך, פחות ממחצית בני ה-17 זכאים כעת לתעודת בגרות".
אולם התמונה אינה חד-משמעית. העובד לשעבר של "ישראל היום" אומר לדוד כי "כאשר מדובר בידיעות על ראש הממשלה, לעורכים ברור שהכותרת תעבור עשרים זוגות עיניים, ושהיא צריכה להתאים לקו האידיאולוגי של ראש הממשלה", אך בגליון "ישראל היום" הבוקר מתפרסמת גם "הבהרה" בזו הלשון: "מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה לידיעה שפורסמה שלשום ושכותרתה: 'ראש הממשלה נתנהו ביקש לשוחח עם ארדואן, שהשיב בשלילה', כי הדברים אינם נכונים".
אמנם הידיעה מאת שלמה צזנה פורסמה ביום שלפני שלשום, ולא כפי שנכתב בהבהרה, אך העיקר הוא שיש כאן עדות לפרסום על נתניהו, מאת כתב הבית בעיתון הבית, שככל הנראה לא מצא חן בעיני אנשי הלשכה.
מנגד יש לציין כי המתחרה הראשי של "ישראל היום", "ידיעות אחרונות", מקפיד להשחיר את נתניהו וממשלתו בכל הזדמנות, אך מבדיל בין ביקורת על הממשלה לבין פיאור המדינה והאידיאולוגיה השלטת בה. הנה כמה ידיעות שמתפרסמות בעמודי החדשות של העיתון הבוקר, יום חמישי, 9.8.12, סתם יום של חול:
תחת הכותרת "מהמסע מאתיופיה למסע בפולין" מדווח דני אדינו אבבה על גדי סהלו, שיהיה למדריך האתיופי הראשון למסעות בני נוער למחנות ההשמדה בפולין. "כשהייתי במחנה בסודאן מכרתי לחם ומים כדי להציל את המשפחה שלי", הוא אומר. "הרגשתי שאני יכול להבין במעט את מה שחוו הילדים שניסו לשרוד במחנות בפולין".
תחת הכותרת "ניצול השואה והשוטרים הדרוזים" מדווח גואל בנו כי ישראל פרי, ניצול שואה בן 90, סיפר לקבוצת שוטרים דרוזים על קורות חייו הקשים מתקופת השואה. "כדרוזי, התרגשתי מאוד מהסיפורים. הלקח הוא שאין מי שיגן עלינו מלבד אנחנו בעצמנו", מצוטט השוטר זאיד הינו.
תחת הכותרת "שיאני המילואים" מדווחים על פני עמוד שלם יוסי יהושוע וראובן וייס על המתנדבים הבולטים במערך המילואים של צבא ההגנה לישראל, וזאת לקראת טקס ההוקרה השנתי למפקדי מערך המילואים שייערך הערב בלטרון. "זו המדינה שלנו, וכולם חייבים לתרום", מצוטט רייף קופל, בן 87, המתנדב מדי יום במרכז השיקום והאחזקה של צה"ל בצריפין. קופל, כך נכתב, השתתף באחרונה בהפגנות למען שוויון בנטל.
תחת הכותרת "הגיעה למצווה" מדווח מתן צורי כי הנערה קייל אנדרויזער מפלורידה, ארה"ב, החליטה לתרום את הכסף שקיבלה בחגיגות בת-המצווה לנערות משדרות. אנדרויזער תרמה 5,000 דולר למימון יום כיף לעצמה ולנערות בנות גילה משדרות, שהתקיים אתמול בירושלים. הנערות ערכו תפילה משותפת בכותל המערבי, אכלו יחדיו במסעדה וצפו במופע אמנותי, הכל בעזרתו של מנחם קוטנר, מנהל מטה הצעירים של חב"ד למען נפגעי טרור.
השירות שמספק "ישראל היום" לממסד אכן מוטה במידה קיצונית, אך חשוב לזכור כי עיתונות הזרם המרכזי כולה, בישראל כמו במדינות אחרות, משרתת באופן קבוע את הממסד ובמובנים רבים היא חלק בלתי נפרד ממנו. סיקור "ישראל היום" את נתניהו וממשלתו, כמו גם ארבע הידיעות המוזכרות לעיל, שניתן למצוא בכל יום בעיתונים המרכזיים בישראל, הם במידה מסוימת לא עבודה עיתונאית.
ישראל הצפונית
במדור חדשות החוץ של "מעריב" מתפרסם הבוקר תצלום [AFP] של מנהיג קוריאה-הצפונית החדש, קים ז'ונג און, ובת זוגו רי סול ג'ו. עיגול אדום המוטבע על התצלום מקיף את תיק היד של רעיית המנהיג הצפון-קוריאני. בכיתוב התצלום הצמוד [סוכנויות הידיעות] מובהר כי מדובר בתיק יד של כריסטיאן דיור, שעלותו 1,500 דולר. "ערכו של התיק עולה על ההכנסה השנתית הממוצעת של תושבי צפון-קוריאה, שבה יזדקקו, על-פי הערכות האו"ם, שלושה מיליון בני-אדם לסיוע במזון השנה", נכתב.
אכן, בדיקטטורה הסטליניסטית יש חזירות נוראית, פער מעמדות בלתי מתקבל על הדעת ואכזריות, עוני ומצוקה קשים. אולם לא בטוח שעיתון היוצא לאור ברפובליקה הדמוקרטית העממית של ישראל הוא המקום ההולם ביותר לביקורת על הבזבוזים של מנהיגי קוריאה-הצפונית.
בישראל, נזכיר, עונד שר הביטחון שעון יד בעלות של 142 אלף שקל (לפי פרסום ב"גלובס"). תארו לכם ידיעת תצלום בעיתון התעמולה הרשמי של הממשל הצפון-קוריאני, שבה רואים את אהוד ברק מחייך חיוך רחב כאשר עיגול אדום מקיף את שעונו. "ערכו של שעון היד של שר הביטחון הישראלי עולה על ההכנסה השנתית הממוצעת של תושבי ישראל", יצוין בכיתוב התצלום הצמוד, ואיש לא יוכל להתלונן על אי-דיוקים.
כאמור בכיתוב התצלום של "מעריב", על-פי הערכות האו"ם, כשלושה מיליון צפון-קוריאנים יזדקקו לסיוע במזון השנה, וזאת מתוך אוכלוסייה המונה 25 מיליון. כלומר, כ-12%. לפי דו"ח חדש של המוסד לביטוח לאומי, שעליו מדווח הבוקר במוסף "כלכליסט" [גל חן], כ-19% מאוכלוסיית ישראל דיווחה בשנה האחרונה על "אי-ביטחון תזונתי", כלומר על צורך לדלג על ארוחות או לאכול מבחירה מזון לא מספיק או זול ולא מזין, כיוון שאין די כסף לאוכל.
עוד מצוין ב"כלכליסט" כי בארה"ב שיעור המשפחות שדיווחו על אי-ביטחון תזונתי עמד בשנה החולפת על 14.5% ובשבדיה על 0%. הנה נמצא מקום ראוי לתצלום ולכיתוב הביקורתי על החוצפה של בני הזוג הצפון-קוריאנים: "אפטון בלדט".
לפחות נשאר לנו ההייטק
ב"עכבר העיר תל-אביב" מדווחת אודיה גנור כי החברות אגד ודן מסרבות להנפיק כרטיסי רב-קו למהגרי עבודה ומבקשי מקלט.
אור קשתי מדווח בשער "הארץ" כי מהגרים מאפריקה מבקשים למסור את ילדיהם לגורמי רווחה בשל מצוקה כלכלית. לפי דיווחו, שיתפרסם מחר בהרחבה, "הבקשה היא על רקע המצוקה האישית הקשה, ובכלל זה מצוקת מזון, שבה נמצאות המשפחות, אשר מועמדות לגירוש מישראל".
חיים ביאור מדווח ב"דה-מרקר" כי הסתדרות העובדים הלאומית חתמה באחרונה עם תאגידי כוח אדם זר על הסכם הפוגע בתנאיהם של עובדים זרים המועסקים בענף הבנייה. לפי ההסכם החדש, השכר ההתחלתי של עובד זר בענף הבנייה יהיה 4,350 שקל לחודש במקום 5,000 שקל לחודש, כפי שקבע ההסכם הקודם, שנחתם עם הסתדרות עובדי הבנייה.
תלם יהב מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי קבוצת פליטים שוהה זה יומיים בין גדר הגבול הישנה עם מצרים לגדר הגבול החדשה. "מצד אחד אין ביכולתם לעבור את הגדר החדשה, שהיא גבוהה ומסיבית, ומצד אחר המצרים אינם מסלקים אותם משם", מדווח יהב. עוד נכתב בידיעה כי הפליטים "שוכבים בתוך תעלה, והחיילים שומרים עליהם מעבר לגדר במשך כל שעות היממה. החיילים גם מעבירים להם מים כדי שלא ימותו בצמא בחום המדברי הלוהט".
הכותרות הראשיות
"סעודיה: ניירט מטוסי ישראל בדרך לאיראן", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" [שמעון שיפר]. כותרת הגג קוראת: "חשיפה. המסר שהועבר לישראל דרך ארה"ב".
"אסירים בטחוניים השתלטו על חדר, סוהרי השב"ס ברחו", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב", סיפור מאת בן כספית.
"מצרים: קרבות והדחות", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום".
"סקר: רוב הציבור מחזיק בעמדות שמאליות, אבל סולד מהשמאל", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". בכותרת המשנה לראשית נכתב בטעות: "הציבור נותר חצוי בין ימין לשמאל כמו בעבר, ולא בין שמאל למרכז", במקום "ולא בין ימין למרכז". בעמ' 3 מביא יוסי ורטר את ממצאי הסקר. "חצי מהציבור תומך בעמדות שמאליות מובהקות בנושא המדיני ויותר מחצי מזדהה עם עמדות שמאליות בנושאי כלכלה וחברה", כותב ורטר, אך אינו מספק דוגמאות.
ענייני תקשורת
שלי פריצקר מדווחת ב"כלכליסט" כי רשת, זכיינית ערוץ 2, הודיעה לחברות הפקה כי תשלם להן רק אחרי שהתוכנית תעלה לאוויר. רשת הודיעה לעיתון בתגובה כי "הידיעה שקרית".
רועי ברק דיווח אתמול ב"גלובס" כי אביטל בן-משה, ששימשה עוזרת אישית של יו"ר רשות השידור אמיר גילת עם כניסתו לתפקיד לפני שנה וחצי, מונתה לכתבת צבאית בערוץ 1. לפני כחודש פורסמה באתר זה הכוונה למנות את כתב הדתות אורי רווח לתפקיד.
רז שכניק מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי ברשות השידור שוקלים לאפשר למשה גרטל להמשיך לשדר מירוצי שחייה גם לאחר יציאתו לגמלאות. העוזר הבכיר זליג רבינוביץ מצוטט כתומך ברעיון.
בכפולה הפותחת של "ישראל היום" מתפרסמת הבוקר הודעה בזו הלשון: "לבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות הוגשה תלונתו של תא"ל מיל' אבי בניהו נגד העיתון 'ישראל היום' והעיתונאי דן מרגלית, בהתייחס למאמר פרי עטו של מרגלית, אשר לטענת בניהו הטיח בו אשמות שווא. הנושא הובא בפני שתי ערכאות של בית-הדין, והודעה זו מתייחסת להצעת פשרה של בית-הדין לערעורים של מועצת העיתונות. הצדדים מקבלים את הצעת הפשרה, שלפיה בנסיבות העניין (שאינן תקדימיות) ראוי היה כי העיתון 'ישראל היום' והעיתונאי דן מרגלית יאפשרו לתא"ל בניהו ליתן תגובתו למאמר.
"בנוסף לכך, ראוי היה ליתן גילוי בדבר קשרי המשפחה בין מר מרגלית לבין מר אילן שילוח, שעמד נכון למועד פרסום המאמר בראש משרד הפרסום מקאן-אריקסון, שנגדו הגיש תא"ל בניהו תביעה משפטית באותה סוגיה. במסגרת הפשרה ובמטרה להביא את המחלוקת שבין הצדדים לסיום הולם, לא נדונו בבית-הדין לערעורים המחלוקות העובדתיות שבין הצדדים. לאור הדברים האמורים לעיל, נמחקים כל הערעורים ומתבטלות החלטות הערכאה הראשונה והתלונה שבמקור". כל הכבוד לעיתון "ישראל היום" על נכונותו לפרסם את ההודעה במיקום בולט.
במוסף "ליידי גלובס" שחולק השבוע למנויי "גלובס" נכלל ראיון שקיימה תחיה ברק עם דרי שי, זוגתו של המפיק חיים סלוצקי ושותפתו בחברת סלוצקי-אפיקי-תקשורת. חלק מהראיון מוקדש לתוכניות בני הזוג לערוץ 8, שעבר באחרונה לידי חברת ההפקה שבבעלותם. "האג'נדה של אייל אופנהיימר, מנהל ערוץ 8, היתה תרבות, זו לא האג'נדה שלנו", אומרת שי.