התוכנית ה-61 של "קול העין", הפעם בהנחיית אורן פרסיקו, אלעד מן ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם אבי אשכנזי, כתב הפלילים של אתר "וואלה", על העימות שניצת מחדש בין כתבי הפלילים לדוברות משטרת ישראל. ידיעה מאת יניב קובוביץ, כתב הפלילים של "הארץ", ומכתב ששיגרה הדס שטייף, כתבת הפלילים של גלי-צה"ל, הציפו טענות להסתרת נתונים בלתי מחמיאים על-ידי המשטרה.

"בחודשים האחרונים אני לא יכול להסתמך על הודעות המשטרה ואחת לכמה שעות מבקר באולם המעצרים בבית-המשפט כדי לדעת מה אנחנו מפספסים מדוברות המשטרה", אומר אשכנזי. לדבריו, המשטרה כבר לא מפיצה לכתבי הפלילים מידע כבעבר על אירועים הקשורים לעבירות מין, עבירות כלפי קטינים ופשע חמור. "כשמדירים מידע מהציבור זה אנטי-דמוקרטי", הדגיש אשכנזי.

עורך מוסף הנדל"ן של "גלובס", דרור מרמור, מספר מדוע החליט לציין בפתח כל מהדורה של המוסף את שמות פועלי הבניין שנפצעו ונהרגו בשבוע החולף. "התרגלנו שהמבואה, החלק הפותח את העיתון, אמור להיות החלק הנעים והכיפי שמגרה את האנשים להיכנס פנימה", אומר מרמור, "אבל התפקיד שלנו זה לא רק לעשות כיף אלא גם להתריע ולזעזע". לדבריו, אף שהעיתון מציין גם את שם החברה הקבלנית ושם אתר הבנייה שבו נהרגו הפועלים, טרם הגיעו אליו תלונות ממחלקת המודעות של העיתון.

בנוסף מספר מרמור על השבוע האחרון בעיתון "גלובס", שבמהלכו הצטרף בנק הפועלים לבקשת רשות המסים להכריז על בעל השליטה בעיתון אליעזר פישמן כפושט רגל. לדבריו, אמנם רובצת עננה מעל העיתון, אולם נסיון העבר מראה כי גם כשבעלי שליטה מתרסקים, החברות שתחתיהם ממשיכות להתקיים. "המסר שאנחנו מקבלים והנתונים שאני מכיר הם ש'גלובס' כרגע נשען על רגליים מספיק יציבות", אומר מרמור.

לאחרונה צינזרה טוויטר ציוץ של הבלוגר האמריקאי ריצ'רד סילברסטיין משום שהתייחס לפרשה שעליה מוטל בישראל צו איסור פרסום. רועי פלד מהתנועה לחופש המידע טוען כי אף שמי שמתעניין בפרשה יוכל למצוא די בקלות את הציוץ המצונזר, לחסימה של חברת טוויטר יש השפעה מכרעת על המידע שמגיע למרבית הציבור. "האפקטיביות היא לא בהסתרת המידע מגורם ספציפי שרוצה להגיע אליו, אלא בהשתקת דיון ציבורי", אומר פלד.

לסיום מבקר איש התקשורת עודד קרמר את מדיניות השידורים של ערוץ הספורט, בעל הזכויות על אולימפיאדת ריו 2016. "כל הזכויות נשארו אצלם, והם החליטו לא לעשות איתן כלום", הוא טוען, וזאת בשל חוסר שיתוף הפעולה עם כלי תקשורת אחרים. לדבריו, "ההליכה אחורה האמיתית היא באינטרנט", שכן בעוד שרשות השידור הקימה לקראת לונדון 2012 אתר מיוחד שבו ניתן היה להתחבר לערוצי שידור חי רבים מן האולימפיאדה, בערוץ הספורט בחרו שלא לעשות כן והשאירו את הצופים עם אפשרויות מוגבלות ביותר.

עוד טוען קרמר כי לא היתה אינטגרציה בין ערוץ הספורט לכלי תקשורת אחרים של קבוצת RGE (בעלת השליטה בערוץ הספורט, השולטת גם בערוץ 10), מה שגם כן פגע באפשרויות הצפייה של הצופים. "כמי שצופה מהצד זה נראה לי מאוד מוזר", הוא אומר, ומדגיש כי נוצר מצב שבו במדינת ישראל מי שרוצה לצפות באולימפיאדה חייב להיות מנוי של הכבלים, הלוויין או סלקום TV. לדבריו, "זה רמז לסיבות למה זה לא יצא החוצה".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.