מי שמבקש תיאור מצבה של העיתונות בישראל שיבוא לבית העיתונאים בתל-אביב – בית סוקולוב. בניין גדול יחסית במקום מרכזי עומד שומם כמו אין צורך בו. בבית העיתונאים שוכנת הנהלת האיגוד המקצועי התל-אביבית, הנהלה מחרישה ושתקנית הנוהגת כחותמת גומי למעמדה הרופס של העיתונות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

יושב ראש אגודת העיתונאים בתל-אביב, רותם אברוצקי, הודיע שהוא מועמד לראשות עיריית ראשון-לציון ויוצא למסע שנועד לקדם את בחירתו. במלים אחרות, יושב ראש אגודת העיתונאים הודיע כי הוא איננו עוד עיתונאי פעיל... מה שלא מפריע לו, ומתברר שגם לחברי האגודה, להמשיך את כהונתו בראשה.

אברוצקי הוא איש מוכשר וערכי, וראוי שיהיה דוגמה להקפדה על האתיקה הכל-כך מתבקשת: הוא חצה את הקווים מעיתונאות לפוליטיקה, ובחציה הזו טמון ניגוד אינטרסים מובהק (אני אישית חציתי פעמיים קווים אלה לתקופות זמן קצרות יחסית. הקפאתי אז את חברותי באגודת העיתונאים).

את מידת ההתעניינות של חברי אגודת העיתונאים בנעשה בגוף שנועד להגן עליהם ועל עבודתם ניתן היה לאבחן בעצם הנוכחות הדלה שלהם באסיפה הכללית של האגודה שזומנה להתקיים אתמול (24.5). אסיפה שמעטים הקפידו להגיע אליה בשעה הנקובה בהזמנה, מעטים שרוב רובם אינם פעילים עוד במקצוע העיתונות. עובדה מצערת ומדאיגה: רוב העיתונאים הפעילים באמצעי התקשורת השונים חברים בארגון העיתונאים שפרש מהאגודה שבבית העיתונאים ועבר לחסותה של ההסתדרות הכללית. עיתונאים בחסות ההסתדרות הכללית הם, כזכור, אלה שאמורים לסקר את הארגון הזה ללא משוא פנים...

האסיפה החלה בשעה הייעודה – שש בערב, ומנכ"ל האגודה יוסי בר-מוחא הודיע כי בשל הנוכחות הדלה תידחה פתיחתה בחצי שעה. אחרי הגעתם של המאחרים הפכה הנוכחות הדלה לנוכחות לא מרשימה, והאסיפה החליטה בהצבעה ברוב מוחץ כי אין שום בעיה עם המשך כהונתו של היו"ר במקביל לפעילותו הפוליטית, וכי הדבר תואם את תקנון האגודה. ההצבעה היתה כמעט פה אחד, למעט התנגדות אחת. אני היחיד שהצביע נגד. אני "הפסדתי", והעיתונות הרוויחה עוד נדבך בקידום חובת נקיון כפיה.

בהמשך האסיפה השמיעו באוזנינו תיאור עצוב ומטריד של מצבה של העיתונות בישראל ועל העתיד העוד יותר גרוע שנמצא כבר כמעט כאן. החלק האופטימי באסיפה התייחס למצבה הכספי של אגודת העיתונאים התל-אביבית, עם מיליוני שקלים בחשבון השקעות ושפע מחמאות לדרכי ניהולה של האגודה.

מה לא היה באסיפה הכללית של אגודת העיתונאים התל-אביבית? לא נשמעה קריאה לחברי ארגון העיתונאים "לחזור הביתה", לאגודת העיתונאים ולהחזיר לבית סוקולוב את כוחו ומעמדו. לא דיברו על הצורך הדחוף בהידוק השורות כדי להיאבק מאבק אמיתי ואפקטיבי על מעמדה של העיתונות כאן ומעמדם המקצועי של העיתונאים. לא רועננה התפיסה שהעיתונאים הם משרתי ציבור, נאמנים להבנה ולאמונה שהם אופוזיציה קבועה לכל ממסד.

מה כן יצא מהאסיפה? בשורה לאלה שחולמים על "כלב השמירה של הדמוקרטיה" שיהיה כלב קטן וכנוע, שמוט אוזניים ועם שיער מדובלל, מכשכש קלות בזנבו ונביחותיו כאיוושה חלושה.