כשהייתי ילד היו שולחים אותי לישון ברגע שהיה נשמע האות של מהדורת "מבט" בערוץ הראשון. הסיבה לא היתה קשורה לתכנים של מהדורת "מבט", אלא לשעה: תשע בערב. אחרי הכל, מחר יש בית-ספר.

כיום מהדורות החדשות המרכזיות של שני הערוצים המסחריים משודרות בשעה שמונה בערב, ובשעה הזו ילדים בגיל בית-הספר היסודי עדיין ערים. הם סיימו לאכול ארוחת ערב, וכעת מעבירים עוד כמה דקות בסלון. מבוגר שרוצה לצפות במהדורה כשלצדו שני ילדים קטנים, נניח האחת בכיתה א' והשנייה בכיתה ה', יגלה כי הוא עושה זאת על אחריותו בלבד, או נכון יותר – על אי-אחריותו המלאה.

כך, למשל, נפתחה מהדורת החדשות של חדשות ערוץ 10 ביום חמישי האחרון: "הבדיקה הוכיחה: הדנ"א על המתלוננת – שייך למאבטח הרמטכ"ל [...] אב חשוד שהניח סכין לוהטת על לשונותיהם של ילדיו [...] ארבע נשים עזתיות מבקשות לעבור ניתוח לשינוי מין דווקא בישראל". זה לא שלא היו אייטמים נוספים בהקדמה למהדורה – פאנלים סולאריים שמייצרים חשמל, מבוגרים שמשחקים במשחקים של ילדים, ואפילו על פגישת המתנחלים עם ראש הממשלה דווח – ובכל זאת, איך אמור הורה, שאינו מעוניין להסביר בשעה שמונה בערב לילדיו מה זאת אומרת ש"אבא הניח סכין לוהטת על לשונותיהם של ילדיו", להתמודד עם ליין-אפ שכזה?

זו, כאמור, היתה רק ההקדמה. כעת התחילה המהדורה. האייטם הראשון עסק במאבטח הרמטכ"ל. מסתבר שזה הדבר הכי חשוב שקרה ביום חמישי, ואין על כך חילוקי דעות, שכן אייטם דומה פתח גם את מהדורת חדשות ערוץ 2: "התפתחות דרמטית בפרשת מאבטח הרמטכ"ל החשוד בנסיון אונס", פתחה מיקי חיימוביץ' (אני צריך לחשוב איך להסביר לבנות שלי מה זה "נסיון אונס"). "נמצאה התאמה בין בדיקות הדנ"א שנלקחו מהקצין ובין אלו שנאספו מבגדי המתלוננת" (המממ, אני אסביר להן מה זה דנ"א, ומה זה אומר שיש דנ"א על בגדים של המתלוננת. זו שמתלוננת על נסיון אונס. אני עוד צריך להסביר מהו "נסיון אונס"). "עם הפרטים", המשיכה חיימוביץ', "דורון הרמן". והוא אכן הביא את הפרטים.

"המלה 'בינגו!' נשמעה שוב ושוב במשרדי החקירות של משטרת תל-אביב. אתמול בשעת לילה מאוחרת הגיעו תוצאות בדיקות הדנ"א והוכיחו חד-משמעית: דגימת הזרע של מאבטח הרמטכ"ל נמצאה על בגדיה של יוד", סיפר הרמן בטון מלא חדווה וסיפוק.

נהדר. תודה לך, דורון הרמן. עכשיו אני צריך להסביר לבנות שלי מדוע חוגגים במשטרה, מה הן בדיקות דנ"א, מה היא דגימת זרע, מה זה זרע, איך דוגמים זרע, האם לכל אחד יש זרע, למה למאבטח הרמטכ"ל יש זרע ולמה הוא משחק איתו בינגו, האם זרע זה משהו שנותנים רק למאבטחים כדי שיוכלו להגן על הרמטכ"ל, איך מגינים עם זרע, למה לא נותנים גם לרמטכ"ל קצת זרע, מדוע מאבטח הרמטכ"ל לא שמר על הזרע שלו ופיזר אותו ללא אבחנה על בגדיה של יוד, איך אספו אותו משם, מי אסף אותו משם, איזו מין עבודה זו לאסוף זרעים של מאבטחים, איזה מין שם זה "יוד", מדוע ההורים שלה לא השקיעו יותר ונתנו לה שם אמיתי – וזו רק ההתחלה. אז תודה לך, דורון הרמן, באמת תודה.

לאחר מכן הוצג קטע מתוך ראיון שנתנה יוד לחדשות ערוץ 10. כשהיא ממררת בבכי סיפרה: "הוא סובב אותי עם הפנים לבוץ, לקרקע, ואז הוא התחיל. הוא הפשיט לי את המכנס מאחורה". כן, זה רק הולך ומשתפר. התכנים האלה שודרו בשלוש הדקות הראשונות של החדשות, ועוד לא הגענו לאב החביב שמניח סכינים לוהטות על הלשון של הילדים שלו ולנשים או לגברים שרוצות להיות גברים או נשים או ההפך ולכן הן, כלומר הם או הן, מעוניינים/ות לעבור ניתוח לשינוי מין. זה יהיה אתגר פדגוגי מהמדרגה הראשונה.

שלא יובן לא נכון: אלו חדשות ערוץ המבוגרים, ולא חדשות ערוץ הילדים (שעליהן אחראי, בכישרון רב, גיא זוהר). ולא הייתי מצפה שהחדשות יעברו מסננת וצנזורה כדי שהן יותאמו לרמה של ילדים בכיתה א'. אחרי הכל, לפעמים המציאות היא דבר אלים ובלתי נעים. ובכל זאת, אני מתקשה להבין את הפורנוגרפיה שהולכת ומשתלטת על אמצעי התקשורת האלקטרוניים: פורנוגרפיה של מין, פורנוגרפיה של אלימות, פורנוגרפיה של מוות.

עם כל הכבוד לזרע של מאבטח הרמטכ"ל, לסיפור הזה אין נגיעה ל-99.999% מאוכלוסיית המדינה. מדוע הוא פותח מהדורה? מדוע כולו מתואר בדרך כל-כך גראפית ובוטה? עזבו לרגע את הבנות הקטנות שלי – מה איתי, אני שואל, מה איתי? מדוע אני, בגילי המתקדם, צריך להיחשף לפרטים הכי מדוקדקים של האירוע?

כיוון שלא הצלחתי לחשוב על תשובות שהניחו את דעתי, וכיוון שהגעתי למסקנה שאיני בנוי לענות בשעת ערב מאוחרת על שאלות בנושא זרעים, לשונות חרוכים וניתוחים לשינוי מין, מיהרתי אל עבר השלט-רחוק והעברתי לערוץ 76, ערוץ לולי, המיועד לתינוקות ולהוריהם המותשים. עם קצת מזל, זרע המאבטח של הרמטכ"ל לא ירדוף אחרינו גם לכאן תוך שהוא זורק לעברנו מבט נוזף על כך שאנחנו מעדיפים לצפות באיגל-ביגל.