אתר mako שוב ערך סקר דעת קהל בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, אף שהנושא רלבנטי לכלל האוכלוסייה, ושוב הציג את ממצאי הסקר באופן מטעה.

בסוף השבוע האחרון פורסמה במגזין סוף השבוע של mako כתבה מאת דור צח על ממצאי סקר דעת קהל שהתמקד בבני נוער. הסקר כלל שאלות על הרצון להתחתן ולהביא ילדים לעולם, על שתיית אלכוהול ועישון טבק ומריחואנה, על יחסי מין וצפייה בפורנוגרפיה, על הטרדות מיניות ודימוי עצמי, על אמונה באל וצמחונות, על העדפה פוליטית ושירות צבאי, על כוונה ללמוד ולהגר לחוץ לארץ, על מצב הרוח הכללי ועל נטייה מינית. בקיצור, שלל נושאים שרלבנטיים לכל בני הנוער בישראל, יהודים וערבים כאחד (היה מעניין אפילו לבדוק כמה מבני הנוער הערבים היו רוצים להתגייס לו הוצע להם, וכמה לא).

אולם למרות שנושאי הסקר מעסיקים את כל בני הנוער בישראל, הסקר שנערך עבור אתר mako על-ידי "פאנל פרויקט המדגם מייסודו של ד"ר אריאל איילון", התבצע בקרב 388 בני נוער בגילאי 13–18 מקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, בנים ובנות, חילונים, מסורתיים ודתיים. במלים אחרות, נוער ערבי, כמו גם נוער יהודי חרדי, הודר מהסקר ולא נשאל לדעותיו.

אין זו הפעם הראשונה שאתר mako מפרסם סקר אפרטהייד, סקר שבוחן סוגיה הנוגעת לכלל הציבור בישראל אך מתבצע בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד. בחודש מאי בשנה שעברה פרסם mako סקר על התפיסות הדתיות של "הישראלים"; כמה חודשים אחר-כך פרסם האתר סקר שבדק "מה מעצבן ישראלים". בפעם שעברה הסביר עורך הסקר ד"ר איילון כי הערבים המחוברים למערכת המדגם שלו אינם מייצגים כראוי את האוכלוסייה הערבית בישראל, ולפיכך אינם משובצים בסקרים שהחברה מבצעת עבור כלי תקשורת.

גם הפעם, כמו בפעמים קודמות, סיקור ממצאי הסקר ב-mako נוסח באופן שעלול להטעות את הגולשים ולהוביל אותם למסקנה כי ממצאי הסקר מייצגים את עמדות כלל בני הנוער בישראל, ולא רק את היהודים שבהם. בכותרת המשנה של הכתבה תואר הסקר כ"סקר בני הנוער הגדול", ובגוף הכתבה נכתב פעם אחר פעם על ממצאי הסקר כאילו הם מאפיינים את "בני הנוער", ולא את בני הנוער היהודים.

מלבד אזכור קצר וחד-פעמי בגוף הידיעה שלפיו הסקר בוצע בקרב יהודים בלבד, מידע זה מופיע רק עוד פעם אחת בכתבה, במקום שבו נכתב כי "מקרב היהודים שלושה מכל ארבעה העידו שביקרו השנה בבית-כנסת" (נוסח מטעה בפני עצמו, שממנו ניתן להבין כי הסקר כלל גם לא-יהודים).

ניתן להניח שהזמנת סקר על עמדותיהם של בני נוער בישראל בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה היתה עולה ל-mako יותר, אולם החיסכון הכספי אינו מצדיק את האפליה וההדרה מהמרחב הציבורי. לא שכן כשלוקחים בחשבון שסקר בקרב כלל האוכלוסייה היה יכול לספק נתונים מעניינים על ההבדל בין תפיסות ועמדות של בני נוער מהחברה היהודית ואלו של בני נוער מהחברה הערבית.