צחי כהן, עיתונאי "ידיעות אחרונות" לשעבר, שפוטר לאחר שפרסם ראיון עם "סטנדאפיסטית בדואית" אשר התגלתה כקומיקאית היהודייה גילה צימרמן, השלים בשבוע שעבר את עדותו בבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו. כהן תובע מיליון שקל מצימרמן ומשותפה למהתלה מושיק טימור. באמצעות עורכי-הדין אורון שורץ ויוגב נרקיס הוא טוען כי השניים הונו אותו, גרמו לו לפרסם כתבה שקרית והביאו בכך לפיטוריו מהעיתון. צימרמן וטימור טוענים, באמצעות עורכי-הדין מנחם דר וברוריה לקנר, כי האחריות לכישלון המקצועי מוטלת כולה על כתפיו של כהן.

בדיון הקודם, שבו החלה החקירה הנגדית של כהן, הוא נשאל בין היתר מדוע במקום לתבוע את צימרמן וטימור לא תבע את המעסיק שלו לשעבר, עיתון "ידיעות אחרונות", שפיטר אותו ולדבריו פגע בו והתייחס אליו באופן לא הוגן. כהן הסביר כי ויתר על הגשת תביעה נגד העיתון כדי לקבל את סכום הכסף שהוצע לו.

"קבלת הפיצויים מ'ידיעות אחרונות'", אמר כהן בחקירתו לפי פרוטוקול הדיון, "הותנתה בכך שאחתום על מסמך על-פיו אין לי ולא יהיו לי דרישות נוספות מהעיתון". לפי כהן, בפגישה שערך עם הסמנכ"ל דאז יעקב כפיר, "נדרשתי לחתום על המסמך הזה כדי לקבל את הפיצויים".

בתשובה לשאלת בא-כוחה של צימרמן, עו"ד מנחם דר, מדוע בכל זאת לא החליט שעדיף לו להימנע מלחתום ובמקום זאת להגיש תביעה נגד העיתון בבית-הדין לעבודה, הסביר כהן: "הרגשתי שבנסיבות שבהן נכרת מטה לחמי ואין לי ודאות תעסוקתית, הרי עלי לעשות כל מה שביכולתי על מנת לקחת את הכסף וללכת". כהן הוסיף כי הוטעה לחשוב כי יש לו סיכוי לחזור ולעבוד בקבוצת "ידיעות אחרונות", כפרילנסר באתר ynet, הבטחה שלדבריו ניתנה לו אך לא מומשה בסופו של דבר.

לפני ימים אחדים הושלמה חקירתו הנגדית של כהן בפני בית-המשפט, ובמהלכה סיפר כיצד נודע לו לראשונה כי נפל בפח. לדבריו, רק ביום שישי בצהריים, שעות אחדות לאחר שכבר הופצו גליונות "ידיעות אחרונות" עם מוסף "7 ימים" שבו התפרסם הראיון, טלפן אליו עורך המוסף גדי בלום ואמר לו כי התפרסמו ידיעות בתקשורת ולפיהן הסטנדאפיסטית "פאטמה" אינה אלא מתחזה. "הוא ביקש ממני שאבדוק את הדבר עם נתבע 2" (מושיק טימור), שיחזר כהן את שיחתו עם בלום. בהמשך העיד כהן כי בעקבות השיחה נסע מיד לביתו של טימור, וכשפגש אותו זה "השים את עצמו מופתע".

את מרבית עדותו הקדיש הפעם כהן למענה לתשובות עו"ד לקנר, באת כוחו של טימור. לדברי כהן, לפני הכנת הכתבה על "הסטנדאפיסטית הבדואית הראשונה" לא ידע כלל על פועלו הבידורי של טימור וראה בשותפה של "פאטמה" עיתונאי בכיר ורציני. "כשאני רואה את הפנים של מושיק טימור", העירה עו"ד לקנר, "מיד משתרע חיוך ענק על הפנים שלי, כי הוא המותחן הלאומי". כהן, בתגובה, אמר: "לא הכרתי את דמותו כמותחן". "כבן אדם הומוריסטי, בדרן, הכרת?", נשאל כהן, שהשיב: "לא. הכרתי אותו כעיתונאי ברשת ב'".

מימין: יהודה ברקן ומשה טימור, בסרט "המתיחה הגדולה", 1984 (צילום מסך)

מימין: יהודה ברקן ומשה טימור, בסרט "המתיחה הגדולה", 1984 (צילום מסך)

בהמשך חזר והדגיש כהן כי הכיר את טימור כעיתונאי בלבד, עיתונאי רציני. "האזנתי לתוכנית הרדיו שלו מספר פעמים", אמר, "קיבלתי את הרושם שהוא עוסק בדברים שברומו של עולם". באת כוחו של טימור ביקשה להבהיר האם כוונתו של כהן לתוכנית שמשדר טימור בין שישי לשבת בשעות חצות עד שלוש לפנות בוקר, התוכנית שבה מארח טימור באופן קבוע את "הסטנדאפיסטית הבדואית", וכהן השיב בחיוב.

"אתה מבקש מבית-המשפט שיאמין לך שב-00:00 בלילה, בין שישי לשבת בבוקר, טימור משדר תוכנית אקטואליה רצינית?", שאלה עו"ד לקנר את כהן, שהשיב "כן". "ובתוכנית האקטואליה הרצינית", הקשתה עו"ד לקנר, "בוחר העיתונאי הרציני, 'איש האקטואליה טימור', לראיין בדואית שמספרת על אנקדוטות מהכפר?". גם על שאלה זו השיב כהן בחיוב.

לדברי כהן, אף שנולד בישראל וגדל כנער בשנות השמונים, אינו זוכר את השעשועונים "זה הסוד שלי", "שחק אותה", "צא מזה" או "תשע בריבוע", שבהם השתתף טימור. כמו כן, אין לו זיכרון מהשתתפות טימור בסרטים "חייך אכלת אותה", "המתיחה הגדולה", "ניפגש בסיבוב", "ניפגש בחוף", "מצלמה בלי בושה", ו"גברת תפתחי, זה אני". באופן משעשע, עו"ד לקנר שאלה את כהן גם לגבי היכרותו עם "מקס טונה שרייבר" שאותו הגדירה כ"אמן המתיחות הראשון בישראל", זאת למרות שמדובר בדמות בדיונית שיצרו שאול בצר ורועי צ'יקי ארד במסגרת מוקומנטרי שבו הופיע, בין היתר, טימור.

"לא הכרתי אותו כמותחן ולא כבדרן ולא כמשעשע", הבהיר כהן בעדותו, ובהמשך הוסיף: "ידעתי שהוא עיתונאי בכיר ופעיל באגודת העיתונאים". בתצהירו ציין כהן כי טימור הגיש בעבר את תוכנית האקטואליה "בחצי היום", אף שהיה זה לפני עשרות שנים, עוד לפני שכהן נולד. בחקירתו לא הצליח עיתונאי "ידיעות אחרונות" לשעבר לציין שם של תוכנית אקטואליה אחת שהגיש טימור בעשרים השנים האחרונות או מאמר רציני אחד שכתב בעיתונות בתקופה זו.

"כמה בורות נדרשת לכתב שהולך לראיין את משה טימור בכל הנוגע לקריירה הרלבנטית ל-20 השנים האחרונות?", שאלה עו"ד לקנר את כהן. "הוא הצטייר בעיני כאדם רציני", השיב כהן, "ולא ראיתי צורך לצפות בתוכניות שלו. גם לא עשיתי עליו גוגל".

26085-05-14