בשבוע שעבר החל מוסף הנדל"ן של "גלובס" לציין מדי שבוע, בפתח המוסף, את מספר פועלי הבניין שנפצעו ונהרגו במהלך השבוע החולף. בשיחה עם אורן פרסיקו, אלעד מן ונמרוד הלברטל בתוכנית "קול העין" הסביר עורך המוסף דרור מרמור על המחשבה שמאחורי ההחלטה לעשות כן, ואת התוצאה שהוא מקווה להשיג. לקראת סוף הראיון מתייחס מרמור למצב במערכת "גלובס" בשבוע שבו בנק הפועלים הצטרף לבקשת רשות המסים להכריז על בעל השליטה בעיתון, אליעזר פישמן, כפושט רגל.

"אנחנו הרבה זמן פועלים בנושא, ומדי תקופה היינו מציינים את מספר ההרוגים ומספר הפצועים", אומר מרמור על ההחלטה בקשר לתאונות הבנייה, "אבל שמנו את זה בחצר האחורית של המגזין שלנו, ועובדה שהנה, זה שאנחנו מדברים בתוכנית, סימן שהמהלך שלנו באמת סוף-סוף זיעזע. אנחנו מתעסקים בתקשורת, ואנחנו מבינים את הכוח של שער ושל ההחלטה להכניס את המעקב הזה למה שאנחנו קוראים 'מבואה', לעמוד שפותח את העיתון.

מרמור: "התפקיד שלנו זה לא רק לעשות כיף ולא רק לעשות נעים, אלא גם להתריע ולזעזע"

"התרגלנו, גם במגזין שלנו, שהמבואה, החלק שפותח את העיתון, אמור להיות החלק הנעים והכיפי שמגרה את האנשים להיכנס פנימה, אבל התפקיד שלנו זה לא רק לעשות כיף ולא רק לעשות נעים אלא גם להתריע ולזעזע.

"יש מנהג יהודי שמבואה של בית זה לא רק המקום הנעים שכיף להיכנס אליו, אלא גם היכן שמשאירים אמה על אמה לא מסוידת, זכר לחורבן, כדי להזכיר לנכנסים שלא הכל שלם. אז הנה במבואה שלנו אנחנו גם שמים את הריבוע שאומר לאנשים: 'יש מחיר לתנופת הבנייה שאנחנו כותבים עליה כל-כך הרבה, וזה גם מחיר דמים לפעמים'".

ה"מבואה" של "גלובס נדל"ן", 14.8.16

הזעזוע הזה שאתה מדבר עליו הוא גם מנת חלקם של הקבלנים?

"המגזין שלנו והעיתון שלנו פונים בראש ובראשונה למגזר העסקי, ואני חושב שאחת המטרות שראינו לפנינו היתה גם לציין את שם האתר שבו נמצאים ההרוגים וגם לציין את שם החברה. אני חושב שלאף חברה לא נעים לראות את השם שלה צמוד לשם של הרוג בפתח של עיתון, בטח בפתח של עיתון כלכלי. ואם השבוע זה היה לחברת תדהר בפרויקט בראש-העין, אז גם אנשים שקנו דירה בפרויקט הזה, וודאי החברה היזמית ששמה הולך לפניה, עכשיו היא רואה ששמה הולך לפניה גם בעניין הזה, וזה בוודאי לא נעים".

והזעזוע הזה בא לידי ביטוי גם בטלפונים ממחלקת המודעות?

"עוד לא, לשמחתי עוד לא. ואני גם חושב שזה לא יגיע. מאוד חשוב גם להזכיר את הקואליציה למאבק בתאונות בניין, כי בלעדיהם זה לא היה עובד. המשפטנית הדס תגרי, שבאמת עושה עבודת קודש. היכולת שלנו להציף מדי שבוע את המספרים היא אך ורק בזכות מי שאוסף את המספרים, ולצערנו היחידים שבינתיים אוספים זו אותה קואליציה שעובדת בהתנדבות ומאגדת ארגונים לזכויות אדם. המדינה כמדינה עדיין לא יודעת לאסוף את הנתונים ולדווח עליהם. אני חושב שהחשיבות שלנו כ'גלובס', והחשיבות של הקואליציה, היא לבוא ולהציף את השמות של אותם אתרים – וישמעו היזמים וייזהרו. כמובן שהם צריכים להיזהר על העובדים שלהם, אבל הם יודעים שיש גם ריקושטים בדמות ידיעה לא נעימה ב'גלובס'".

שער מוסף הנדל"ן של "גלובס", 7.8.2016

כתבת השער של אורי חודי מתחילת החודש שמה דגש על כך שיש מעט מאוד מפקחים בענף – שאחראים על המון אתרי בנייה.

"נכון, אנחנו מדברים על 17 מפקחים, שאחראים על 13 אלף אתרי בנייה, וגם אם המפקח בא ומצא ליקוי אז כל מה שהוא יכול כרגע להטיל זה קנס של 3,000 שקל, שזה כמובן בטל בשישים, בוודאי בענף כמו הנדל"ן. בכל שנת 2015 הוטלו לאורך השנה שמונה קנסות של 24 אלף שקל. אני חושב שאנחנו מבינים שיש עדיין הרבה עבודה לעשות".

"גם כשאתה מחליף את הבעלים למעלה זה לא אומר שיש בעיה לחברות למטה. אני חושב, וזה המסר שאנחנו מקבלים והנתונים שאני מכיר, ש'גלובס' כרגע נשען על רגליים מספיק יציבות"

וב"גלובס" החלטתם עכשיו במקום לדרוש אחריות מהמדינה, לשים את הזרקור על חברות הקבלן?

"גם וגם וגם. אנחנו לא מרפים מחברי-הכנסת. רק בשבוע שעבר עבר תיקון חוק שפעם ראשונה מחייב סגירת אתרים אחרי תאונות קטלניות או כשיש פצוע קשה. גם במישור החקיקתי אנחנו מסקרים ועוקבים, אבל ללא ספק במישור הציבורי והתקשורתי אני חושב שיש לזה כוח".

דרור, אי-אפשר לסיים את השיחה בלי שאלה על "גלובס", בכל זאת השבוע הצטרף בנק הפועלים לבקשה של רשות המסים נגד אליעזר פישמן, בעל השליטה בעיתון, להכריז עליו כפושט רגל. משהו מזה הגיע אליך, משפיע על העבודה?

"לא מגיע אלי, חוץ מהעננה שרובצת למעלה וזה לא נעים. אבל צריכים לזכור שהיא רובצת באמת מאוד מלמעלה, וכבר ראינו טייקונים בסדר הגודל הזה שעוברים חוויות לא נעימות בשנים האחרונות, ודי מהר הסתבר שהם באמת מרחפים הרחק מלמעלה ובסוף החברות עצמן ממשיכות להתקיים, ודאי חברות שנשענות על רגליים בטוחות ויציבות.

"גם כשאתה מחליף את הבעלים למעלה זה לא אומר שיש בעיה לחברות למטה. אני חושב, וזה המסר שאנחנו מקבלים והנתונים שאני מכיר, ש'גלובס' כרגע נשען על רגליים מספיק יציבות. הכלה מספיק נוחה ונעימה, והיא תקבל בעל שליטה חדש שכנראה יגיע ויידע ליהנות מהכלה הזו".

אמרת שבעלי השליטה מרוחקים, אבל אנחנו מכירים מקרה משוק העיתונות והעסקים רק מהשנים האחרונות שבעלי השליטה היו מאוד לא מרוחקים, וזה הסתיים בקריסה.

"בוא נבדיל, העיתון ההוא באמת נשען על הזרמות חודשיות של בעלי שליטה, אולי אפילו יומיומיות. 'גלובס', לפחות איך שאני מכיר את המספרים, באמת מצליח לחיות בזכות עצמו, והשנה-שנתיים האחרונות הוכיחו. אנחנו יודעים שבעל השליטה לא יכול להזרים הון, ובכל זאת אנחנו רואים את 'גלובס' כעיתון איכותי ואמין וטוב יוצא כל ערב. ואני חושב שהיכולת שלנו, והדרך שבה הצפנו את הסיפור והצגנו גם צללים ולא רק אורות של בעל השליטה, מעידות על היכולת שלנו להישאר עיתונאים אמינים. אני לפחות יכול להעיד על עצמי שבעל השליטה נמצא הרחק מלמעלה, ולא הרגשתי שום התערבות".

אתר "גלובס", 16.8.16

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.