ב-31 לינואר נכנסה לתוקף אחת משתי הבטחות הבחירות הגדולות של כחלון: לחולל שינוי באחד השווקים הריכוזיים בלב ליבו של המשק - הבנקים ושוק האשראי. אחרי חודשים ארוכים של דיונים בוועדת הרפורמות, החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל עבר בכנסת בשלוש קריאות.
כחלון לא החמיץ כמובן את ההזדמנות להכריז על המהפכה שחולל. "הרפורמה שעברה היום היא לא פחות מהיסטורית עבור אזרחי מדינת ישראל" אמר בדרמטיות אחרי ההצלחה בהצבעה בוועדת הרפורמות, "במהלך הדרך היו הרבה אנשים שהרימו גבה ולא האמינו שנצליח, אנחנו האמנו וידענו לאורך כל הדרך. אני בטוח כי הרפורמה הזו תגדיל את התחרותיות במערכת הבנקאית, תכניס שחקנים קטנים וחזקים ובסופו של דבר תביא גם לירידת מחירים".
הדרך לאישור החוק דרשה מאמצים אדירים. אחרי הכל, בחלק הארי של השוק שולטים שני שחקנים רבי עוצמה, בנק הפועלים ובנק לאומי, ובנק ישראל המפקח עליהם מנופף ב"יציבות" כערך עליון. אך משהושגה המטרה ונחקק החוק, התברר כי המאבק האמיתי רק החל - הדאגה לכך שהחוק לא יישאר על הנייר בלבד. לצורך זה הוחלט בלחץ הארגונים החברתיים על הכנסת סעיף 12 לחוק, שהסדיר את פעילות ועדת המעקב אחרי יישום הרפורמה.
תפקידה העיקרי של הוועדה כפי שהוגדר בחוק הוא לקבוע את יעדי החוק ולפקח אחרי ביצועם. בראשה עומדים מנכ"ל משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, כשחוץ מהם חברים בה עוד חמישה נציגים מבנק ישראל, רשות שוק ההון, הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר. ועדה זו היא כעת הלב של הרפורמה בבנקאות. באפשרותה לגרום ליישום מהיר של החוק, להאיץ הקמת בנקים חדשים, ולהכניס שחקנים חדשים לשוק כרטיסי האשראי. מצד שני, אם רק תרצה, בידיה היכולת גם לקבור את החוק.
שר האוצר משה כחלון חוגג את אישור הרפורמה בבנקים בדף הפייסבוק שלו, 14.12.16 (צילום מסך)
על פי החוק, עד תחילת מאי, הוועדה היתה אמורה לפרסם באתר משרד האוצר תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה של הגברת התחרות בשוק הבנקאות. במילים פשוטות - הוועדה היתה אמורה לפרסם את לוחות הזמנים והיעדים לביצוע החוק. ללא פרסום נתונים אלה, החוק שהתגאה בו כחלון לא יהיה שווה אפילו את הנייר עליו נכתב.
אלא שנכון להיום באתר משרד האוצר לא פורסם ולו יעד מדיד אחד. במשרד לא יודעים להגיד גם מתי הנתונים יפורסמו, אם בכלל. הפרסום היחיד של משרד האוצר בנושא היה כ-100 ימים לאחר העברת החוק וכלל קריאה לציבור להציע קריטריונים על פיהם יקבעו היעדים לביצוע הרפורמה. התנהלות זו גרמה לגורמים שהיו מעורבים בחקיקת החוק להרים גבה. נציגי האוצר ובנק ישראל ישבו בוועדת הרפורמות והיו שותפים לדיונים, כך שהחוק וכוונת המחוקק היו ידועים להם. למרות זאת טרם פירסמו יעדים, מספרים או לוחות זמנים. יותר מכך – אם רצו באוצר ובבנק ישראל לשתף את הציבור בתהליך, מדוע עשו זאת רק אחרי שהמועד שהציב להם המחוקק עבר ולא בתחילתו של התהליך?
במשרד האוצר התחמקו מבקשתנו למסור תאריך מעודכן לפרסום היעדים והתבחינים של ועדת המעקב. להלן תגובתם המלאה: "הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שבמשרד האוצר החליטה לערב את הציבור בטיוטת התבחינים. ב-23 במאי 2017 נגמרה התקופה להערות הציבור וכעת אנו לומדים הערות אלה. לכשיסתיים תהליך זה נפרסם את התבחינים הסופיים".
כחלון הוכיח שאם רק ירצה, הוא מסוגל להרים בתוך ימים ספורים תכנית כלכלית משמעותית כמו "נטו למשפחה". דווקא בנוגע לרפורמת הכתר שלו הוא מגלה סובלנות לא מוסברת לסחבת המתמשכת. יתכן אולי שהוא מבין שבתרחיש הכי אופטימי, בנק חדש יקום בישראל רק אחרי הבחירות הבאות, והוא מעדיף לברור את מלחמותיו ולאפשר את מסמוס החוק לטובת שקט מהבנקים ומבנק ישראל. במקרה או שלא במקרה, בחודשים האחרונים זוכה כחלון ליחס אוהד ולגב מקצועי מצד הבנק המרכזי. אותו בנק שעד לערב העברת החוק לא החמיץ הזדמנות כדי לבקר את כחלון.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדווה בר בישיבת ועדת הרפורמות בכנסת בה אושר בקריאה ראשונה החוק על פי המלצות ועדת שטרום, 14.12.16 (צילום: יונתן זינדל)
כחלון מאותת למערכת הבנקאית שהעסקים כרגיל, והמסר עובר. "גלובס" פרסם היום כי חברת כרטיסי האשראי כאל, השייכת לבנק דיסקונט, החליטה להעלות את מחירי עמלות הסליקה לראשונה מאז עבר חוק הרפורמה בבנקים. השנה נמנעו חברות כרטיסי אשראי מהעלאת העמלות לאור העברת החוק, שאחד ממרכיביו הוא הכנסת שחקנים חדשים לשוק האשראי. כעת כשיישום החוק נכנס למקרר, חוזר הביטחון לבנקים ואיתו הרעב להגדלת הרווחים.
אתמול הוחלט בוועדת הכלכלה של הכנסת לקיים ב-10 ביולי דיון מיוחד במצב יישום הרפורמה. בוועדה ינסו להבין בין השאר מדוע החוק של כחלון לא מיושם בפועל אף על פי שעבר בינואר בכנסת. חוסר העניין שמפגינה התקשורת בכל הנושא מאפשר לכחלון לנטוש את הרפורמה בבנקים מבלי לשלם על כך מחיר ציבורי. הרושם שנותר בציבור הוא שהחוק עבר והבנק החדש בדרך, כשאף כלב שמירה לא עוצר כדי לבשר שמדובר כרגע באשליה שיצרו מנגנוני היח"צ של שר האוצר. התקשורת, שיוצאת בימים אלו באיחור של שנים בקריאה לחקור ולשנות את מנגנון מתן האשראי בבנקים בעקבות נפילת פישמן, נותרת אדישה כשמדובר בשינוי מערכתי שנותן סיכוי מסויים לערער על ההגמוניה של הפועלים ולאומי בשוק הבנקאי אחרי 47 שנים.